מדינת קונגו החופשית
שטח במרכז אפריקה בשליטה בלגית בין השנים 1885-1908 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מדינת קונגו החופשית (בצרפתית: État indépendant du Congo) הייתה מדינה גדולה במרכז אפריקה משנת 1885 עד 1908. היא נשלטה באופן אישי על ידי המלך לאופולד השני ולא על ידי ממשלת בלגיה. לאופולד השני הצליח להשתלט על האזור על ידי שכנוע מדינות אחרות בוועידת ברלין שהוא יהיה מעורב בעבודה הומניטרית ופילנתרופית ולא יטיל מיסים.[1] באמצעות ההתאחדות הבינלאומית לקונגו, הוא הצליח לתבוע את מרבית אגן קונגו. ב־29 במאי 1885, לאחר סיום ועידת ברלין, הודיע המלך כי הוא מתכנן לכנות את רכושו "מדינת קונגו החופשית", כינוי שעוד לא שימש אותו בוועידת ברלין ואשר החליף רשמית את השם "האיגוד הבינלאומי של קונגו" ב-1 באוגוסט 1885.[2] המדינה כללה את כל שטח הרפובליקה הדמוקרטית הנוכחית של קונגו.[3]
| |||
ממשל | |||
---|---|---|---|
משטר | קולוניה | ||
ראש מדינה | Sovereign of the Congo Free State | ||
Sovereign of the Congo Free State | לאופולד השני, מלך הבלגים | ||
שפה נפוצה | צרפתית, הולנדית, שפות ילידים | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אפריקה | ||
היסטוריה | |||
הקמה | |||
תאריך | 1885 | ||
פירוק | |||
תאריך | 1908 | ||
ישות קודמת |
האגודה הבינלאומית של קונגו ממלכת לובה ממלכת צ'וקווה ממלכת יקה | ||
ישות יורשת | קונגו הבלגית | ||
כלכלה | |||
מטבע | פרנק קונגולזי | ||
שלטונו של לאופולד בקונגו זכה בסופו של דבר לגינוי עולמי בגלל הזוועות שבוצעו בתושבים. המדינה של ליאופולד השני ייצאה שנהב, גומי ומינרלים מאגן הקונגו למכירה בשוק העולמי באמצעות סדרה של חברות זכיינות בינלאומיות. אף על פי שתכליתה לכאורה הייתה לפתח את התושבים המקומיים ואת האזור, תחת ממשלו של ליאופולד השני הפכה המדינה לאחת השערוריות הבינלאומיות הגדולות של ראשית המאה העשרים. דו"ח קאסמנט והקונסול הבריטי רוג'ר קזמנטל, הביא למעצרם וענישתם של גורמים שהיו אחראים להרג הרב במהלך איסוף הגומי בשנת 1903.
אובדן החיים והזוועות היוו השראה לספרות כמו הרומן של ג'וזף קונרד "לב המאפליה" שעורר זעקה בינלאומית. בתקופה זו נמשכו ויכוחים על שיעורי המוות הגבוהים.[4] ההערכות הקיצוניות ביותר טוענות כי מערכת עבודות הכפייה הובילה באופן ישיר ועקיף למותם של 50% מהאוכלוסייה.[5] היעדר רישומים מדויקים מקשה על כימות מספר מקרי המוות שנגרמו כתוצאה מהניצול האכזרי והיעדר חסינות למחלות חדשות שהביאו האירופיים.[6] במהלך מלחמת התעמולה של קונגו החופשית חשפו רפורמיסטים אירופאים ואמריקאים את הזוועות לציבור באמצעות "האגודה לרפורמות בקונגו", שהוקמה על ידי רוג'ר קייסמנט והעיתונאי, הסופר והפוליטיקאי אד מורל. הסופר סר ארתור קונאן דויל היה פעיל אף הוא בחשיפת פעילותה של קונגו החופשית, וספרו "פשע בקונגו" זכה לתפוצה גדולה בראשית שנות העשרים. בשנת 1908, לחץ ציבורי ותמרונים דיפלומטיים הביאו לסיום שלטונו האבסולוטי של ליאופולד השני ולסיפוח מדינת קונגו החופשית כמושבה של בלגיה שנקראה - קונגו הבלגית.[7]