Loading AI tools
עיתונאית אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאשה גֶסֶן (באנגלית: Masha Gessen; ברוסית: Мария Александровна Гессен; נולדה ב-13 בינואר 1967) היא עיתונאית, סופרת ומתרגמת אמריקאית-רוסית, ופעילה לזכויות להט"ב. החל מ-2020 גסן מזדהה כא-בינארי ובכינוי הגוף "they".
לידה |
13 בינואר 1967 (גיל: 57) מוסקבה, ברה"מ |
---|---|
שם לידה | Мария Александровна Гессен |
מדינה | ברית המועצות |
השכלה | Moscow State School 57 |
מעסיק | הניו יורקר, קולג' אמהרסט |
מספר צאצאים | 3 |
פרסים והוקרה |
|
קישורים חיצוניים | |
פייסבוק | gessen |
טוויטר | mashagessen |
היא נולדה למשפחה יהודית במוסקבה בשנת 1967. אמה הייתה מתרגמת ומבקרת ספרות ואביה מדען מחשב.[1] בשנת 1981 היגרה עם משפחתה לארצות הברית במסגרת התכנית ליישוב פליטים. בשנת 1996 שבה לרוסיה לעבוד בעיתונאות.[1] ב-2013 בעקבות התגברות ההומופוביה ברוסיה וחוקים המגבילים זכויות להט"ב חזרה גסן לארצות הברית.
גסן כותבת בעיקר באנגלית אך גם ברוסית. בנוסף לכתיבת מספר ספרי עיון, מאמרים של גסן הופיעו בעיתונים וכתבי עת כמו הניו יורק טיימס, The New York Review of Books, הוושינגטון פוסט, הלוס אנג'לס טיימס, ניו ריפבליק, ניו סטייטסמן, גרנטה, סלייט, ואניטי פייר, הארפרז, הניו יורקר ו-U.S. News & World Report. מ-2017 גסן חלק מסגל הכותבים של הניו יורקר.
היא מבקרת חריפה של משטרו של ולדימיר פוטין ופעילה למען זכויות להט"בים.
בספטמבר 2012 בהיותה עורכת ראשית של המגזין הוותיק ביותר ברוסיה - מגזין הטבע ווקרוג סווטה - סירבה גסן לשלוח כתב לסקור אירוע למען שמירת הטבע של החברה הגאוגרפית הרוסית בהשתתפות פוטין, בנימוק שמדובר בניצול פוליטי של פעילות למען איכות הסביבה. בעקבות זאת פוטרה גסן מתפקידה.[2][3] לאחר מכן הזמין אותה פוטין לפגישה יחד עם מו"ל המגזין והציע לה לחזור לעבודתה, גסן סירבה להצעה.[4]
באותו חודש גסן מונתה למנהלת השירות הרוסי של רדיו אירופה החופשית, תחנת רדיו במימון ממשלת ארצות הברית המשדרת מפראג.[5][6] זמן קצר לאחר שהוכרז המינוי פוטרו יותר מ-40 אנשי צוות הרדיו. התחנה גם איבדה את רישיון השידור שלה ברוסיה.
ב-2013 לאחר שחזרה לארצות הברית לימדה בבארד קולג' (אנ'), באמהרסט קולג' (אנ') ובאוניברסיטת העיר ניו יורק. היא גם עבדה כמתרגמת עבור סדרת הטלוויזיה האמריקאים.[7]
באוגוסט 2023 פתחה רוסיה תיק פלילי נגד גסן באשמת הפצת "מידע כוזב" על פעולות הצבא הרוסי באוקראינה לאחר שדנה בזוועות בעיר בוצ'ה שבאוקראינה במהלך ראיון עם העיתונאי הרוסי יורי דוד.[8][9] בדצמבר 2023 דווח כי גסן מופיעה ברשימת המבוקשים המקוונת של משרד הפנים הרוסי.[10]
באוגוסט 2023 הודיעה קרן היינריך בל (אנ') על זכיית גסן בפרס חנה ארנדט למחשבה פוליטית. בדצמבר, ימים לפני מתן הפרס, הודיע הקרן כי הוא חוזרת בה לאחר פרסום מאמר של גסן על מלחמת חרבות ברזל ב"ניו יורקר" ב-9 בדצמבר.[11][12] במאמר נכתב כי תרבות הזיכרון של גרמניה בנוגע לשואה משמשת "מכשיר פוליטי המופעל בציניות" על ידי מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה כדי לפגוע במהגרים מוסלמים. גסן גינתה את הזוועות שביצע חמאס בפיגוע ב-7 באוקטובר, אך גם מתחה ביקורת על ההפצצות הישראליות על רצועת עזה, שלדעתה היו הרסניות ביותר, וניתנות להשוואה לגטו מזרח אירופה ש"חוסל" על ידי הנאצים.[13] אף על פי כן הפרס הוענק לגסן בטקס מצומצם.[14]
לגסן אזרחות רוסית ואמריקאית. ב-2013 נישאה גסן לדריה אורשקינה. היא אם לשלושה ילדים – בנה הבכור שנולד ב-1997 ברוסיה ואומץ על ידיה בשנת 2000 מבית יתומים לילדים שנולדו לאמהות נשאיות HIV[1], ובת ובן נוספים שילדה מתרומת זרע.[15]
גסן התגלתה כנשאית של מוטציית BRCA ועברה מסטקטומיה ב-2005.[1] החל מ-2020 גסן מזדהה כא-בינארי ובכינוי הגוף "they".
Stalin's Peace. Dial Press Trade Paperback. pp. 384. ISBN 978-0-385-33605-5.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.