לי סמולין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לי סמולין (באנגלית: Lee Smolin, נולד ב-1955 בעיר ניו יורק) הוא פיזיקאי עיוני מארצות הברית, חוקר במכון פרימטר לפיזיקה תאורטית ופרופסור באוניברסיטת ווטרלו.
לידה |
6 ביוני 1955 (בן 69) ניו יורק, ארצות הברית ![]() |
---|---|
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום מגורים | ארצות הברית |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט |
סידני קולמן, סטנלי דסר ![]() |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט |
ברנד בריגמן, צ'נדרה פרסקוד-ויינשטיין, ג'ייקוב ברנט, מוחמד ה. אנסרי ![]() |
פרסים והוקרה | |
leesmolin | |
תרומות עיקריות | |
פיתוח מספר גישות שונות לתורת הכבידה הקוונטית, במיוחד כבידה קוונטית לולאתית. | |
![]() ![]() |
סמולין נודע בעיקר בשל פיתוח מספר גישות שונות לתורת הכבידה הקוונטית, במיוחד כבידה קוונטית לולאתית. הוא טוען כי ניתן לראות את שתי הגישות העיקריות לתורת הכבידה הקוונטית, כבידה קוונטית לולאתית ותורת המיתרים כהיבטים שונים של אותה תאוריה בסיסית. תחומי מחקרו כוללים גם קוסמולוגיה, תאורית חלקיק יסודי, יסודות מכניקת הקוונטים וביולוגיה תאורטית.[1]
הצעתו המפורסמת ביותר של סמולין היא ככל הנראה תאוריית יצירת היקומים, הנודעת גם כבחירה הקוסמולוגית הטבעית, המנסה ליישם עקרונות של אבולוציה ביולוגית בתחום הקוסמולוגיה, המציעה שהיקומים מתפתחים כתוצא לוואי של חורים שחורים. לאונרד סוסקינד שמפתח כעת "תאורית אופק קוסמית" דומה, אומר: "איני מבין מדוע רעיונו של סמולין לא משך תשומת לב רבה. אני סבור כי היא ראויה להרבה יותר מכך." [2]
סמולין פרסם מאמרים רבים בעיתונות הפופולרית, לעיתים תכופות דיבר בזכותה של כבידה קוונטית לולאתית ותקף את תורת המיתרים.
סמולין גם מצביע על כך שעל "תאורית האופק הקוסמי" לא חלה ההנחה של יכולת ההפרכה של קרל פופר אם לא ניתן להבחין בעולמות אחרים. מכאן שיש רק שתי דרכי מוצא: חורי תולעת עבירים המחברים את העולמות המקבילים השונים ו"אות לא קרוב", כפי שתיאר זאת אנטוני ואלנטיני, מדען במכון פרימטר.