Loading AI tools
צלמת איטלקייה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לטיציה בטאליה (באיטלקית: Letizia Battaglia; 5 במרץ 1935 – 13 באפריל 2022) הייתה צלמת וצלמת עיתונות איטלקייה.[1][2] אף על פי שתצלומיה מתעדים באופן מגוון את אורח החיים בסיציליה, היא ידועה בעיקר בזכות עבודתה בתיעוד המאפיה הסיציליאנית.
לידה |
5 במרץ 1935 פלרמו, איטליה |
---|---|
פטירה |
13 באפריל 2022 (בגיל 87) פלרמו, איטליה |
שם לידה | Maria Letizia Battaglia |
מדינה | איטליה |
תקופת הפעילות | 1985–1986 |
מעסיק | L'Ora, Le Ore, ABC |
תפקיד | |
מפלגה | Movement for Democracy – The Net, פדרציית הירוקים, Left, Ecology and Freedom |
פרסים והוקרה | |
סרט דוקומנטרי המבוסס על חייה, Shooting the Mafia, יצא לאקרנים ב-2019.[3]
בטאליה נולדה בפלרמו, סיציליה. בגיל 14, אביה התעצבן עליה על כך שהביעה התעניינות בבן, ושלח אותה לפנימייה.[4] בטאליה רצתה לברוח והיו לה שאיפות להתעסק בכתיבה. בגיל 16 היא נישאה לפרנקו סטגניטה, שהיה בעל עסק קפה ובא ממשפחה טובה. היא האמינה שהוא יאפשר לה להמשיך בלימודיה, אבל הוא רצה שהיא תהיה עקרת בית, ושאיפתה לעסוק כמקצוע הכתיבה התפוגגה.[1][4]
אומללה בנישואיה, היא פיתחה בסופו של דבר רומן עם מאהב אחר מה שהוביל לכך שבעלה ירה בה כשגילה על כך. היא נמלטה עם בנותיה ומאהבה למילאנו.[4]
בטאליה החלה לעסוק בצילום עיתונות לאחר גירושיה ב-1971, בזמן שגידלה שלוש בנות. היא החלה לצלם כשגילתה שהיא יכולה למכור טוב יותר את המאמרים שלה אם ילוו בתצלומים ולאט לאט גילתה תשוקה לצילום. ב-1974, לאחר תקופה במילאנו שבמהלכה הכירה את בן זוגה הצלם פרנקו זצ'ין, היא חזרה לסיציליה כדי לעבוד בעיתון השמאלני L'Ora (השעה) בפלרמו והייתה לאישה היחידה מבין שאר עובדי העיתון. היא המשיכה לעבוד כצלמת בעיתון עד שהעיתון אולץ להיסגר ב-1992.
בטאליה צילמה כ-600,000 תמונות כשהיא סיקוריה לעיתון. היא תיעדה את המלחמה הפנימית האכזרית של המאפיה ואת התקפתה על החברה האזרחית. לפעמים היא מצאה את עצמה בארבע או חמש זירות רצח שונות ביום אחד. בטאליה וזצ'ין צילמו הרבה תמונות אייקוניות שייצגו את סיציליה והמאפיה ופורסמו ברחבי העולם. היא רצתה לחשוף ולגנות את המאפיה באמצעות הצילום שלה.[4] היא צילמה את המתים לעיתים קרובות כל כך שפעם אמרה, "לפתע, נהיה לי ארכיון של דם".[5] היא צילמה את תמונות המתים בשחור-לבן כיוון שהאמינה שזה מכבד יותר ומציג מהין שתיקה חזותית.[4]
בגלל עבודת הצילום שלה בילתה בטאליה שנים רבות בחשש להתנקשות מהמאפיה. למרות זאת, היא בחרה שלא יהיו לה שומרי ראש. ב-2017 היא אמרה בראיון לגרדיאן כי "אתה כבר לא יודע מי החברים או האויבים שלך. בבוקר יצאת מהבית ולא ידעת אם תחזור בערב".[4]
בטאליה גם הפכה מעורבת בנושאי נשים ואיכות הסביבה. במשך כמה שנים הפסיקה לצלם ונכנסה רשמית לעולם הפוליטיקה. מ-1985 עד 1991 היא כיהנה במועצת העיר פלרמו עבור פדרציית הירוקים (אנ'), ומ-1991 עד 1996 הייתה סגנית באספה האזורית הסיציליאנית עבור המפלגה הרשת (אנ'). היא סייעה להצלת המרכז ההיסטורי של פלרמו ולחידושו. במשך זמן מה היא ניהלה הוצאה לאור, Edizioni della Battaglia, והקימה את כתב העת החודשי לנשים, Mezzocielo. היא הייתה מעורבת בפעילות למען זכויות נשים ובשנותיה האחרונות גם אסירות.[4]
ב-1993, כאשר התובעים בפלרמו הפלילו את ג'וליו אנדראוטי, שהיה ראש ממשלת איטליה שבע פעמים, המשטרה ערכה חיפוש בארכיון של בטאליה ומצאו שני תצלומים משנת 1979 של אנדראוטי עם איש מאפיה בכיר, נינו סלבו, אנדראוטי הכחיש קשר זה, התמונות הללו היו העדות הפיזית היחידה לקשריו של אנדראוטי עם המאפיה הסיציליאנית. בטאליה עצמה שכחה שצילמה את התמונה. חשיבותה הגדולה של התמונה התגלתה רק כ-15 שנים לאחר שנלקחה.[5]
מלבד הצילום, מיזמיה הנוספים כללו מגזין נשים, חברת הוצאה לאור ובית ספר לצילום.[4]
בטאליה נפטרה בצ'פלו ב-13 באפריל 2022, בגיל 87, לאחר מחלה ממושכת. לפי בקשתה, גופתה נשרפה ואפרה פוזר בים בסמוך לחופי סיציליה.[6][7][8]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.