Loading AI tools
מצביא צרפתי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואי השני דה בורבון, נסיך דה קונדה (בצרפתית: Louis II de Bourbon-Condé, המוכר יותר בשם "נסיך דה קונדה"; 8 בספטמבר 1621 – 11 בדצמבר 1686) היה מצביא צרפתי.
לידה |
8 בספטמבר 1621 פריז, ממלכת צרפת |
---|---|
פטירה |
11 בדצמבר 1686 (בגיל 65) פונטנבלו, ממלכת צרפת |
מדינה | צרפת |
בן או בת זוג | Claire-Clémence de Maillé-Brézé (1643–?) |
פרסים והוקרה | |
חתימה | |
לואי נולד ב-8 בספטמבר 1621, והיה בנם הבכור של אנרי השני לבית בורבון (דודו של אנרי הרביעי, מלך צרפת) ושל שרלוט דה מונמורנסי. למד שש שנים בקולז' הישועי בעיר בורז' שבמרכז צרפת, ואחר כך למד מתמטיקה ורכיבה על סוסים באקדמיה המלכותית בפריז. משסיים את חוק לימודיו הוצג בפני המלך לואי השלושה עשר (19 בינואר 1639) ואביו השיאו לאחייניתו של הקרדינל רישלייה. ב-1640 הצטרף לצבא הצרפתי בחבל פיקרדי והשתתף בכיבוש העיר אראס מידי הספרדים. ניצחונו הראשון כמצביא היה בקרב רוקרואה (בצפון צרפת) שבו הביס את הספרדים (19 במאי 1643). קרב רוקרואה היווה ציון דרך לקץ עליונותה הצבאית של ספרד באירופה, ולעליית זו של צרפת. פיקד על הצבא הצרפתי בגרמניה, ויחד עם המרשל טורן נחל ניצחונות בקרב פרייבורג (3 באוגוסט 1644) ונורדלינגן (3 באוגוסט 1645). ב-1646 כבש מספר ערים מידי הספרדים בפלנדריה. נשלח על ידי הקרדינל מזראן לקטלוניה שבספרד, שם הפסיד בקרב לרידה (18 ביוני 1647), אך בשנה שלאחריה זכה בניצחון על ספרד בקרב לאנס בצפון צרפת (19 - 20 באוגוסט 1648).
ב-26 באוגוסט 1648 פרץ מרד הפרונד בפריז נגד בית המלוכה הצרפתי. בספטמבר 1648 העוצרת אן מאוסטריה ביקשה את עזרתו של דה קונדה. הוא גייס אנשי צבא, הטיל מצור על פריז (ינואר-מרץ 1649) וכבש אחד ממבצריה. אנשי האצולה מבין המורדים ביקשו עזרה מספרד ומבית הבסבורג. אך רוב חברי הפרלמנט של פריז לא אבו לתת לבית הבסבורג דריסת רגל מחודשת בענייניה של צרפת. הפרלמנט הכריז על תמיכתו בבית המלוכה, והשלב הראשון של מרידות הפרונד הגיע לקיצו (28 באוגוסט 1649).
אך הסדר לא הושב על כנו. דה קונדה, שרצה לתפוס את מקומו של מזראן בחצר המלוכה, ניסה לגייס לצידו את האצולה. ב-18 בינואר 1650 ציווה מזראן על מעצרו של קונדה. הוא שוחרר ב-13 בפברואר 1651, לאחר שמזראן נמלט לגרמניה בעקבות צו גירוש שהוטל עליו על ידי הפרלמנט של פריז. דה קונדה כרת ברית עם ספרד והבטיח להפוך את צרפת לרפובליקה. ב-8 בספטמבר 1651 המלך לואי הארבעה עשר, שהיה בן 13 שנה בלבד, החליט לקחת לידיו את מוסרות השלטון. בנובמבר של אותה שנה המלך הצעיר קרא למזראן לשוב לפריז. אך דה קונדה התקדם אל עבר פריז וכבש את העיר (2 ביולי 1652). דה קונדה לא היה מסוגל לשלם לחייליו, ופריז נמצאה במצוקה כלכלית. ההמון השתלט על העיר והצבא המלכותי הטיל שוב מצור על פריז. בספטמבר 1652 דה קונדה נמלט לספרד והפך לגנרל בצבא הספרדי.
ב-1657 הקרדינל מזראן כרת ברית עם אנגליה ששלחה ששת אלפים אנשי חיל רגלים למערכה נגד ספרד בארצות השפלה. הצרפתים והאנגלים הביסו את דה קונדה, שהיה אחד משני מפקדי הצבא הספרדי, בקרב דנקרק ב-14 ביוני 1658 שהתחולל לחופי התעלה.
אחרי שלום הפירנאים (1659) שב דה קונדה לפריז ונפגש עם המלך לואי הארבעה עשר ב-1660. ב-1668 נתמנה על ידי המלך לפקד על המערכה נגד הספרדים בפראנש-קונטה שבמזרח צרפת וכבש את הערים דול ובזאנסון. הוא פיקד יחד עם המרשל טורן על הצבא הצרפתי שחצה את הריין ונכנס להולנד (12 ביוני 1672). ב-1674 עצר את התקדמותו של הנסיך ויליאם מאורנז' (מאוחר יותר ויליאם השלישי, מלך אנגליה) שפיקד על הצבא ההולנדי במערכה נגד צרפת. ב-1675 נלחם בחבל אלזס נגד האוסטרים ואילץ אותם לסגת אל מעבר לנהר ריין. זו הייתה המערכה האחרונה של דה קונדה כמצביא. הוא נאלץ לפרוש בגלל מחלת פרקים, ובילה את שארית שנותיו בארמון שנטיי שמצפון לפריז, בחברת משפחתו, ידידיו, סופרים ואמנים שאותם אהב.
לואי התחתן עם קלייר קלמנס דה מייה-בריז, בתם של אוברין דה מייה-בריז, מרקיז בריז וניקול דו פלסי דה רישלייה, ממנה נולדו לו שלושה ילדים:
לואי הראשון דה בורבון, נסיך דה קונדה | אלינור דה רוסי דה רואי | לואי השלישי דה לה טרמויל | ז'אן דה מונמורנסי | אן דה מונמורנסי | מדלן מסבויה | ז'אק דה בודוס, רוזן דה פורטה | קתרין דה קלרמון-מונטוסון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אנרי הראשון דה בורבון, נסיך דה קונדה | שרלוט קתרין דה לה טרמויל | אנרי הראשון דה מונמורנסי | לואיז דה בודוס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אנרי השני דה בורבון, נסיך דה קונדה | שרלוט מרגריט דה מונמורנסי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לואי השני דה בורבון, נסיך דה קונדה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.