Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאדה (Lada, ברוסית: Ла́да) הוא מותג רכב המיוצר במפעלי אווטוואז ברוסיה. ייצורה של המכונית הראשונה החל בעידן הסובייטי, ודגמים אלו עדיין נחשבים לפופולריים ביותר ברוסיה.
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1966–הווה (כ־58 שנים)  |
| חברת אם |
אווטוואז |
| מיקום המטה |
טוליאטי |
| ענפי תעשייה |
הנדסת מכונות |
| מוצרים עיקריים |
מכונית |
|
www | |
  | |
בשנת 1993 TTS, שנוסד בשנת 1992 על ידי ויאצ ' סלב זובארב, חתם על חוזה עם אוטובאז. בשנת 1995 נפתח מרכז הרכב הראשון — סלון LADA בעיר צ ' לני החוף ויצא למשלוחים ישירים מהמפעל. בשנת 1995 נפתח משרד בקזאן. עד 1997 הועברו מכוניות מצ ' לנוב. לאחר-הובלו ברכבת[1][2][3]
בשנת 1966, החליטה המפלגה העליונה הסובייטית לייצר רכב חדש שיצטרף לדגמים הקיימים של מוסקביץ' וזפורוז'ץ, בכוונה להפכו לרכב הלאומי (כמו הסיטרואן 2CV הצרפתי והחיפושית הגרמנית). הדבר נעשה גם על מנת לאפשר לציבור הרחב לרכוש רכב פרטי, כן באותה התקופה היו המכוניות בברית המועצות דבר ערך יקר ונדיר בקרב האדם הפשוט. בהסכם בין ברית המועצות לאיטליה ובעיקר פיאט, נבנה מפעל חדיש לאותה התקופה על גדות נהר הוולגה שנחנך ב-1970, והחל מ-1971 החל לייצר כ-220,000 מכוניות בשנה. חלק נוסף בהסכם שנחתם עם פיאט אפשר למפעל להתחיל לייצר את גרסתו לרכב פיאט 124, שיוצר על ידי פיאט עד 1972 וזכה בשנת 1966 בפרס הרכב האירופאי של השנה (החתימה על ההסכם הובילה גם לכך שפיאט חתמו על הסכמים דומים נוספים, שכללו רישיון ייצור גרסה מקומית של פיאט 124 במצרים ובספרד וכן גרסה נוספת של הפיאט 125 בפולין).
עם עליית הפופולריות של הלאדה בברית המועצות הועלה ייצור המפעל במהלך שנות השבעים למספרים של כ-2,230 רכבים ביום וכ-1.5 מיליון בשנה. עד שנת 1977 יוצרו אך ורק דגמים אשר עוצבו במקור בפיאט (פיאט 124, 124 Estate ו-124 Special, ש"תורגמו" ל-VAZ-2102, VAZ-2101 ו-VAZ 2103 בהתאמה), כאשר החליטה החברה להכניס רכב חדש ליצור. הVAZ-2121 (יותר ידוע כלאדה ניבה) היה רכב שטח חדשני לאותה תקופה אשר השתמש בתיבת ההילוכים והמנוע של ה-VAZ-2103, ותואר כ"רנו 5 על בסיס לנד רובר". גרסאות של הניבה מיוצרות עד היום. בשנת 1978 הכניסה החברה את השינוי המהותי הראשון ברכבים מבוססי פיאט 124, כאשר החליפה את כל פנסי הרכב בפנסים משוכללים יותר, אך נשמר הדמיון הרב בין הרכב ה"חדש" VAZ-2106 ו-VAZ-2103 עליו הוא מבוסס. ב-1980 התחוללה "מהפכה" בשוק הרכב הרוסי, כאשר נכנסה ליצור ה-VAZ-2105, השינוי המהותי ביותר שנעשה ברכב מאז הדגם הראשון. הוא כלל פנסים מרובעים חדישים וכן רשת רדיאטור עשויה פלסטיק. בשנת 1982 הצטרפה ל-2105 מכונית היוקרה VAZ-2107 שכללה רשת רדיאטור גדולה מן הרגיל, פנים המכונית חודש וכן שונו הפנסים האחוריים, ובסופו של דבר הצטרף דגם ה-VAZ-2104 ב-1984, שהיה בעצם שדרוג ל-2102 בסגנון ה-2105.
בשנת 1986, לראשונה בתולדות אווטווז, יוצרה מכונית חדישה על ידי המפעל שזכתה לשם "סמארה". הרכב היה חדיש ביותר בהשוואה לרכבי הפיאט המתיישנים, בהיותו בעל עיצוב חדשני לאותה תקופה במדדים אירופאים, וכן בטכנולוגיה חדישה שיוצרה, לראשונה בתולדות החברה, כולה במפעל הרוסי. כרגיל ל"מסורת" הסובייטית, הרכב צויד בתיבת הילוכים ידנית מיצור עצמי, אשר כללה לראשונה גם הילוך חמישי. למרות זאת, תיבת ההילוכים כשלה לעיתים תכופות ואינה נחשבת לאחת מהצלחות החברה. יחד עם ההצלחה היחסית של ה"סמארה", נפילת העידן הסובייטי אפשרה לאווטווז להתחיל לייצר דגמים רבים יותר תחת פחות פיקוח ממשלתי, ועם הפסקת ייצורם של רכבי המוסקביץ' המתחרים, דגמי הלאדה זכו בתכיפות לאהדה רבה ברוסיה למרות איכותם המתיישנת.
בשנת 1995 יצאה מפס היצור מכונית הלאדה 110 החדשה, דגם חדש לגמרי מבית היוצר של המפעל הרוסי שכללה שיפורים רבים בפלטפורמת ה"סמארה" והייתה למעשה התחלה של עידן חדש ביצור הרכב הרוסי. בשנת 1997, עם כניסת תקנות זיהום אוויר חדשות ברחבי אירופה וצפון אמריקה, סיימה לאדה את מכירותיה בקנדה ובבריטניה ב-4 ביולי 1997, ובכך הפסיקה את יצוא רכבי החברה למדינות המערב (במדינות כמו קובה ומצרים מכירות הלאדה נמשכות עד היום (2014)). בשנת 1998 יצא דגם הלאדה 111, שהיווה גרסת ווגון ללאדה 110. באותה השנה יצאה גם גרסת "ריסטיילינג" (עיצוב מחדש) ל"סמארה", שנמכרה בדגמי ה-VAZ-2114 ו-VAZ-2115. כמו כן, הופסק באותה התקופה ייצור ה"ניבה" המקורית (VAZ-2121) ויצאו גרסאות משופרות לרכב, בין היתר תחת השם VAZ-2123.
בשנת 2001 הופסק סופית ייצור רכבי ה-VAZ-2106 הקלסיים, ובכך הסתיימו כ-30 שנה של ייצור הדור הראשון והמשופר פחות של רכבי הפיאט המקוריים (VAZ-2105, VAZ-2104 ו-2107 נחשבו כ"דור השני" והמשיכו ביצור). בתחילת שנות האלפיים, לאדה ביססה את מעמדה כחברת הדגל ביצור הרכב הרוסי, לאחר שדגמי הוולגה המחודשים לא נחלו הצלחה רבה בציבור ומפעל AZLK נסגר רשמית (המפעל עמד נטוש עם ציוד הרוס שנים רבות לאחר פירוק ברית המועצות). בשנת 2004 הופסק ייצור הדור הראשון של ה"סמארה" (VAZ-2108, VAZ-2109 ו-VAZ-21099) ושוחרר לציבור דגם הסדאן "לאדה קלינה", שלאחר מכן שונה לדגם הצ'בק ב-2005. הרכב היה החדשני ביותר שיוצר על ידי לאדה באותה התקופה, עם עיצוב מקורי חדש לגמרי וכן מנוע 1.6 ליטר גם כן ביצור עצמי. ברכב היו לראשונה גם מערכות בטיחות שעמדו בכל הסטנדרטים האירופאים, אך למרות זאת עדיין היה עם תיבת הילוכים ידנית "מסורתית". הרכב גם לקה בטכנולוגיה וכלל טכנולוגיה ישנה יחסית לרכב ב-2004, כאשר הוגדר כ-"רכב חדיש מכל הבחינות, רק לשנות התשעים"[4]. לאחר מכן ב-2007 שוחרר דגם הלאדה פריורה (VAZ-2171), שהיווה "ריסטיילינג" ללאדה 110 ובכך גם הפסיק את ייצור המכונית המתיישנת.
בשנת 2010, לאחר כ-30 שנות ייצור, הופסק ייצור ה-VAZ-2105 באופן סופי. יחד עם זאת, במהלך שנות 2011-2013 החלה לאדה לייצר דגמים חדשים רבים שכללו את ה"גראנטה" (2011, ידוע גם כ"דאטסון און-דו"), ה-"לארגוס" (2012, ידוע גם כ"דצ'יה לוגן MCV") וכן ה"קלינה 2" (2013). כחלק מחידוש קו דגמי הלאדה, הופסק ייצור כל מכוניות ה"סמארה 2" ב-2012-2013 וכן ייצור ה-VAZ-2104 ב-2012. ברוסיה הופסק גם ייצור ה-VAZ-2107, אך הדגם מיוצר עד היום במצרים בעקבות הפופולריות הרבה שלו. בכך הופסק ייצור עקבי של כ-100,000 מכוניות בשנה (שהגיע לשיאים של 2 מיליון בעידן הסובייטי) של רכבי הלאדה הקלאסיים, שהפכו בכך לפלטפורמת הרכב הנמכרת ביותר בעולם אחרי החיפושית הגרמנית והפורד מודל T האמריקאי. הרכב VAZ-2107 הוא הפופולרי ביותר ברוסיה עד היום, בין היתר בעקבות עמידות המתכת ברכב ומחירו הנמוך (100,000 רובל רוסי, כ-2500 דולר אמריקני.
|
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
