Loading AI tools
כדורסלן אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרמלו קיאם אנתוני (באנגלית: Carmelo Kyam Anthony; נולד ב-29 במאי 1984) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, ששיחק בעמדת הסמול פורוורד והפאוור פורוורד. מקום 9 ברשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA. ידוע בכינוי ״מלו״.
אנתוני עם הלוס אנג'לס לייקרס, בשנת 2022 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
לידה |
29 במאי 1984 (בן 40) ברוקלין שבניו יורק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
עמדה | סמול פורוורד, פאוור פורוורד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה | 2.01 מטרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
מספר | 7 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
מכללה | אוניברסיטת סירקיוז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
דראפט |
בחירה שלישית, 2003 דנוור נאגטס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
קבוצות כשחקן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
2003–2011 2011–2017 2017–2018 2018–2019 2019–2021 2021-2022 |
דנוור נאגטס ניו יורק ניקס אוקלהומה סיטי ת'אנדר יוסטון רוקטס פורטלנד טרייל בלייזרס לוס אנג'לס לייקרס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
הישגים כשחקן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מלו, אחד הסקוררים הגדולים בכל הזמנים,[1] נבחר במהלך הקריירה עשר פעמים להשתתף במשחק האולסטאר, פעמיים לחמישיית העונה השנייה וארבע פעמים לחמישייה השלישית של העונה ובעונת 2012/2013 היה למלך הסלים של ה-NBA. בין השנים 2004 עד 2016 היה חבר בסגל נבחרת ארצות הברית בכדורסל, במדיה זכה בארבע מדליות אולימפיות, מהן שלוש מדליות זהב. בסיום אולימפיאדת ריו הודיע על פרישה מהנבחרת.
אנתוני נולד בברוקלין, ניו יורק לאם אפרו אמריקנית ולאב ממוצא פוארטו ריקני אשר נפטר כשהיה אנתוני בן שנתיים.[2] כשהיה בן שמונה, עקרה משפחתו לבולטימור וכשהגיע לגיל התיכון החל לשחק במדי קבוצת בית הספר הקתולי בו למד.
עם סיום לימודיו בתיכון, החל אנתוני לשחק במדי קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת סירקיוז. הוא שיחק במדי הקבוצה במשך עונה אחת בלבד בה העמיד ממוצעים של 22.2 נקודות ו-10.0 ריבאונדים למשחק, הוביל אותה לזכייה היחידה בתולדותיה בטורניר אליפות המכללות בכדורסל. במשחק חצי הגמר של הטורניר מול אוניברסיטת טקסס קלע אנתוני 33 נקודות ובכך רשם שיא נקודות לפרשמן בטורניר. במשחק הגמר הוסיף אנתוני 20 נקודות ועשרה ריבאונדים[3] ונבחר לשחקן המצטיין של הטורניר.
לאחר שנה אחת בלבד במכללה, הודיע אנתוני כי יתמודד בדראפט של שנת 2003, שנחשב לאחד הדראפטים הבולטים בזכות כוכבים רבים שנבחרו בו.[4] הוא נבחר בבחירה השלישית על ידי הדנוור נאגטס כשלפניו נבחרו לברון ג'יימס ודארקו מיליצ'יץ'.[5] כבר בעונת הרוקי שלו, הפך אנתוני לשחקן מוביל בקבוצה. במשחקו השישי בלבד בליגה הוא כבר קלע 30 נקודות במשחק נגד לוס אנג'לס קליפרס,[6] בפברואר הפך לשחקן השלישי הצעיר בהיסטוריה של הליגה שמגיע ל-1,000 נקודות בקריירה,[7] ובמרץ קבע את השיא הקליעה לרוקי במועדון עם 41 נקודות מול סיאטל סופרסוניקס.[8] אנתוני סיים את עונתו הראשונה כקלע המוביל של קבוצתו עם ממוצע של 21.0 נקודות,[9] נבחר לחמישיית הרוקיז הראשונה, אך הפסיד לג'יימס את תואר רוקי השנה.[10] לאחר שבעונה טרם הגעתו לקבוצה סיימה דנוור במאזן החלש ביותר בליגה, עזר אנתוני לקבוצתו לסיים במאזן של 43 ניצחונות מול 39 הפסדים ולהעפיל למשחקי הפלייאוף. דנוור הודחה כבר בסיבוב הראשון מול מינסוטה טימברוולבס בחמישה משחקים למרות ממוצע של 15.0 נקודות ו-8.6 ריבאונדים של אנתוני בסדרה.
גם בעונתו השנייה המשיך אנתוני את יכולתו הטובה, הוא העמיד ממוצעים של 20.8 נקודות ו-5.7 ריבאונדים בעונה הסדירה ועזר לקבוצתו לשפר את מאזנה ל-49 ניצחונות מול 33 הפסדים. עם המאזן השביעי בטיבו במערב העפילה הקבוצה למשחקי הפלייאוף, אך הודחה שנית בסיבוב הראשון, בחמישה משחקים על ידי סן אנטוניו ספרס. בעונתו השלישית, עונת 2005/2006, כבר רשם אנתוני ממוצע של 26.5 נקודות למשחק, ואף רשם שיא קריירה של 45 נקודות מול פילדלפיה 76'. הוא נבחר לחמישיית העונה השלישית והוביל את קבוצתו למקום השלישי במערב, ולאליפות הבית הצפון מערבי. בסיבוב הפלייאוף הראשון פגשה דנוור את לוס אנג'לס קליפרס. אנתוני, שהעמיד ממוצעים של 21.0 נקודות ו-6.6 ריבאונדים בסדרה, לא הצליח למנוע את הדחת קבוצתו בחמישה משחקים. בסיום העונה חתם אנתוני על חוזה לחמש שנים בנאגטס תמורת 80 מיליון דולר.[11]
עם פתיחת עונת 2006/2007 השווה אנתוני את שיא המועדון של אלכס אינגליש כשקלע מעל 30 נקודות בשישה משחקים רצופים,[12] אך לא הצליח לשבור את השיא, כשבמשחק העוקב קלע 29 נקודות מול שיקגו בולס.[13] מיד לאחר המשחק מול הבולס, השווה אנתוני את השיא שנית, כשקלע מעל 30 נקודות בשישה משחקים נוספים, אך כשל שנית מלשבור את השיא כשקלע במשחק השביעי 24 נקודות.[14] ב-16 בדצמבר במהלך משחק מול ניו יורק ניקס, השתתף אנתוני בתגרה שהתפתחה בין שחקני הקבוצות. במהלך הקטטה חבט אנתוני בפניו של מרדי קולינס. בעקבות הקטטה השעה דייוויד סטרן את אנתוני מ-15 משחקים, העונש הכבד ביותר שניתן למעורב באירוע.[15] לאחר חזרתו מאותה השעיה הוא החל לשתף פעולה עם אלן אייברסון, שעבר לדנוור בטרייד מתוקשר מפילדלפיה 76'. במהלך העונה רשם אנתוני גם את הטריפל דאבל הראשון בקריירה שלו, ואף נבחר להשתתף במשחק האולסטאר לראשונה. הוא סיים את העונה עם ממוצע קליעה של 28.9 נקודות למשחק, שני רק לקובי בראיינט, ונבחר לחמישיית העונה השלישית בפעם השנייה ברציפות. במשחקי הפלייאוף פגשה דנוור בסיבוב הראשון את סן אנטוניו ספרס, בשחזור של הסדרה משנת 2005, וגם הפעם הודחה דנוור בחמישה משחקים למרות 26.8 נקודות למשחק של אנתוני.
בעונת 2007/2008 נבחר אנתוני למשחק האולסטאר בפעם השנייה, ופתח בחמישייה לראשונה. מעט אחרי משחק האולסטאר קבע אנתוני שיא-קריירה כשקלע 49 נקודות מול וושינגטון ויזארדס.[16] ב-77 משחקים בהם שותף במהלך העונה קלע אנתוני 25.7 נקודות למשחק, הנתון הרביעי בטיבו בליגה,[17] באחוזי הקליעה הטובים ביותר בקריירה שלו, 49.2%. עם 50 ניצחונות מול 32 הפסדים במהלך העונה, סיימה דנוור במקום השמיני במערב, ופגשה את אלופת המערב, לוס אנג'לס לייקרס, בסיבוב הראשון. אנתוני קלע במהלך הסדרה 22.5 נקודות למשחק, עליהן הוסיף 9.5 ריבאונדים אך לא הצליח למנוע מקבוצתו הדחה בסוויפ של ארבעה משחקים.
עם פתיחת עונת 2008/2009 עבר אייברסון בטרייד לדטרויט פיסטונס תמורת צ'ונסי בילאפס שהגיע לדנוור. במהלך העונה, השווה אנתוני את שיאו של ג'ורג' גרווין כשקלע 33 נקודות ברבע אחד,[18] וסיים את המשחק עם 45 נקודות ו-11 ריבאונדים. במהלך העונה נעדר אנתוני כחודש מהמגרשים בשל שבר בכף ידו, ואף הושעה ממשחק אחד על ידי מאמנו, ג'ורג' קארל, לאחר שסירב לרדת מהמגרש בחילוף.[19] הנאגטס סיימו את העונה עם שיא מועדון של 54 ניצחונות ובמקום השני במערב. לאחר שהפסיד בסיבוב הראשון של הפלייאוף כל חמש עונותיו הקודמות בליגה, הצליח אנתוני לעבור את המשוכה כשעזר לקבוצתו להדיח את ניו אורלינס פליקנס בחמישה משחקים. הוא המשיך והוביל את קבוצתו לניצחון בחמישה משחקים בחצי-גמר המערב מול דאלאס מאבריקס, אך לא הצליח למנוע את הדחת הקבוצה בגמר המערב מול הלייקרס.
גם בעונת 2009/2010 המשיך אנתוני להיות הקלע המוביל של דנוור, הן בעונה הסדירה והן במשחקי הפלייאוף. הוא סיים את העונה עם 28.2 נקודות למשחק, ובמשחקי הפלייאוף רשם 30.7 נקודות למשחק כשקבוצתו מפסידה בסיבוב משחקי הפלייאוף הראשון בשישה משחקים. עם פתיחת עונת 2010/2011 קבע אנתוני את שיא הקריירה כשקטף 22 ריבאונדים והוסיף 20 נקודות במשחק מול פיניקס סאנס, אך החמיץ חמישה משחקים בחודש דצמבר עקב פטירתה של אחותו.[20]
ב-22 בפברואר 2011 עבר אנתוני בטרייד רב משתתפים לניו יורק ניקס. עמו עברו גם צ'ונסי בילאפס, שלדן ווילאמס, רנלדו באלקמן ואנתוני קארטר תמורת ריימונד פלטון, דנילו גלינארי, וילסון צ'נדלר, טימופיי מוזגוב שעברו לנאגטס כמו גם בחירת דראפט בשנת 2014. אנתוני עבר לניקס לשיתוף פעולה עם אמארה סטודמאייר תוך שאיפה להעמיד חמישייה אשר תוכל לנסות ולהיאבק על תואר האליפות, אך במשחקי הפלייאוף הודחה הקבוצה בסוויפ כבר בסיבוב הראשון מול בוסטון סלטיקס.[21] ב-25 בינואר 2014 במשחק בין קבוצתו ניו יורק ניקס לשארלוט הורנטס, קלע אנתוני 62 נקודות, שיא קריירה עבורו, במשחק זה שבר אנתוני שיא נוסף, שיא נקודות במדיסון סקוור גארדן, השיא הקודם היה של קובי בראיינט 61 נקודות, זה גם היה שיא נקודות לשחקן בעונה זו.[22]
ב-25 בספטמבר 2017 חתם אנתוני באוקלהומה סיטי ת'אנדר, הוא השתתף בטרייד ששלח את אנס קאנטר ודאג מקדרמוט לניקס. בעונתו הראשונה והיחידה במועדון העמיד אנתוני ממוצעים של 16.2 נקודות, 5.3 ריבאונדים ו-1.3 אסיסטים למשחק ב-32.1 דקות. ב-25 ביולי 2018, הועבר אנתוני בטרייד לאטלנטה הוקס בנוסף לבחירת דראפט ראשונה ב-2022, בתמורה לדניס שרודר ומייק מוסקלה. כצפוי ההוקס התירו את חוזהו של אנתוני, והוא נהפך לשחקן חופשי.
ב-13 באוגוסט 2018 חתם אנתוני לעונה ביוסטון רוקטס בשכר מינימום העומד על 2.4 מיליון דולר. הוא שיחק בשמונה משחקים בלבד בטרם שוחרר מהקבוצה.[23]
בנובמבר 2019 חתם על חוזה בלתי-מובטח בפורטלנד טרייל בלייזרס, בין היתר בשל פציעה של שחקן הקבוצה זאק קולינס.[24] ב-6 בדצמבר האריכה הקבוצה את החוזה עמו עד סוף העונה.[25] לקראת עונת 2020/2021 חתם על הארכת חוזה בפורטלנד.[26]
ב-3 באוגוסט 2021 חתם אנתוני על חוזה לעונה אחת בלוס אנג'לס לייקרס.
במאי 2023, אחרי שלא שיחק במשך עונה שלמה הודיע רשמית על פרישה[27].
לאחר עונת הרוקי המוצלחת, נבחר אנתוני לייצג את נבחרת ארצות הברית במסגרת אולימפיאדת אתונה. במסגרת המשחקים האולימפיים, בהם זכתה נבחרתו במדליית הארד, שותף אנתוני בשבעה משמונת משחקי נבחרתו בהם תרם 2.4 נקודות ו-1.6 אסיסטים למשחק.[28] לקראת אליפות העולם בכדורסל שנערכה ביפן בשנת 2006 נבחר אנתוני לשמש כקפטן של נבחרתו, במשותף עם לברון ג'יימס ודוויין וייד. במשחק מול נבחרת איטליה קבע אנתוני את שיא הקליעה האמריקאי באליפויות העולם כאשר קלע 35 נקודות,[29] ועזר לנבחרתו לזכות במדליית הארד.
אנתוני היה חלק גם מסגל הנבחרת האמריקנית לקראת אליפות אמריקה בכדורסל שהתקיימה בארצות הברית בשנת 2007. הוא תרם 21.2 נקודות למשחק והיה בורג מרכזי בהרכב שניצח בכל עשרת המשחקים בטורניר וזכה במדליית הזהב. אנתוני נטל חלק גם במשחקי הנבחרת באולימפיאדת בייג'ינג אשר זכתה במדליית הזהב. בגמר אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) ניצחה ארצות הברית את סרביה וזכתה במדליית הזהב. לאחר הניצחון, החליט אנתוני לפרוש ממשחקי הנבחרת. עם פרישתו היה השחקן עם הדקות, הנקודות והריבאונדים הרבים ביותר בתולדות נבחרת ארצות הברית בכדורסל.[30]
עונה | קבוצה | משחקים | חמישייה | דקות | אחוזים מהשדה | אחוזים משלוש | אחוזים מהקו | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | חסימות | נקודות |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2003/2004 | דנוור | 82 | 82 | 36.5 | 0.426 | 0.322 | 0.777 | 6.1 | 2.8 | 1.2 | 0.5 | 21.0 |
2004/2005 | דנוור | 75 | 75 | 34.8 | 0.431 | 0.266 | 0.796 | 5.7 | 2.6 | 0.9 | 0.4 | 20.8 |
2005/2006 | דנוור | 80 | 80 | 36.8 | 0.481 | 0.243 | 0.808 | 4.9 | 2.7 | 1.1 | 0.5 | 26.5 |
2006/2007 | דנוור | 65 | 65 | 38.2 | 0.476 | 0.268 | 0.808 | 6.0 | 3.8 | 1.2 | 0.4 | 28.9 |
2007/2008 | דנוור | 77 | 77 | 36.4 | 0.492 | 0.354 | 0.786 | 7.4 | 3.4 | 1.3 | 0.5 | 25.7 |
2008/2009 | דנוור | 66 | 66 | 34.5 | 0.443 | 0.371 | 0.793 | 6.8 | 3.4 | 1.1 | 0.4 | 22.8 |
2009/2010 | דנוור | 69 | 69 | 38.2 | 0.458 | 0.316 | 0.830 | 6.6 | 3.2 | 1.3 | 0.4 | 28.2 |
2010/2011 | דנוור | 50 | 50 | 35.5 | 0.452 | 0.333 | 0.823 | 7.6 | 2.8 | 0.9 | 0.6 | 25.2 |
ניו יורק | 27 | 27 | 36.2 | 0.461 | 0.424 | 0.872 | 6.7 | 3.0 | 0.9 | 0.6 | 26.3 | |
2011/2012[hebrew 1] | ניו יורק | 55 | 55 | 34.1 | 0.430 | 0.335 | 0.804 | 6.3 | 3.6 | 1.1 | 0.4 | 22.6 |
2012/2013 | ניו יורק | 67 | 67 | 37.0 | 0.449 | 0.379 | 0.830 | 6.9 | 2.6 | 0.8 | 0.5 | 28.7 |
2013/2014 | ניו יורק | 77 | 77 | 38.7 | 0.452 | 0.402 | 0.848 | 8.1 | 3.1 | 1.2 | 0.7 | 27.4 |
2014/2015 | ניו יורק | 40 | 40 | 35.7 | 0.444 | 0.341 | 0.797 | 6.6 | 3.1 | 1.0 | 0.4 | 24.2 |
2015/2016 | ניו יורק | 72 | 72 | 35.1 | 0.434 | 0.339 | 0.829 | 7.7 | 4.2 | 0.9 | 0.5 | 21.8 |
2016/2017 | ניו יורק | 74 | 74 | 34.3 | 0.433 | 0.360 | 0.833 | 5.9 | 2.9 | 0.8 | 0.4 | 22.4 |
2017/2018 | אוקלהומה סיטי | 78 | 78 | 32.1 | 0.404 | 0.357 | 0.767 | 5.8 | 1.3 | 0.6 | 0.6 | 16.2 |
2018/2019 | יוסטון | 10 | 2 | 29.4 | 0.405 | 0.328 | 0.682 | 5.4 | 0.5 | 0.4 | 0.7 | 13.4 |
2019/2020 | פורטלנד | 58 | 58 | 32.8 | 0.430 | 0.385 | 0.845 | 6.3 | 1.5 | 0.8 | 0.5 | 15.4 |
2020/2021 | פורטלנד | 69 | 3 | 24.5 | 0.421 | 0.409 | 0.890 | 3.1 | 1.5 | 0.7 | 0.6 | 13.4 |
2021/2022 | לוס אנג'לס לייקרס | 69 | 3 | 26.0 | 0.441 | 0.375 | 0.830 | 4.2 | 1.0 | 0 .7 | 0.8 | 13.3 |
קריירה | 1,260 | 1,120 | 34.5 | 0.447 | 0.355 | 0.814 | 6.2 | 2.7 | 1.0 | 0.5 | 22.5 |
עונה | קבוצה | משחקים | חמישייה | דקות | אחוזים מהשדה | אחוזים משלוש | אחוזים מהקו | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | חסימות | נקודות |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2004 | דנוור | 4 | 4 | 35.8 | 0.328 | 0.182 | 0.800 | 8.3 | 2.8 | 1.2 | 0.0 | 15.0 |
2005 | דנוור | 5 | 5 | 36.0 | 0.422 | 0.000 | 0.813 | 5.4 | 2.0 | 0.6 | 0.2 | 19.2 |
2006 | דנוור | 5 | 5 | 38.6 | 0.333 | 0.000 | 0.750 | 6.6 | 2.8 | 0.8 | 0.2 | 21.0 |
2007 | דנוור | 5 | 5 | 42.0 | 0.480 | 0.500 | 0.795 | 8.6 | 1.2 | 1.0 | 0.0 | 26.8 |
2008 | דנוור | 4 | 4 | 36.5 | 0.364 | 0.250 | 0.828 | 9.5 | 2.0 | 0.5 | 0.2 | 22.5 |
2009 | דנוור | 16 | 16 | 38.3 | 0.453 | 0.364 | 0.826 | 5.8 | 4.1 | 1.8 | 0.6 | 27.2 |
2010 | דנוור | 6 | 6 | 42.3 | 0.464 | 0.316 | 0.877 | 8.5 | 3.3 | 2.0 | 0.5 | 30.7 |
2011 | ניו יורק | 4 | 4 | 39.0 | 0.375 | 0.346 | 0.853 | 10.3 | 4.8 | 1.2 | 0.8 | 26.0 |
2012 | ניו יורק | 5 | 5 | 40.8 | 0.419 | 0.222 | 0.756 | 8.2 | 2.2 | 1.2 | 0.2 | 27.8 |
2013 | ניו יורק | 12 | 12 | 40.1 | 0.406 | 0.298 | 0.885 | 6.6 | 1.6 | 1.1 | 0.2 | 28.8 |
2018 | אוקלהומה סיטי | 6 | 6 | 32.3 | 0.375 | 0.214 | 0.733 | 5.7 | 0.3 | 1.7 | 0.7 | 11.8 |
2020 | פורטלנד | 5 | 5 | 35.2 | 0.412 | 0.421 | 0.857 | 5.0 | 2.0 | 1.0 | 0.4 | 15.2 |
2021 | פורטלנד | 6 | 0 | 23.8 | 0.417 | 0.378 | 0.909 | 3.2 | 1.5 | 0.3 | 0.2 | 12.3 |
קריירה | 83 | 77 | 37.3 | 0.414 | 0.324 | 0.826 | 6.7 | 2.5 | 1.2 | 0.3 | 23.1 |
מדליית זהב אולימפית עם נבחרת ארצות הברית: 2008
מדליית זהב אולימפית עם נבחרת ארצות הברית: 2012
מדליית ארד אולימפית עם נבחרת ארצות הברית: 2004
מדליית ארד באליפות העולם עם נבחרת ארצות הברית: 2006
מדליית זהב באליפות אמריקה עם נבחרת ארצות הברית: 2007
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.