כנסיית טמפל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כנסיית טמפל או כנסיית המקדש (באנגלית: Temple Church) היא כנסייה עגולה מהמאה ה-12 בלונדון שבאנגליה. הכנסייה נמצאת בין רחוב פליט ונהר התמזה, וכל האזור סביבה נקרא על שמה - "טמפל" ("Temple").
עובדות מהירות מידע כללי, סוג ...
מידע כללי | |
---|---|
סוג | כנסייה |
על שם | מסדר אבירי היכל שלמה |
כתובת | אינר טמפל |
מיקום | הסיטי של לונדון |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1185 |
תאריך פתיחה רשמי | 1185 |
תאריך פירוק | 1540 |
סגנון אדריכלי | אדריכלות רומנסקית |
קואורדינטות | 51°30′48″N 0°06′37″W |
www | |
סגירה
במקור נבנתה הכנסייה כמפקדה של מסדר הטמפלרים, ובה נוהל ב-1215 המשא ומתן בין האצילים לבין המלך ג'ון על חתימת המגנה כרטה. לאחר נפילת המסדר במאה ה-14 הפכה הכנסייה לרכוש הכתר, ומאז היא משמשת מרכז לשתיים מלשכות עורכי הדין של לונדון.
במהלך הבליץ במלחמת העולם השנייה ניזוקה הכנסייה ושוקמה לאחר המלחמה.
הכנסייה שימשה רקע לספרו של דן בראון - "צופן דה וינצ'י".