Loading AI tools
ישראל גוטליב (דצמבר 1917 – 1988) היה ראש העירייה השישי והשמיני של בני ברק. גוטליב כיהן בתפקידו 9 שנים, בין השנים ה'תש"ל–ה'תשל"ד וה'תשל"ו–ה'תשל"ח (1969–1974, 1976–1978).
גוטליב נולד בכ"א כסלו תרע"ח במונקאץ'. הוא למד בבית ספר עברי בתלמוד תורה ובישיבה. בסוף שנת 1935 עלה לארץ ישראל עם משפחתו והחל לפעול בתנועת בני עקיבא[1]. בשנת 1938 שירת כנוטר בעין השופט. בהמשך היה מזכיר סניף תל אביב של האיגוד המקצועי של הפועל המזרחי. כן כיהן בתפקידים שונים מטעם התנועה, בהם חבר הנהלת הצופה, חבר הוועד המפקח של קופת-חולים הכללית וראש המחלקה לאיגוד מקצועי של הפועל המזרחי[2]. גוטליב השתייך בשנות ה-40 לסיעת "למפנה"[3] ובהמשך עבר לסיעת ליכוד ותמורה במפד"ל, בראשות יצחק רפאל[4].
גוטליב נבחר לראשונה למועצת עיריית בני ברק בשנת 1965[5]. במרץ 1968 נתמנה לסגן ראש העירייה, לאחר שחבר סיעתו משה בגנו פרש מטעמי בריאות[6]. לאחר הבחירות בסוף שנת 1969 גיבש קואליציה עם המערך וגח"ל והותיר את הגוש התורתי באופוזיציה[7]. בה'תשל"ו גוטליב נכנס לכהונה שנייה, במסגרת הסכם רוטציה עם אגודת ישראל. בבחירות 1978 זכה המפד"ל בראשותו בשישה מנדטים מתוך 21 מקומות במועצה, לעומת 9 מנדטים של "למען בני ברק התורתית"[8] וגוטליב היה לממלא מקום ראש העירייה. בדצמבר 1981 הוא התפטר מתפקידו כממלא מקום ראש העיר ובמקומו התמנה רפאל מרובקה[9].
ב-1981 שימש כעד מדינה במשפט השוחד של אהרן אבוחצירא. הוא התמוטט מתשישות על דוכן העדים. "תשובות השקר שלו הן שגרמו לתשישותו במהלך החקירות על ידי הסנגוריה", קבע השופט יהודה כהן - נשיא ההרכב, השופטים זיכו את אבוחצירא מחמת הספק[10].
לאחר מותו, הונצח גוטליב על ידי עיריית בני ברק, בקריאת רחוב בעיר על שמו.
במהלך כהונתו השנייה כראש העיר התפתחו הפגנות סביב דרישה לסגירת רחוב השומר לנסיעת כלי רכב בשבת. החרדים פעלו לסגור את הכביש בכח[11] וגורמים חילוניים ארגנו הפגנות נגדיות נגד החרדים. האירועים התדרדרו לאלימות הדדית וגוטליב פעל רבות בניסיון למצוא פתרון שירגיע את הרוחות[12], לחץ על הרשויות לסגור את רחוב השומר[13] ודרש מהציבור החרדי לשמור על איפוק עד מציאת פתרון של פשרה. העירייה בראשותו הציבה שלטים המבקשים שלא לנסוע ברחוב[14]. חרדים קיצונים הפעילו על גוטליב לחץ וטענו שהוא תומך בחילונים[15].
ביוני 1977 הוחלט במועצת העירייה לחסום את הכביש לנסיעה בשבת[16]. המפקח על התעבורה במחוז תל אביב הביע התנגדות לסגירת הכביש והתריע על הסכנה שבהצבת שרשרת בכביש, וגוטליב השיב לו שהוא תמיה על התנגדותו לסגירת הכביש[17] הנתמכת על ידי המשטרה וכי בעיית השימוש בשרשרת היא בעיה טכנית שניתן להתגבר עליה[18][19].
ב-2 ביולי 1977 התנגש ג'יפ בשרשרת בלתי מוארת שהוצבה לאורך רחוב השומר כדי למנוע תנועה בשבת, והנוסע שישב ליד הנהג נהרג[20]. בפברואר 1978 החליט היועץ המשפטי לממשלה אהרן ברק להעמיד את גוטליב, את מועצת העיר ואת הנהג לדין על גרימת מוות ברשלנות. ההעמדה לדין ספגה ביקורת רבה בחוגים דתיים, אשר טענו שהנוסע נהרג בזמן שהנהג ניסה לפרוץ את המחסום, ולא בגלל שהוא לא ראה אותו[21][22][23]. כמו כן, ההעמדה לדין ספגה ביקורת מצד אנשי מרכז השלטון המקומי שטענו שהדבר יפגע בתפקודם של ראשי רשויות. גוטליב זכה לאהדה רבה מצד הציבור החרדי ובעת פתיחת משפטו שבתו החנויות בבני ברק במשך שעתיים לאות הזדהות עמו[24]. המשפט נפתח במרץ 1978[25], אך לבקשת גוטליב נדחו הדיונים לדצמבר 1978 לאחר הבחירות לראשות עיריית בני ברק[26]. בפברואר 1980 גוטליב הורשע בדין, והיה זה מקרה ראשון בו ראש עירייה בישראל הורשע בגרימת מוות ברשלנות[27][28]. גוטליב נידון למאסר על תנאי ותשלום קנס[29].
- על חומותייך בני ברק - יצחק מאיר.
- דוד תדהר (עורך), "ישראל גוטליב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4209
- מרדכי אלקן, המטרה: קואליציה מקיר אל קיר, מעריב, 21 באוגוסט 1978
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
