Loading AI tools
יחסי חוץ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי הממלכה המאוחדת – קפריסין הם היחסים בין הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד לבין רפובליקת קפריסין. קפריסין קיבלה עצמאות מהממלכה המאוחדת ב-1961, לאחר 83 שנים של שליטה בריטית. היחסים בין שתי המדינות הם יחסים חמים,[1] ובריטניה מחזיקה שטחי בסיס ריבוניים אקרוטירי ודקליה בקפריסין. שתי המדינות חברות בחבר העמים הבריטי.
יחסי הממלכה המאוחדת – קפריסין | |
---|---|
הממלכה המאוחדת | קפריסין |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
243,610 | 9,251 |
אוכלוסייה | |
69,277,140 | 1,362,472 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
3,340,032 | 32,230 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
48,213 | 23,655 |
משטר | |
מונרכיה חוקתית | רפובליקה |
לממלכה המאוחדת נציבות עליונה בניקוסיה ולקפריסין נציבות עליונה בלונדון.
קפריסין קיבלה עצמאות מהממלכה המאוחדת ב-1961, לאחר 83 שנים של שליטה בריטית. ב-19 בפברואר 1959 נחתם בלונדון הסכם שהתקבל על ידי טורקיה, יוון, בריטניה ושתי הקהילות האתניות באי, ואשר לפיו תסתיים השליטה הבריטית בקפריסין והאי יזכה בעצמאות. ההסכם קבע כי האי לא יאוחד עם יוון ולא יחולק לשתי מדינות אתניות נפרדות, ובסעיף 3 קבע כי טורקיה, יוון ובריטניה ישמשו ערבות לשלום האי ולביטחונו, וכי ידונו יחדיו ביישומו התקין של ההסכם.[2] ב-4 השנים הראשונות לעצמאות קפריסין, הממשלה הבריטית תמכה ברפובליקת קפריסין כספית, בסכום שהצטבר לכ-12 מיליון אירו, החל מ-4 מיליון אירו שקיבלה קפריסין בשנת 1961, ועד ל-1.5 מיליון אירו שקיבלה קפריסין בשנת 1965.[3] לאחר הסכסוך הבין עדתי של 1963–64 העברת הכספים הופסקה בטענה שאין שוב הבטחה ששתי הקהילות בקפריסין[hebrew 1] ירוויחו באופן שווה מהכסף.[3]
שתי המדינות חברות באיחוד האירופי ובחבר העמים. כרגע, ישנם 400,000 יוונים קפריסאים[4] ו-300,000 טורקים קפריסאים[5] המתגוררים בבריטניה. יש לפחות 50,000 בריטים החיים בקפריסין, רובם מתגוררים במחוז פאפוס. היחסים הנוכחיים בין קפריסין ובריטניה הם יחסים חמים עם רמות גבוהות של שיתוף פעולה בנושאים שונים כמו אנרגיה, דיפלומטיה וחינוך.[6] ב-16 בינואר 2014 נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס וראש הממשלה הבריטי דייוויד קמרון אישרו שוב את הקשר החזק של חברות ושותפות בין קפריסין ובריטניה, במהלך פגישה ברחוב דאונינג 10.[1]
שטחי הבסיס הריבוניים של בריטניה, אקרוטירי ודקליה ממשיכים לחלק את קפריסין. מספר כפרים קפריסאים נשארו מובלעים בשטחים, ובמהלך השנים האחרונות יש מספר רב של מעצרים של מפגינים אנטי-בריטים.[7][8] פעילים אלו טוענים כי בריטניה לא צריכה להמשיך להחזיק בשטח של מדינה אחרת שחברה באיחוד האירופי.
בינואר 2014, הסכם שנחתם על ידי שר החוץ הקפריסאי יואניס קסולידס ושר החוץ ויליאם הייג, בנוכחות הנשיא ניקוס אנסטסיאדיס, נוצר להסרת ההגבלות על פיתוח נכסים בתוך שטחי הבסיס הריבוניים של בריטניה. זכותם של הבעלים לפתח את אדמותיהם משפיעה על כ-15 יחידות מנהליות מקומיות המהוות כ-78% מהשטח הכולל של הבסיסים. ההסכם הסיר את כל ההגבלות על כשירות ופיתוח של נכסים בתוך שטחי הבסיס הבריטים, כך שכל התקנות המיושמות ברפובליקת קפריסין יהיו תקפות גם בשטחי הבסיסים, גם לגבי רכישה ופיתוח של נכסים על ידי אירופה או מדינה שלישית לאומית (אנ').[9]
החל מיולי 2016, הנציב העליון הבריטי בקפריסין הוא מתיו קיד.[10] הנציב העליון הקפריסאי הנוכחי בבריטניה הוא אוריפידס אווריויאדס.[11]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.