יחסי ארמניה–סוריה
יחסי חוץ / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יחסי ארמניה–סוריה הם היחסים הדיפלומטיים שבין ארמניה לסוריה. לארמניה יש שגרירות בדמשק וקונסוליה כללית בחלב. בשנת 1997 פתחה סוריה שגרירות בירוואן. שר החוץ הסורי פארוק א-שרע ביקר בארמניה במרץ 1992.[1]
יחסי ארמניה–סוריה | |
---|---|
ארמניה | סוריה |
ארמניה | סוריה |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
29,743 | 187,437 |
אוכלוסייה | |
2,777,936 | 24,443,857 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
24,212 | 8,980 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
8,716 | 367 |
משטר | |
רפובליקה | רפובליקה נשיאותית, בפועל דיקטטורה |
דתות עיקריות | |
נצרות | אסלאם |
סוריה כוננה יחסים דיפלומטיים עם ארמניה זמן קצר לאחר קריסת ברית המועצות. נשיא סוריה חאפז אל-אסד שמר על יחסים טובים בין השאר בגלל הקהילה הארמנית הגדולה בסוריה. בסוריה חיים כ-120,000 איש ממוצא ארמני. הם מרכיבים רוב בעיירות כסב (אנ') ויעקוביה (אנ'), ולוקחים חלק בחיים הפוליטיים של סוריה.
בתקופת רצח העם הארמני השתמשה האימפריה העות'מאנית בסביבות העיר דיר א-זור שבסוריה כשדות ההריגה העיקריים של הארמנים. הערבים הילידים הסתתרו ותמכו בארמנים. מתחם זיכרון לזכר הטרגדיה הזו נפתח בעיר.[2] הוא תוכנן על ידי סרקיס בלמנוקיאן ונחנך רשמית בשנת 1990 בנוכחות הקתוליקוס השל הכנסייה האפוסטולית הארמנית. המתחם מכיל עצמות ושרידים שהושגו ממדבר דיר א-זור של קורבנות רצח העם והפך ליעד עלייה לרגל עבור ארמנים רבים לזכר מתיהם, לפני שנהרס חלקית על ידי המדינה האסלאמית.