דיקטטורה
שיטת ממשל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דִּיקְטָטוּרָה (בעברית: רוֹדָנוּת) היא שיטת ממשל של מדינה שההנהגה השולטת בה מחזיקה בסמכויות כמעט או לחלוטין בלתי־מוגבלות. ההנהגה מורכבת ממנהיג יחיד (דיקטטור, רודן) או קבוצת מנהיגים החולשים על תחומי הפעילות של שלוש הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת.
ערך מחפש מקורות | |
דיקטטורות הן בלתי־דמוקרטיות. ריכוז הכוח בהן הוא סמכותני או טוטליטרי (לוֹפְתָנִי), ואופיו תלוי בגורמי ההנהגה ומניעיהם. הוא עשוי להיות נתון בידי דיקטטור יחיד, משטר חד-מפלגתי, משטר צבאי, וצורות נוספות של אוטוקרטיה (מֻחְלְטָנּות; שלטון יחיד) ואוליגרכיה (שלטון מעטים). דיקטטורה טוטליטרית שכמעט ואינה נתמכת על ידי אזרחיה היא סוג של עריצות.
במונרכיה (מלוכה), בניגוד לדיקטטורה אוטוקרטית, השלטון טוען ללגיטימיות, למשל מכוח ירושה או מסורת חוקתית; וזאת לרבות מונרכיה אבסולוטית (מוחלטת), בה מרכז המונרך את כל סמכויות השלטון בדומה לדיקטטור. ברפובליקה, בניגוד לדיקטטורה אוליגרכית, השלטון מצוי אצל חלק ניכר מהאזרחים, גם אם הוא קבוצת מיעוט.
המקור למילה "דיקטטורה" הוא מוסד הדיקטטור הרומי (מלטינית: dictator, "מכתיב"), שהסנאט הרומי היה בוחר במצבי חירום, ומעניק לו סמכויות רחבות במיוחד.