![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/47/Fes_coffee_place_in_the_mellah.jpg/640px-Fes_coffee_place_in_the_mellah.jpg&w=640&q=50)
יהדות פאס
קהילה יהודית שהתקיימה בפאס שבמרוקו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יהדות פאס הייתה קהילה יהודית מרכזית במרוקו, שהתקיימה בעיר פאס.
![]() | |
בית קפה יהודי במלאח בראשית התקופה הצרפתית | |
אוכלוסייה | |
---|---|
10,496 (1931) | |
שפות | |
עברית, ערבית, חכיתיה וצרפתית | |
דת | |
יהדות | |
קבוצות אתניות קשורות | |
מגורשים ותושבים | |
נוסח תפילה | |
נוסח הספרדים ונוסח צפון אפריקה |
לפי המקורות הערביים, ראשוני היהודים בפאס היו בה מעת ייסודה, בשנת 798. חלק גדול מהיהודים הובא לפאס על ידי מייסד העיר אידריס השני (אנ'). חיי הקהילה לאורך ההיסטוריה ידעו עליות ומורדות. בתקופת תור הזהב היא שגשגה בתחומים רבים, ופעלו בה היוצרים המפורסמים בתחום הלשון העברית: יהודה אבן קורייש, דונש בן לברט, יהודה אבן חיוג' ויהודה אבן עבאס.
בתקופת אל-מוואחידון ביצעו זרועות השלטון ביהודים מעשי טבח וכפייה להמרת היהדות אל דת האסלאם (אנ'). רבים התאסלמו או נמלטו, ורבים אחרים מתו על קידוש השם. באותה התקופה פעלו בעיר רבי מיימון הדיין והרמב"ם בנו, אשר כתבו אגרות ליהודים בהן דברי עידוד והנחיה כיצד לפעול בשעת שמד. רבה של פאס, רבי יהודה הכהן אבן סוסאן, שלפי חלק מהמקורות היה רבו של הרמב"ם, הומת על קידוש השם.
בשלהי המאה ה-15 הציפו את העיר גלי הגירה מספרד ופורטוגל בעקבות גירוש ספרד ופורטוגל והביאו אל העיר שגשוג כלכלי ורוחני. יהודי התחלקו לשתי קהילות: קהילות המגורשים וקהילות התושבים. קהילת המגורשים בפאס השפיעה על יהודי מרוקו במספר תחומי-דת וביניהם: נוסח התפילה, פסיקה הלכתית, מנהגים ותקנות. חכמי קהילת המגורשים בפאס יצרו את תקנות המגורשים שהשפיעו רבות על המנהג וההלכה של יהדות מרוקו. ממשפחות המגורשים ידועות שושלות מפורסמות של חכמים מקומיים ובהן: אבן עטר, אבן צור, הצרפתי, מנסאנו, מונסונייגו, סירירו, עוזיאל.
במפקד אוכלוסין ב-1931 מנו יהודי פאס 10,496 נפש. בשנות החמישים של המאה ה-20 היגר הרוב המוחלט של היהודים מפאס, בעיקר לצרפת ולישראל.