טמבורה
הר געש באי האינדונזי סומבאווה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הר טמבורה (אינדונזית: Gunung Tambora) הוא הר געש השוכן באי האינדונזי סומבאווה. ב-1815 אירעה בטמבורה ההתפרצות החזקה ביותר בזמנים המודרניים, במדד התפרצות געשית 7. התפרצותו שהתחילה בתחילת אפריל ושהמשיכה באמצע יולי, השפיעה על אזור נרחב כולל איי מלוקו, ג'אווה, חלקים מסולאווסי, סומטרה ובורנאו. גשמי אפר געשי השפיעו גם על האיים באלי ולומבוק. כ-100,000 בני אדם מתו כתוצאה מזרמים פירוקלסטיים, רעב ומחלות. 1816 נודעה כ"שנה ללא קיץ" בשל תנאי מזג אוויר קיצוניים שגרמה ההתפרצות שהשפיעו אף עד צפון אמריקה.
טמבורה כפי שנצפה מהחלל | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג הר | הר געש |
גובה | 2,850 מטרים |
מדינה | אינדונזיה |
מיקום | האי סומבאווה שבאינדונזיה |
מספר הר געש | =0604-04[1] |
התפרצות אחרונה | 1967 |
קואורדינטות | 8°14′43″S 117°59′34″E |
ההר הוא חלק מטבעת האש באוקיינוס השקט.
התפרצותו של הר טמבורה בשנת 1815 הייתה אחד מהאירועים אשר הוביל לתחילת חקר הוולקנולוגיה, מכיוון שחוקרים רבים בני התקופה ניסו להבין מה היו הגורמים שהובילו לתופעה שהשפיעה בצורה כה דרמטית על אזורים רבים כל כך[2]. בחפירה שנערכה ב-2004 גילו ארכאולוגים שרידים של תרבות שנהרסה ונקברה בהתפרצות, וקיבלה את הכינוי "פומפיי של המזרח", האתר נשאר שלם מתחת לשלושה מטרים של שאריות של סלע פירוקלסטי ומספק מידע משמעותי על התרבות שנעלמה. נכון לעשור השני של המאה ה-21, הר טמבורה נמצא תחת פיקוח הדוק על הפעילות הוולקנית שלו, מכיוון שהתפרצות חזקה שלו עלולה להשפיע על מיליוני אינדונזים.