טינה טרנר

טינה טרנר
**Tina Turner**
	טרנר, 1990
	טרנר, 1990
לידה	26 בנובמבר 1939; נאטבוש, טנסי, ארצות הברית
פטירה	24 במאי 2023 (בגיל 83); קיסנאכט, קנטון ציריך, שווייץ
שם לידה	אנה מיי בולוק
שם במה	Tina Turner
מוקד פעילות	ארצות הברית (1958–2013); שווייץ (2013–2023)
תקופת הפעילות	1958–2023 (כ־65 שנים)
מקום לימודים	תיכון סאמנר
עיסוק	זמרת, שחקנית, זמרת-יוצרת
סוגה	בלוז-רוק; פופ
סוג קול	קונטרה אלט
שפה מועדפת	גרמנית, אנגלית
חברת תקליטים	Warner Bros. Records
בן או בת זוג	אייק טרנר (1962–29 במרץ 1978); Erwin Bach (יולי 2013–24 במאי 2023) ; Erwin Bach (1986–יולי 2013)
צאצאים	Raymond Craig Turner, Ronnie Turner
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	פרס מרכז קנדי (2005); פרס גראמי להופעת רוק קולית לאישה (1987); פרס גראמי להופעת רוק קולית לאישה (1986); פרס גראמי להופעת רוק קולית לאישה (1985); פרס גראמי להופעת רוק קולית לאישה (1989); היכל התהילה של גראמי (1999); פרס גראמי לאלבום השנה (2008); היכל התהילה של גראמי (2003); פרס הגראמי לביצוע סולו הפופ הנשי הטוב ביותר (1985); היכל התהילה של הרוק אנד רול (2021); פרסי מובו (1999); פרס גראמי להקלטת השנה (1985); פרס גראמי להופעת R&B הטובה ביותר הכוללת שירה של צמד או להקה (1972); היכל התהילה של גראמי (2012); כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד; אביר מסדר האמנויות והספרות; פרס המוזיקה האמריקאית ;
	www.tinaturnerofficial.com
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

טינה טרנר (באנגלית: Tina Turner; ‏26 בנובמבר 1939 – 24 במאי 2023) הייתה זמרת ושחקנית אמריקאית. החלה את הקריירה שלה כזמרת הראשית בהרכב עם בעלה אייק טרנר, והגיעה לשיא פרסומה והצלחתה לאחר שעזבה אותו ובקאמבק בגיל מאוחר יחסית פתחה בקריירת סולו מצליחה. נודעה כ"מלכת הרוק אנד רול". בשנת 1994 עברה להתגורר בשווייץ, וב-2013 קיבלה אזרחות שווייצרית וויתרה על אזרחותה האמריקאית.^[1]

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

סגירה

נולדה בשם אנה מיי בולוק (Anna Mae Bullock) בנאטבוש, טנסי שבארצות הברית. גדלה בחיק סבה וסבתה מצד אביה שהיו נוצרים-בפטיסטים אדוקים, וגם שימשו כאנשי כמורה בכנסייה המקומית.

טרנר החלה את דרכה המוזיקלית בשנת 1958 בעזרתו של המוזיקאי והמפיק אייק טרנר שהיה זה שהעניק לה את שם הבמה טינה, ולמעשה גם את שם משפחתה לאחר שנשא אותה לאישה בשנת 1962. תחילה שימשה טרנר כזמרת ליווי בהופעותיו עת הייתה בת 18, אך עד מהרה תפסה טרנר את קדמת הבמה לצידו של אייק ולהקתו. בתקופה זו הפכה לאם ל-2 בנים.

השיר הראשון אותו הקליטה, "A Fool In Love", הפך בין לילה ללהיט שהצליח להתברג בראש מצעדי הפזמונים ברחבי ארצות הברית. בעקבות ההצלחה הפתאומית, שינה אייק טרנר את שם להקתו לשם: "Ike and Tina Turner Revue". בשנות ה-60 ובראשית שנות ה-70 זכו הצמד אייק וטינה טרנר להצלחה גדולה. הופעתה המרשימה והמקורית של טרנר על הבמה הפכה לסימן ההיכר שלה כזמרת-רקדנית, דבר שהשפיע רבות על אמנים אחרים, כולל על סולן להקת הרולינג סטונז מיק ג'אגר (שאת סיבוב ההופעות האמריקאי של ה"אבנים" חיממו צמד הטרנרים בשנת 1969).

קריירת סולו

ב-1971 הופיעה בסרטו של מילוש פורמן, "התפשטות". באמצע שנות ה-70 ניצבה טרנר בפרשת דרכים אישית ומקצועית. בעקבות התמכרותו לסמים של בעלה ושותפה המוזיקלי אייק טרנר, חלה דעיכה במכירת האלבומים ובהזמנת הופעות, זאת למרות הצלחתה הגדולה של טינה בסרט "טומי" עם להקת "The Who", בתפקיד מלכת האסיד. אייק נעשה אלים כלפי חברי הלהקה בכלל וכלפי טינה בפרט, דבר שהביא בסופו של דבר לבריחתה ממנו. רגע לפני הופעה בדאלאס ב-4 ביולי 1976, הכה אייק את טינה באופן אכזרי במיוחד, דבר שגרר את הימלטותה חסרת כל. במשך מספר שבועות הסתתרה טינה מפני בעלה, כשהיא לנה בבתי חברים ואוכלת מהיד לפה.

באותה שנה הקליטה טרנר חידוש לשירם של להקת הביטלס "בואו יחד" לסרט המוזיקלי "כל זה ומלחמת העולם השנייה", בו חודשו שירים של הלהקה.

באותה תקופה פנתה טרנר לחיפוש רוחני אותו מצאה בדת הבודהיזם. כיוון זה, הוא שנתן לה את הכוח לפצוח בקריירת סולו.

ב־1978 הגיע תהליך גירושיה מאייק לידי סיום. בספרה האוטוביוגרפי "אני, טינה" (1986), תיארה טרנר את חוויותיה לצידו של בעלה הנרקומן והאלים. ספר זה הפך ברבות השנים לסרט הקולנוע המצליח "מה זה בכלל קשור לאהבה" (1993), בכיכובה של אנג'לה באסט (שזכתה עבור הופעתה בפרס גלובוס הזהב); פסקול הסרט הוקלט בקולה של טרנר עצמה, וזכה להצלחה במכירות ובמצעדים.

עד לתחילת שנות ה-80, לא הצליחה טרנר למצב את קריירת הסולו שלה, בעיקר משום שהייתה חסרת כל בעקבות גירושיה וביטול מסע ההופעות שתוכנן לה ולאייק שהכניס אותה לחובות כבדים.

ב־1984 הגיעה טרנר חזרה אל ראשי המצעדים, וזאת הודות לאלבומה "רקדנית פרטית". אלבום זה כלל שלושה להיטים שהגיעו לראשי המצעדים וכן שני שירים שזכו בפרסי גראמי: "מה לאהבה ולכל זה?" ו"עדיף לך להיות טוב אלי". ב־1985 זכתה טרנר בארבעה פרסי גראמי על אלבומה "רקדנית פרטית". עד היום, נחשב אלבום זה לאחד מהאלבומים הנמכרים בכל הזמנים.

באותה שנה הקליטה טרנר גם דואט עם הזמר בריאן אדמס בשם "זוהי רק אהבה", ושיחקה לצידו של מל גיבסון בסרט "מקס הזועם 3: כיפת הרעם", וגם שרה חלק מהשירים המופיעים בפס-קול הסרט. שיר הנושא של הסרט: "איננו זקוקים לגיבור נוסף" הפך להצלחה מיידית. באותה שנה תרמה טרנר את קולה לשיר "We Are the World" לצידם של זמרים מובילים מכל העולם. כמו כן, הופיעה לצידו של מיק ג'אגר בלייב אייד.

ב־1986 הוציאה טרנר את אלבומה "שוברת כל כלל" שזכה אף הוא להצלחה אדירה. באותה שנה יצאה למסע הופעות עולמי בו בין היתר הגיעה לישראל והופיעה בפארק הירקון וכן שברה גם שיא שנכלל בספר השיאים של גינס, עת הייתה האדם שהופיע בפני הקהל הגדול ביותר בעולם, אירוע שהתרחש בריו דה ז'ניירו שבברזיל, שם הופיעה בפני קהל מעריצים של למעלה מ-182,000 איש. שנת 1986 סימנה את הפיכתה של טרנר לזמרת מוכרת ויציבה, לא רק מהבחינה המקצועית אלא אף מהבחינה האישית. בשנה זו, עזבה טרנר את ארצות הברית ועברה להתגורר באירופה, בה התגוררה עד מותה בשווייץ עם בן זוגה הגרמני, מנהל בחברת התקליטים EMI. ב־1989, ביצעה מחדש את "The Best", אשר לימים, הפך לאחד משיריה המצליחים ביותר. ב־1991 הקליטה גרסה ל־"The Bitch Is Back" של אלטון ג'ון, לרגל הוצאת אלבום המחווה "Two Rooms: Celebrating the Songs of Elton John & Bernie Taupin", עליה הייתה מועמדת לגראמי (בקטגוריית "הביצוע הקולי הנשי הטוב ביותר לשיר רוק").^[2]

ב־1993 שיחקה טרנר בסרט הקולנוע "אחרון גיבורי הפעולה" (בתפקיד ראש העירייה) לצד ארנולד שוורצנגר.

ב־1999 הוציאה טרנר את אלבום האולפן האחרון שלה, "עשרים וארבע שבע". האלבום לא נחל הצלחה כדוגמת אלבומיה הקודמים, אך הצליח במכירות והגיע במצעד מכירות האלבומים בבריטניה למקום התשיעי, ומכר כשבעה מיליון עותקים. באותה שנה נטלה חלק בהופעה ההיסטורית בערוץ המוזיקה VH1 בו השתתפו לצידה הדיוות המובילות בעולם המוזיקה.

משנת 2000

מאז שנת 2000 פרשה טרנר באופן חלקי מעולם המוזיקה, למעט הופעות אורח קצרות מעל במות שונות. בשנת 2004 הוציאה אלבום אוסף כפול, "All the Best", שסיכם קריירה של למעלה מ-40 שנות עשייה מוזיקלית, לצד חומר חדש. אלבום האוסף הפך להצלחה מסחררת והגיע במצעד המכירות של הבילבורד למקום השני.

ב-2008 הוציאה אלבום אוסף נוסף, Tina! ויצאה למסע הופעות מוצלח, הראשון מזה שמונה שנים, בשם "Tina!: 50th Anniversary Tour". ב-2009 הוציאה אלבום הופעה ו-DVD שהוקלט בארנהם, הולנד, בשם "Tina Live".

בשנת 2013, בגיל 73, הופיעה טרנר על שער מגזין האופנה האירופאי ווג ובכך הפכה לאישה המבוגרת ביותר שהופיעה אי פעם על שער הגיליון. באותו ראיון טרנר דיווחה כי היא עובדת על אלבום חדש, הראשון מאז 1999 וכן רמזה על מסע הופעות עולמי שיבוא בעקבותיו. ב-17 באפריל 2017 עלה על במות לונדון מחזמר ביוגרפי בשם טינה. בשנת 2020, הוציאה עם קייגו חידוש ללהיטה "What's Love Got to Do with It".

בשנת 1958 נולד בנה הראשון קרייג, מסקסופוניסט בלהקת הליווי של אייק טרנר. בשנת 1960 נולד בנה השני, היחיד המשותף לה ולאייק לו הייתה נשואה עד 1978. בנה הבכור, קרייג, התאבד בשנת 2018. בנוסף אימצה שניים מילדיו של אייק, והצעיר מהם, רוני טרנר, נפטר בדצמבר 2022.^[3]

טרנר חלתה ב-2016 במחלת הסרטן, וב-2017 עברה השתלת כליה.

משנת 1994 ועד למותה התגוררה בשווייץ.^[4]

נפטרה ב-24 במאי 2023, בגיל 83.