טיים 100
רשימה שנתית של 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רשימה שנתית של 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיים 100 (באנגלית: TIME 100) היא רשימה שנתית של 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם שנערכת על ידי מגזין החדשות האמריקאי טיים. הרשימה פורסמה לראשונה בשנת 1999 כתוצאה מדיבייט בין אנשי אקדמיה, פוליטיקאים ועיתונאים אמריקאים. אף על פי שהיכללות ברשימה נתפסת לעיתים קרובות ככבוד, המגזין טוען שהנכללים ברשימה מוכרים על גודל תרומתם לשינוי העולם, ללא קשר לטיב השינוי ולהשלכות מעשיהם.
המועמדים לרשימה מוצעים על ידי צוות הכתיבה הבינלאומי של המגזין וכן על ידי אנשים שנכללו בה בעבר. הרשימה הסופית נקבעת באופן בלעדי על ידי עורכי המגזין, למעט המנצח בסקר קוראים שנערך מספר ימים לפני חשיפת הרשימה.
הרשימה החלה בדיבייט בסימפוזיון בוושינגטון די. סי., ב-1 בפברואר 1998, בהשתתפות מגיש החדשות דן ראת'ר, ההיסטוריונית דוריס קירנס גודווין, מושל ניו יורק דאז מריו קואומו, קונדוליזה רייס, אירווינג קריסטול, ועורך המשנה של טיים מגזין, וולטר אייזקסון.
הרשימה פורסמה לראשונה בשנת 1999, אז פרסם המגזין את רשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר של המאה ה-20. בעקבות הפופולריות לה זכתה הרשימה, החליט המגזין בשנת 2004 לפרסם בכל שנה רשימה הכוללת את 100 האנשים משפיעים ביותר בעולם. הנכללים ברשימה נחלקים לאחת מחמש קטגוריות: מנהיגים ומהפכנים, בונים וטיטאנים, אמנים ובדרנים, מדענים והוגי דעות, גיבורים וסמלים. מאז, שונו שמות הקטגוריות לצורה הבאה:
בשנת 2004 הגדירו עורכי המגזין "שלוש איכויות" שלפיהן הם בוחרים את הרשימה. אחד העורכים, מייקל אליוט, אמר:
ראשית, היו מי שהגיעו למעמדם באמצעות החזקתם הפומבית בכוח; הנשיא ג'ורג' בוש הוא הדוגמה המצוינת לכך. לאחרים, אף על פי שרק לעיתים רחוקות הם נשמעים בציבור, יש בכל זאת השפעה אמיתית על האירועים הגדולים של זמננו. תחשבו על עלי חוסייני סיסתאני, האייתוללה הגדול של השיעים בעיראק. אחרים עדיין משפיעים על חיינו דרך הדוגמה המוסרית שלהם. כך סליחתו של נלסון מנדלה לשוביו ונכונותו להתרחק מנשיאות דרום אפריקה לאחר קדנציה אחת.[1]
בשנת 2007 הסביר עורך המשנה של הרשימה, ריצ'רד סטנגל, שהטיים 100 איננה רשימה של האנשים הפופולריים ביותר או החזקים ביותר, אלא של המשפיעים ביותר:
השפעה היא דבר שקשה למדידה, ומה שאנחנו מחפשים הוא אנשים שרעיונותיהם, הדוגמה שלהם, כשרונותיהם ותגליותיהם יהפכו את העולם בו אנו חיים. השפעה היא פחות על העוצמה הקשה של הכוח אלא יותר העצמה הרכה של רעיונות ודוגמה אישית. כן, יש נשיאים ודיקטטורים שיכולים לשנות את העולם דרך צו, אבל אנחנו מתעניינים יותר במחדשים כמו מונטי ג'ונס, המדען מסיירה לאונה שפיתח זן של אורז שיכול להציל את החקלאות באפריקה. או גיבורים כמו רב האמן גארי קספרוב, המוביל את המאבק הבודד לדמוקרטיה גדולה יותר ברוסיה. או זוכה פרס האקדמיה, השחקן ג'ורג' קלוני שמינף את הסלבריטאות שלו כדי למשוך תשומת לב לטרגדיה בדרפור.[2]
האישיות הישראלית בעלת מספר ההופעות המרובות ביותר ברשימה הוא בנימין נתניהו שנכנס לרשימה ארבע פעמים (2011, 2012, 2015 ו-2019). בין יתר הישראלים שהופיעו ברשימה ניתן למנות את אריאל שרון (2005) אהוד אולמרט (2006),[14] ציפי לבני ואלבר אלבז (2007),[15] ערן אגוזי (2008),[16] שי אגסי (2009),[17] אביגדור ליברמן (2009),[18] יאיר לפיד (2013),[19] דפנה קולר (2013),[20] ענת אדמתי (2014),[21] גל גדות ואדם נוימן (2018),[22] אדי ברקן (2020),[23] נפתלי בנט (2021) ו רייצ'ל גולדברג-פולין (2024).
ההחלטה שלא לכלול את ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, ברשימת 2004 גררה ביקורת. עורך המגזין מייקל אליוט הגן על ההחלטה: "גם גרהרד שרדר וז'אק שיראק לא שם. זוהי רשימה כלל עולמית. אין בה מנהיגים פוליטיים במערב אירופה כי הם לא כל כך חזקים או משפיעים בשלב זה".[24]
למרות שג'ורג' בוש נכלל ברשימה מספר פעמים, התעוררה מחלוקת כשלא נכלל בה בשנת 2007 בשל הניצחון הדמוקרטי בבחירות לקונגרס 2006.[25] הסנטור לשעבר ריק סנטורום אמר לפוקס ניוז: "העובדה הפשוטה היא שנשיא ארצות הברית, ולא אכפת לי מיהו זה שבמשרד, הוא האיש החזק ביותר על פני כדור הארץ ויש לו השפעה רבה יותר על ההיבטים שונים של חיי, לא רק במדינה הזאת, אלא בכל העולם. וכשבטיים מגזין מתעלמים מכך זה רק מראה לך כמה מוטים, והייתי טוען, מלאי שנאה הם".[26]
"לכל נשיא אמריקאי יש השפעה מובנית מסוימת", הסביר אדי איגנטיוס, סגן עורך במגזין שפיקח על הרשימה באותו הזמן. "בוש למעשה בזבז את ההשפעה המובנית הזאת. עמדתו בעיראק עלתה לו בתמיכה במפלגתו שלו... עד לנקודה מסוימת, הוא סוג של הגיע למעמד ברווז צולע".[27]
הרשימה עוררה ביקורת גם על הכללת אנשים שנויים במחלוקת. בשנת 2005 הפרשנית השמרנית אן קולטר נכללה ברשימה, מה שעורר ביקורת מצד אתר החדשות סלון: "כשטיים מגזין הכריז על אן קולטר כאחת מבין "100 האנשים המשפיעים ביותר" בשבוע שעבר, לצד אנשים כבדי משקל כמו אריאל שרון, ביל קלינטון, נלסון מנדלה, קים ג'ונג איל והדלאי לאמה, הבחירה יצרה פרצי צחוק ברשת. בקשר לנושא אמרה ברשת פוקס ניוז בשבוע שעבר העורכת הראשית של טיים פריסילה פיינטון התעקשה כי היה זה השימוש של קולטר ב"הומור" שגרם לה להיות כל כך משפיעה... אבל אפילו שדרן פוקס ביל אוריילי לא קנה את זה. הוא לחץ על פיינטון: "האם את חושבת שאנשים, אמריקאים, מקשיבים לאן קולטר? האם את חושבת שיש לה השפעה על דעת הקהל?"[28]
טיים מגזין הגן על הבחירה בקולטר בטענה שהיא מחברת של רבי מכר שפרשנויותיה השנויות במחלוקת השפיעו מאוד על הוויכוחים הפוליטיים בארצות הברית.
בשנת 2019 החל המגזין לפרסם את רשימת "טיים 100 נקסט" (באנגלית: Time 100 Next). המגזין מתאר את הרשימה כ”הרחבה של רשימת הדגל שלנו, טיים 100, המדגישה 100 מנהיגים מתפתחים המעצבים את העתיד”.[29] הרשימה מחולקת לחמש קטגוריות: אמנים (Artists), פנומים (Phenoms), מנהיגים (Leaders), תומכים (Advocates) וחדשנים (Innovators). הפרופילים של אנשי הרשימה נכתבו על ידי אישים שהופיעו בעבר ברשימת הדגל.
בשנת 2019 הופיע ברשימה חבר הכנסת הערבי-ישראלי איימן עודה,[30] בשנת 2021 הופיעה השחקנית הישראלית שירה האס, ובשנת 2024 הופיעו המנהלים הארציים של תנועה עומדים ביחד אלון-לי גרין ורולא דאוד וגם היזם אסף רפפורט.[31]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.