Loading AI tools
אומה טורקית-מוסלמית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טטרים[1] (בטטרית: татарлар; ברוסית: татары), הוא שם כולל לקבוצות אתניות טורקיות שנושאות את השם 'טטר' (Tatar). מוצאם בין השאר במונגוליה, והם מהווים כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם[2], החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, בין השאר ברפובליקה הרוסית טטרסטן שנקראת על שמם ובירתה היא העיר קאזאן.
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שגיאות לשון רבות וניסוחים לא ברורים. | |
 | |
| טטרים של קרים | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 5–9.5 מיליון | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
בעיקר חבר המדינות ומזרח אירופה: רוסיה 5,554,601  אוזבקיסטן 324,080  קזחסטן 261,000  טג'יקיסטן 97,000  אוקראינה 69,000  טורקמניסטן 60,000  קירגיזסטן 52,000  אזרבייג'ן 30,000  טורקיה 26,000  רומניה 23,000 | |
| שפות | |
|
רוסית טטרית | |
| דת | |
|
רוב: אסלאם סוני מיעוט: נצרות אורתודוקסית, יהדות | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| עמים מונגולים-טורקים אחרים |
טטרים רבים חיים גם בחלקים אחרים של רוסיה, ובקזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן, קירגיזסטן, אלטאי ובארצות הקווקז. הטטרים הקווקזיים היגרו לקווקז בזמן גירושי סטלין וגם קודם לכן.
הטטרים הם צאצאי שבטים ממוצא מונגולי, שפלשו במאה ה-13 לאירופה מאסיה המזרחית והמרכזית ומסיביר. באירופה הם התבוללו עם אוכלוסייה דוברת טורקית. [דרוש מקור] השפה הטטרית שמדוברת כיום קרובה יותר לטורקית ורחוקה מהשפה המונגולית. במאה ה-13 הגיעו הטטרים לשיא התפשטותם הטריטוריאלית כאשר כבשו חלקים מ-הונגריה וגרמניה תחת הנהגתו של באטו חאן, נכדו של ג'ינג'יס חאן.
הטטרים לא שלטו לזמן רב באזורים אלו, ועברו לאזורים בדרום רוסיה ובסיביר, שם הקימו את ממלכת "אורדת הזהב" שבירתה סאראי. משמעות המילה "אורדה" היא מחנה, והזהב מתייחס לאוהלים המפוארים של מנהיגי הטטרים. באותה תקופה האצילים הרוסים היו הווסלים שלהם[3].
במאה ה-14 קיבלו הטטרים את דת האסלאם ורובם הפכו משבטים נוודים לחקלאים יושבי קבע. סכסוכים פנימיים ופלישות של נסיכות מוסקבה (תחת פיקודו של הצאר איוואן הרביעי - ״איוואן האיום״) והאימפריה העות'מאנית לשטחם, גרמו להתפוררותה של אורדת הזהב במאה ה-15. על חורבותיה הוקמו אזורים טטריים עצמאיים שנקראו חאנטים. עד המאה ה-16 נכבשו רוב שטחי הטטרים על ידי העות'מאנים והרוסים.
ב-1920 הוקמה במרכז עמק הוולגה הרפובליקה הטטרית האוטונומית שבירתה קאזאן. לאחר התפרקות ברית המועצות היא אורגנה מחדש וקיבלה את השם טטרסטן.
הקרימצ'קים, שכינויים העצמי הוא בני ישראל, שראל באלאלרי, יהודילר או קירימלר, היו חברי קהילה יהודית, ששפתם הייתה טורקית-קרימצ'קית הדומה לטטרית של קרים. הקהילה התפתחה בחצי האי קרים החל מהמאה ה-10, והם התיישבו בסמוך לקראי מזרח אירופה. השם "קרימצ'קים" הוטבע על ידי רוסים בשביל להבדיל בינם לבין שאר היהודים, האשכנזים או הגאורגים, שחיו בשטחי האימפריה הרוסית. כשמונים אחוז מהקהילה הקרימצ'קית הושמדו בשואה על ידי הנאצים בדצמבר 1941, וכיום נותרו ממנה פחות מ-1,500 איש, כאלף מהם מפוזרים בערי חצי האי קרים, והשאר מתגוררים בישראל וברוסיה. הם אינם חיים עוד במסגרת קהילתית נבדלת, אלא התערבו בין יהודים אחרים (בישראל) ובלא יהודים (באוקראינה וברוסיה).
קבוצה זו מונה את הטטרים שהיגרו להרי הקווקז ולאזור הקווקז שהיום כולל את גאורגיה, ארמניה, ואזרבייג'ן. הטטרים המוסלמיים השתלבו באזורי הקווקז, וכיום הם נחשבים כקווקזים לכל דבר, אך עם זאת הם שומרים במידה מועטה את מנהגיהם, השונים במקצת ממנהגי האוכלוסייה המוסלמית המקומית. מבחינת מראה, לטטרים לעיתים צבעים בהירים יותר ועיניים מלוכסנות יותר. באזרבייג'ן מתגוררים כ-25 אלף טטרים. בזמן השלטון הסובייטי גם הקווקזים ועמי אסיה נקראו טטרים בגלל מוצאם הטורקי.
הטטרים הקרימיים או הטטרים של חצי האי קרים (שמם העצמי הוא qırımtatarlar או qırımlar) הם עם טורקי-מוסלמי סוני, הדומה לשאר העמים הטטרים, אך גם שונה מהם. השם המבלבל הוא תוצאה של המינוח הרוסי העתיק, לפיו כל עם שהיה דובר שפה ממשפחת השפות הטורקיות כונה "טטרי".
הטטרים הקרימיים הם תוצאה של המגוון האתני הרב, אשר אפיין בתקופות שונות את חצי האי קרים. מקורם בהתמזגות של בני העם הקיפצ'אקי (עם טורקי שנודע בזמנו ברוסיה כ-половцы), אשר הגיע מגדות הנהר אירטיש עם בני העמים הסקיתי, הסרמאטי, היווני, הרומי, הגותי, הטורקי, הכוזרי ועוד, שאכלסו את חצי האי במשך הדורות.
החאנות הטטרית של חצי האי קרים התקיימה בין השנים 1441-1783, והייתה נתונה לחסותה של האימפריה העות'מאנית. היא ניהלה מלחמות בלתי פוסקות עם רוסיה ואף השיגה ניצחון בקרב בשנת 1571, במהלכו הוחרבה ונשרפה מוסקבה כמעט לחלוטין.
בשנת 1783 סיפחה רוסיה את שטחה של הח'אנות, לאחר ניצחונה על האימפריה העות'מאנית. מתיישבים רוסיים הובאו לקרים, ועד מהרה הפכו הטטרים למיעוט בחצי האי.
ערך מורחב – גירוש הטטרים מקריםלאחר מלחמת העולם השנייה הואשמו בני העם כולם בשיתוף פעולה עם הנאצים, והוגלו ופוזרו על ידי סטלין למרכז אסיה, בעיקר לאוזבקיסטן. משנת 1989 החלה חזרתם של הטטרים הקרימיים למולדתם, וכיום חיים בחצי האי קרים כ-270 אלף מתוכם. מספרם הכולל של בני העם הטטרי-קרימי לא ידוע והאומדנים נעים בין חצי מיליון לשני מיליון אנשים.
שפתם, טטרית של קרים, היא קרובתה של השפה הטורקית, ושונה מהותית מהשפה הטטרית. דתם היא האסלאם הסוני.
העם מחולק לשלוש תת-קבוצות אתניות: בני הערבות (הנוגאים - noğaylar), בני ההרים (הטאטים - tatlar, אין לבלבלם עם הטאטים מהקווקז) ובני החוף הדרומי (yalıboylular).
השיר האוקראיני הזוכה באירוויזיון 2016 עוסק בגירוש הטטרים של קרים ב-1944 וחלקו מושר בטטרית של קרים.
לאחר גירושם של הטטרים של קרים, שיעורם באוכלוסייתם קרים ירד מ-80% ב-1783 עד ל-19% בשנת 1944. לאחר גירושם על-ידי ברית המועצות בשנת 1944 רובם לא יכלו לחזור לקרים כמו הלאומים האחרים ששבו לשם בשנת 1956. רק לאחר 1989, עם נפילת הגוש הקומוניסטי, הטטרים התחילו לחזור במספרים גדולים. לאחר גל ראשוני גדול של חוזרים ב-1989 קצב החזרה הואט משמעותית. עד שנת 2012, היגרו בחזרה לקרים בערך 266,000 טטריים שהיו 13.6% מכלל האוכלוסייה בחצי האי. כ-100,000 טטרים נשארו לחיות במדינות אחרות כמו טורקיה ואוזבקיסטן. גם אחרי חזרתם חווים טטריים קשיים רבים בקרים. למרות היותה של קרים מולדת היסטורית של טטרים, הם נחשבים למיעוט בגלל תהליך הגירוש על ידי הסובייטים[4].
באופן אולי מפתיע, הטטרים של קרים תומכים בשליטה האוקראינית בחצי האי, למרות שהאוקראינים הם מיעוט (24% מאוכלוסיית קרים בשנת 2010) ורוסים אתניים הם הרוב. במשאל העם ב-1991 בו הוכרזה עצמאותה של אוקראינה אחוז המצביעים בקרים שתמך בעצמאות אוקראינה היה 54%, כשהתמיכה הגדולה בקרב הטטרים תרמה משמעותית להשגת הרוב הדחוק. עקב כך, נטלו הטטרים של קרים חלק משמעותי בהיסטוריה ובפוליטיקה של קרים תחת שליטת אוקראינה, והוסיפו להיות קבוצה חשובה בקרים גם לאחר הכיבוש הרוסי של חציה האי בשנת 2014. מפגינים ופעילים רבים במחאות נגד הכיבוש הרוסי הם טטרים. טטרים הם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בקרב אסירים פוליטיים בחצי האי קרים הכבוש[5].
טטרים, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
