חתונת הנסיך ויליאם וקתרין מידלטון
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חתונת הנסיך ויליאם וקתרין מידלטון התקיימה בלונדון שבבריטניה ביום שישי, 29 באפריל 2011. הנסיך ויליאם, השני דאז בסדר הירושה לכתר הבריטי, הכיר את מידלטון לראשונה ב-2001 במהלך לימודי שניהם באוניברסיטת סנט אנדרוז. הם התארסו ב-20 באוקטובר 2010.
הנסיך ויליאם ואשתו קייט מידלטון על מרפסת ארמון בקינגהאם, לאחר טקס הנישואין | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | חתונה מלכותית |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
מיקום | מנזר וסטמינסטר |
קואורדינטות | 51°29′58″N 0°07′39″W |
מארגן | בית וינדזור |
משתתפים | הנסיך ויליאם, דוכס קיימברידג', Lady Margarita Armstrong-Jones, Grace van Cutsem, Eliza Lopes, ליידי לואיז וינדזור, פיפה מידלטון, הנסיך הארי, דוכס סאסקס, קתרין, דוכסית קיימברידג', Tom Pettifer |
תאריך | 29 באפריל 2011 |
החתונה כמו גם ההכנות לקראתה עוררו תשומת לב ציבורית רבה ביותר. אירועי יום החתונה שודרו בשידור חי בטלוויזיה, ורוב כלי התקשורת בעולם (כולל כל כלי התקשורת בישראל) טענו, כי צפו בהם עד ל-2 מיליארד בני אדם ברחבי העולם. אולם מספר כלי תקשורת בעולם, טענו שהוא לא מדויק ומפוקפק, וטענו שמדובר בכמה מאות מיליונים בודדים בלבד. בבריטניה צפו כ-24.5 מיליון בני אדם בחתונה.
זמן קצר לפני החתונה העניקה המלכה אליזבת השנייה לוויליאם את התואר דוכס קיימברידג', הרוזן מסטראת'רן וברון קאריקפרגוס. בהתאם הייתה מידלטון עם נישואיה לדוכסית מקיימברידג'.
ב-16 בנובמבר 2010 הכריז בית קלרנס על אירוסיהם של הנסיך ויליאם וקייט מידלטון, אשר נעשו במהלך חופשה משותפת של שניהם בקניה, ועל נישואיהם המתוכננים באביב הקרוב.
לטקס הנישואין במנזר וסטמינסטר הוזמנו 1,900 אורחים מבריטניה ומרחבי העולם. רשימת המוזמנים לטקס ולשני האירועים האחרים שנערכו באותו יום (ראו להלן) הורכבה בין היתר בהתחשב בכך שהחתונה לא נחשבה לאירוע ממלכתי, מאחר שויליאם לא היה יורש העצר. למעלה ממחצית המוזמנים לאירועים אלו היו בני משפחה וחברים של החתן והכלה. בין האחרים נכללו מנהיגים של מדינות חבר העמים הבריטי, בני משפחות מלוכה זרות, אישים מן המערכת הפוליטית, דיפלומטים, אנשי צבא, אנשי דת, ידוענים ונציגים של ארגוני צדקה שהנסיך ויליאם היה מעורב בפעילותם.[1]
משטרת לונדון ושירותי הביטחון הבריטיים נערכו למבצע אבטחה רחב ממדים של אירועי החתונה, גם לנוכח איומים לפגיעה בחתונה מצד ארגונים קיצוניים ואנרכיסטיים, ואף ערכו מעצרי מנע לקראתה. בעוד שעלות החתונה (שהוערכה ב-20 מיליון לירות בריטיות) כוסתה על ידי בית המלוכה ומשפחת מידלטון, כיסה האוצר הבריטי את הוצאות האבטחה. יום החתונה הוכרז כיום חופשה בבריטניה. כנגד הפסד התוצר למשק בעקבות יום החופשה הוערך כי החתונה תביא להכנסות גדולות לטווח ארוך למשק הבריטי עקב כניסת תיירים בעקבותיה למדינה.
בשיתוף פעולה עם בית המלוכה יוצר מגוון רחב של חפצי מזכרת הנושאים את תמונות החתן והכלה והוצא למכירה לאספנים בחדשים שלפני יום החתונה. המיטבעות הלאומיות של בריטניה, קנדה ואוסטרליה טבעו מטבעות מזכרת לקראת החתונה, ושירות הדואר הבריטי הפיק לקראתה סדרת בולים הנושאת את צילומי הזוג המיועד.
שמלת הכלה של מידלטון עוצבה על ידי מעצבת האופנה הבריטית שרה ברטון, המכהנת מ-2014 כמנהלת הקריאטיבית של בית האופנה אלכסנדר מקווין.[2]
השמלה והאחראית לייצור השמלה לא הוכרזו רשמית, עד שהכלה יצאה מהמכונית, ועשתה את דרכה למנזר וסטמינסטר, ממש לפני החתונה.
היצירה של השמלה זכתה לסיקור תקשורתי נרחב, בעיקר בשל ההתעניינות הרבה בעיצוב השמלה ובהשפעתה על מגמות אופנתיות בעיצוב שמלות כלה בעולם המערבי. בין 23 ביולי ל-3 באוקטובר 2011 הוצגה השמלה המקורית בארמון בקינגהאם כחלק מתערוכת הקיץ השנתית של האוסף המלכותי. פריטים אחרים מהחתונה היו גם חלק מהתערוכה, כגון הנעליים אותם נעלה מידלטון בחתונה, וכמו גם העגילים וההינומה אותם לבשה בחתונה.
לטענת מידלטון היא בחרה בעיצוב של ברטון לשמלה משום שביקשה לשלב מראה מסורתי ומראה מודרני יחד "עם החזון האמנותי המאפיין את עבודתו של אלכסנדר מקווין". היא וברטון עבדו יחד על עיצוב השמלה.[3]
לשמלה יש מחוך מכוסה בבד תחרה, חצאית ארוכה והינומה. התחרה הייתה רקומה באופן ידני וכללה קישוטים שונים כגון ורדים, נרקיסים ותלתנים. כל הבדים שמהם הוכנה השמלה סופקו על ידי חברות בריטיות. צורת החצאית מרמזת על הצורה של פרח פורח והשובל של השמלה הוא באורך 2.70 מטרים.
השמלה הוצבה לתצוגה בארמון בקינגהאם מסוף יולי ועד תחילת אוקטובר 2011.[4]
הנסיך ויליאם הגיע בבוקר החתונה למנזר וסטמינסטר במכונית, כשהוא מלווה על ידי אחיו הנסיך הארי, ששימש כשושבינו. שניהם היו לבושים במדי צבא – אלה של ויליאם היו מדי ייצוג של קולונל במשמר האירי. מסלול הנסיעה, שהיה משותף להם, לכלה וליתר בני המשפחה המלכותית, היה מארמון בקינגהאם (או בית קלרנס) דרך המאל, כיכר משמר הסוסים, וייטהול וכיכר הפרלמנט.
טקס הנישואין החל בשעה 11:00 עם הגעת המלכה למנזר עם בעלה פיליפ, דוכס אדינבורו (על פי המנהג מגיעה המלכה האחרונה מבני משפחת המלוכה). אחריה הגיעה למנזר הכלה קתרין מידלטון. היא הגיעה במכונית ממלון גורינג, שם התאכסנה משפחתה, בלוויית אביה, מייקל מידלטון. היא לבשה שמלת כלה בעיצובה של שרה ברטון, בעלת שובל באורך של 2.7 מטר. השושבינה הראשית שלה הייתה אחותה, פיליפה (פיפה) מידלטון, ואליה הצטרפו שישה שושבינים נוספים - ארבע בנות ושני בנים, בגילאי שלוש עד עשר.
הטקס נוהל על ידי ג'ון הול, דיקן וסטמינסטר. רואן ויליאמס, הארכיבישוף מקנטרברי, השיא את הזוג. נישאו תפילות וריצ'רד צ'רטרס, בישוף לונדון, נשא דרשה. התוכנית המוזיקלית של הטקס לוותה בשירת מקהלת המנזר ומקהלה נוספת ובנגינת שתי תזמורות ואורגן. אחי הכלה, ג'יימס מידלטון, קרא פסוקים מן הברית החדשה. הטקס הדתי הסתיים בנגינת ושירת ההמנון הלאומי הבריטי אל נצור את המלכה. לאחריו נכנסו החתן והכלה למקדש של מנזר וסטמינסטר על מנת לרשום את נישואיהם במרשם הנישואין המלכותי. בסיום הטקס כולו צעד הזוג הטרי לאורך המעבר בכנסייה, יצא אל הרחוב הפתוח לצלילי פעמוני המנזר ונתקבל שם במשמר כבוד צבאי.
לאחר טקס הנישואין יצאו החתן והכלה ובני המשפחה המלכותית בחזרה לארמון בקינגהאם בשיירה של כרכרות, שנעו לאורך מסלול ההגעה שלהם אל מנזר וסטמינסטר. ראשונה נעה כרכרה פתוחה שנשאה את החתן והכלה כשהם מלווים במשמר פרשים צבאי. אחריה נעו כרכרות שנשאו את המלכה ובעלה, את השושבינים ואת אבי החתן הנסיך צ'ארלס ואשתו קמילה, דוכסית קורנוול, ביחד עם הורי הכלה. אלפי אנשים הצטופפו לצידי הדרך בה נעו הכרכרות והריעו לחתן ולכלה.
לאחר החזרה לארמון ערכה המלכה קבלת פנים וארוחת צהרים ל-600 מוזמנים. במהלכם יצאו החתן והכלה בלוויית בני משפחותיהם והשושבינים למרפסת הקדמית של ארמון בקינגהאם, נופפו לקהל האלפים שהתקבץ מול הארמון ובהתאם למסורת המודרנית החליפו נשיקות זה עם זו. באותה עת חלפו מעל המאהל והארמון שני מטסים של מטוסים צבאיים – הראשון של שלושה מטוסים מגף הזיכרון לקרב על בריטניה, ולאחריהם מטס של מטוסים מודרניים של חיל האוויר המלכותי.
לאחר קבלת הפנים יצא הזוג הטרי מהארמון לבית קלרנס במכונית אסטון מרטין פתוחה (של הנסיך צ'ארלס) נהוגה על ידי הנסיך ויליאם. המכונית קושטה על ידי הנסיך הארי ונשאה שלט רישוי שעליו נכתב "JU5T WED" (רמז למונח האנגלי "זה עתה נישאו").
בערב ערך הנסיך צ'ארלס בארמון בקינגהאם ארוחת ערב המלווה בריקודים לזוג הטרי ול-300 מחבריהם וידידיהם. האירוע נמשך אל תוך הלילה. המלכה ובעלה עזבו לפני כן את לונדון לסוף שבוע פרטי, במחווה שנחשבה כמיועדת לאפשר לבני המשפחה הצעירים יותר לחגוג בארמון.
חתונת הנסיך ויליאם וקתרין מידלטון נחשבת לאחד האירועים המתוקשרים ביותר בהיסטוריה.[5] מספר הצופים בשידור החי, היה מועד לביקורות כאשר ג'רמי האנט, שיער את האומדן המוקדם של מספר צופי הטלוויזיה בשידור החי של טקס הנישואים על שני מיליארד צופים ברחבי העולם לפני החתונה,[6] והמספר שימש בהרחבה את רוב כלי התקשורת בעולם,[7] כולל בישראל,[8] לתיאור מספר הצופים באירוע, הן בעת התרחשותו והן אחריו. עם זאת, מספר אמצעי תקשורת, פקפקו באמינותו וטענו שאיננו מבוסס ואיננו מדויק,[9][10] וחישבו את מספר הצופים ברחבי העולם המשוער כבין 122 עד 176 מיליון מתוך אוכלוסייה של 3.126 מיליארד אנשים (בערך 45% מאוכלוסיית העולם). גורמים נוספים חישבו את מספר הצופים בשידור החי בעולם על 162 מיליון בלבד.[11] בנוסף לצופי הטלוויזיה, האירוע זכה לכ-72 מיליון שידורי סטרימינג והוא נרשם בספר השיאים של גינס כ"הכמות הגדולה ביותר של שידורי הזרמת מדיה לאירוע בודד", ובכך עקף את השיא הקודם שהיה שייך לטקס האזכרה של מייקל ג'קסון ב-2009.[12] נטען, כי הסכום של 2 מיליארד צופים היה מוגזם, וכי יש הרבה פערים במערכת המדידה העולמית לצפיות בשידורי הטלוויזיה, בשביל לתת סכום מדויק של מספר צופים בעולם.[13]
רשת BBC, העסיקה מעל 400 אנשי צוות והקדישה 184 שעות שידור לאירוע בשבוע שידורים מיוחד, וברשת ABC הוקדשו לאירוע 16 וחצי שעות שידור. בסך הכל עסקו בסיקור האירוע כ-4,500 אנשי תקשורת.[5]
על מערכת היחסים ביניהם נעשה בשנת 2011 סרט בשם "ויליאם וקייט - הסרט".[14]
למחרת יום החתונה עזבו הנסיך ויליאם ואשתו קתרין את לונדון במסוק ויצאו לביתם באי אנגלסי שבוויילס, שם מוצב הנסיך כטייס חיפוש והצלה של חיל האוויר המלכותי.
עשרה ימים אחרי החתונה יצא הזוג הטרי לירח דבש בן עשרה ימים. מיקום ירח הדבש, שנשמר בסוד בקפידה, היה באיי סיישל.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.