חכלילית

חַכְלִילִית (שם מדעי: Phoenicurus) היא סוג של ציפורי שיר ממשפחת חטפיתיים, שמוצאן מאירופה, אסיה ואפריקה. הן נקראות כך בשל הצבע האדום-כתום של הזנב שלהן ("חכלילי" משמעותו אדום, כמו בפסוק ”חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן־שִׁנַּיִם מֵחָלָב” (בראשית מ"ט, פסוק י"ב)).^[1] זהו גם מקור שמן העממי באנגלית, "Redstart"; המילה "start" היא מילה ישנה לזנב.

חכלילית
פרט מהמין חכלילית עצים, המין הטיפוסי בסוג. צולם באיטליה המינים בסוג מפגינים דו-צורתיות זוויגית בולטת. בתמונה זכר (משמאל) ונקבה מהמין חכלילית סיבירית (Phoenicurus auroreus)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	ציפורי שיר
תת־סדרה:	דמויי־דרור
משפחה:	חטפיתיים
סוג:	חכלילית
שם מדעי
Phoenicurus ‏Forster, 1817

בישראל נצפים המינים חכלילית עצים כחולפת נפוצה בעונות הנדידה,^[2] חכלילית סלעים חורפת וחולפת נפוצה,^[3] ובנוסף נרשמה תצפית בודדת בחכלילית אדומת-גב ב-1988.^[4][5]

הסוג Phoenicurus הוצג על ידי חוקר הטבע האנגלי תומאס פורסטר בשנת 1817.^[6] המין הטיפוסי בסוג הוא חכלילית עצים (בעל השם הכפול Phoenicurus phoenicurus).^[7] השם Phoenicurus מגיע מיוונית עתיקה, מהמילים φοινιξ (phoinix), "ארגמן/סגול (פיניקי)" (ראו גם "פיניקיה" בערך תכלת וארגמן בעולם העתיק), והסיומת ουροσ (-ouros)-"זנב".^[8] מחקר פילוגנטי מולקולרי שפורסם ב-2010 הוביל לארגון מחדש של משפחת החטפיתיים, בו שני המינים בסוג לשעבר Rhyacornis והמין היחיד בסוג Chaimarrornis אוחדו למין זה, Phoenicurus.^[9][10]

המינים בסוג מפגינים דו-צורתיות זוויגית בולטת: הזכרים ברובם בעלי צבעים עזים, בשילובים שונים של אדום, כחול, לבן ושחור; ואילו הנקבות בעלות צבעי חום-בהיר עם זנב אדום.^[11] הן אוכלות חרקים.

מינים בסוג

הסוג מכיל כיום את המינים הבאים:^[10]

(הערה: השמות העבריים המסומנים ב-* ברשימה זו מבוססים על תרגומים חופשיים מהשם העממי באנגלית, שכן עדיין לא התקבל להם שם רשמי בעברית)

תמונה	שם עממי	שם מדעי	תפוצה
	חכלילית אלשאן* (אנ')	Phoenicurus alaschanicus	אנדמית לסין, במיוחד באזור הרי חלאן (המוכרים גם בשם אלשאן)
	חכלילית אדומת-גב	Phoenicurus erythronotus	מרכז אסיה
	חכלילית כחולת-כיפה* (אנ')	Phoenicurus coeruleocephala	רכס ההימלאיה וצפון תת-היבשת ההודית
	חכלילית סלעים	Phoenicurus ochruros	מרבית המערב הפלארקטי
	חכלילית עצים	Phoenicurus phoenicurus	מרבית המערב הפלארקטי
	חכלילית הודג'סון* (אנ')	Phoenicurus hodgsoni	הודו, נפאל, בהוטן, מיאנמר, ומרכז סין
	חכלילית לבנת-גרון* (אנ')	Phoenicurus schisticeps	הודו, נפאל, בהוטן, מיאנמר, ומרכז סין
	חכלילית סיבירית* (אנ')	Phoenicurus auroreus	מזרח אסיה
	חכלילית צפון-אפריקנית (אנ')	Phoenicurus moussieri	הרי האטלס
	חכלילית אדומת-בטן (אנ')	Phoenicurus erythrogastrus	מרכז אסיה והקווקז
	חכלילית כחולת-ראש* (אנ')	Phoenicurus frontalis	מרכז סין ורכס ההימלאיה
	חכלילית עשנונית* (אנ')	Phoenicurus fuliginosus, בעבר בסוג Rhyacornis	דרום-מזרח אסיה מערבה וצפונה דרך ההימלאיה עד לטג'יקיסטן
	חכלילית לוזון* (אנ')	Phoenicurus bicolor, בעבר בסוג Rhyacornis	אנדמית לפיליפינים, בעיקר באי לוזון
	חכלילית לבנת-כיפה* (אנ')	Phoenicurus leucocephalus, בעבר בסוג Chaimarrornis	דרום-מזרח אסיה, סין, רכס ההימלאיה, ומרכז אסיה

מינים מוכרים ממאובנים

• † Phoenicurus erikai (הפליוקן המאוחר, מקזרנוטה, הונגריה).^[12]
• † Phoenicurus baranensis (הפליוקן המאוחר, מברמנד, הונגריה).^[12]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חכלילית בוויקישיתוף

• חכלילית, באתר ITIS (באנגלית)
• חכלילית, באתר NCBI (באנגלית)
• חכלילית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• חכלילית, באתר GBIF (באנגלית)

הערות שוליים

1. חכלילי, באתר ויקימילון
2. ד"ר יואב פרלמן, חכלילית עצים, Phoenicurus phoenicurus, באתר מרכז הצפרות הישראלי
3. מידד גורן, חכלילית סלעים, Phoenicurus ochruros, באתר מרכז הצפרות הישראלי
4. חכלילית אדומת-גב, Phoenicurus erythronotus, באתר מרכז הצפרות הישראלי
5. הדורם שיריחי, The Birds of Israel, London: Academic press limited, 1996, עמ' 429, ISBN 0-12-640255-8. (באנגלית)
6. Forster, Thomas (1817). A Synoptical Catalogue of British Birds. London: Nichols, Son, and Bentley. p. 53.
7. Mayr, Ernst; Paynter, Raymond A. Jr, eds. (1960). Check-list of Birds of the World. Vol. 10. Cambridge, Massachusetts: Museum of Comparative Zoology. p. 74.
8. Jobling, James A. (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. p. 304. ISBN 978-1-4081-2501-4..
9. Sangster, G.; Alström, P.; Forsmark, E.; Olsson, U. (2010). "Multi-locus phylogenetic analysis of Old World chats and flycatchers reveals extensive paraphyly at family, subfamily and genus level (Aves: Muscicapidae)". Molecular Phylogenetics and Evolution. 57 (1): 380–392. doi:10.1016/j.ympev.2010.07.008. PMID 20656044.
10. Gill, Frank; Donsker, David (eds.). "Chats, Old World flycatchers". World Bird List Version 6.2. International Ornithologists' Union. נבדק ב-20 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
11. Collar, N.J. (2005). "Phoenicurus". In del Hoyo, J.; Elliott, A.; Christie, D.A. (eds.). Handbook of the Birds of the World. Vol. 10: Cuckoo-shrikes to Thrushes. Barcelona, Spain: Lynx Edicions. pp. 769–773. ISBN 978-84-87334-72-6.
12. Kessler, E. (2013). "Neogene songbirds (Aves, Passeriformes) from Hungary". Hantkeniana. 8: 37–149.