חורבת מדרס

חורבת מדרס היא כינוי לשרידיו של יישוב חקלאי קדום, שראשיתו בתקופה ההלניסטית, ושעיקרי השרידים בו הם מהתקופה הרומית המאוחרת ומהתקופה הביזנטית, הנמצא בתחום פארק עדולם מדרום ליישוב צפרירים שבשפלת יהודה.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "חורבת מדרסה".

השם "חורבת מדרס" ניתן לאתר על ידי ועדת השמות הממשלתית בעקבות השם הערבי "ח'רבת דרוסיה", ששימר לפי הסברה את שם היישוב הקדום "דרוסיאס" (ביוונית: "אלונים"), הנזכר ברשימת אתרים ביהודה שערך תלמי במאה ה-2^[1]. היו חוקרים ששיערו כי מכאן הגיע בן דרוסאי המוזכר בתלמוד.

זאב וילנאי שיער שהיונים ההרדסיאות מקורן מחורבת מדרס, ועל כן נקראות הרדסיאות^[2].

היישוב במקום התחיל בתקופת הברזל (1000 לפנה"ס) שיאו בתקופה הרומית, (המאות הראשונה לפנה"ס - הרביעית לספירה) וסופו בתקופה הערבית הקדומה. מן היישוב נותרו חרבות בתים, מערכות קבורה ומערכות מסתור, וכן מערות פעמון, מתקני קולומבריום חצובים בסלע, ופירמידת קבורה מרשימה.

הפירמידה בחורבת מדרס הוא מבנה מדורג דמוי פירמידה הבנוי מאבני גזית גדולות. המבנה שימש מצבת קבורה מפוארת למערכת קבורה החצובה בקרבת מקום. אורך צלעות הבסיס הוא כ-10 מטרים וגובהו כ-3.5 מטרים. בפירמידה חסרים כנראה שלושה נדבכים שהביאו את גובהה המקורי ל-5 מטר. שמה הערבי של פירמידה זו הוא אל מונטאר (המצפה).

ממערב לאתר ומחוץ לתחומי היישוב הקדום, הותקנה מערת קבורה מפוארת, המורכבת מחצר ריבועית עם אבן גולל בכניסה לשני חדרים עם כוכי קבורה. המערה הכילה גלוסקמות - תיבות אבן ששימשו אוכלוסייה יהודית, שנהגה ליקוט עצמות בשלהי תקופת הבית השני. מהחרסים שנתגלו במקום נמצא שהמערה הייתה בשימוש מתחילת המאה הראשונה לספירה עד מרד בר כוכבא (132 - 135). טרם הכשרת המקום למערכת מסתור בימיו של בר כוכבא היו חללים אלו חלק מבורות מים ומרתפי הבתים הפרטיים של הכפר. אנשיו של בר כוכבא הכשירו את המרתפים לטובת מערכת מסתור. כיום ניתן לראות במערכת מקווה, מתקן קולומבריום, מחסנים ועוד^[3].

האתר הוסדר לביקורי קהל. ממגרש החניה מוביל שביל מעגלי מסומן דרך מחילות המסתור, הפירמידה, מערת הקבורה והקולומבריום. בסמוך לחורבת מדרס, נמצא יישוב יהודי קדום נוסף מתקופת בית שני בשם חורבת עתרי. קק"ל הסדירה את האתר וניתן לבקר בו ולראות מערות מסתור ומתקני חקלאות עתיקים.

בין דצמבר 2010 לינואר 2011 חפרה בצפון האתר משלחת ארכאולוגים מרשות העתיקות, שנעזרו בחניכי המכינה הקדם צבאית 'בני ציון' שבתל אביב, שחשפו כנסייה מהתקופה הביזנטית ובה כמה רצפות פסיפס ברמת השתמרות גבוהה, ופריטי שיש מיובאים, כגון עמודים וכותרות קורינטיות. בקרבת הכנסייה נחצבה מערת קבורה. הארכאולוגים העלו את ההשערה שזהו קברו של זכריה הנביא, המתואר במפת מדבא. מתחת לכנסייה נתגלו שרידי קירות של מבנים וחללים חצובים משלהי תקופת הבית השני וימי מרד בר-כוכבא.

מחילת המסתור בחורבת מדרס
הקולומבריום בחורבת מדרס
חדר הקבורה בתוך מערת הקבורה בחורבת מדרס
גלוסקמות במערת הקבורה בחורבת מדרס

עמוס קלונר, "חורבת מדרס", קדמוניות 44, תשל"ט, עמ' 119-115
עמוס קלונר, "מערכות מסתור מימי בר-כוכבא ב'דרום': מערכת 20 בחורבת מדרס", בתוך: אהרן אופנהיימר ואוריאל רפפורט (עורכים), מרד בר כוכבא - מחקרים חדשים, ירושלים, 1984, עמ' 153–171.
עמוס קלונר, "המסתור במדרס", בתוך: עמוס קלונר ויגאל טפר (עורכים), מערכות המסתור בשפלת יהודה, תל אביב, 1987, עמ' 145-137
עמוס קלונר, "חורבת מדרס", בתוך: שטרן א' (עורך), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל כרך 3, ירושלים, 1992 עמ' 919-918
אמיר גנור, אלון קליין, רינה אבנר ובועז זיסו, "כנסייה ביזנטית ומערכת תת-קרקעית חצובה מימי מרד בר־כוכבא בחורבת מדרס שבשפלת יהודה", מחקרי יהודה ושומרון כ"א, (2011), עמ' 124-107
אמיר גנור, אלון קליין, רינה אבנר ובועז זיסו, "שרידי כנסייה ביזנטית בחורבת מדרס שבשפלת יהודה", קדמוניות 142, 2011, עמ' 101-95
בועז זיסו ועמוס קלונר, "חורבת מדרס (ח'רבת דרוסייה): בחינה ארכאולוגית וגאוגרפית-היסטורית מחודשת של היישוב בשלהי תקופת הבית השני ובימי מרד בר-כוכבא", בתוך: א' ברוך, א' לוי-רייפר וא' פאוסט (עורכים), חידושים בחקר ירושלים, הקובץ השישה-עשר, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשע"א, 2011, עמ' 253-231.