Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 אושר בכנסת הרביעית ב-28 במרץ 1961, וכרך יחדיו שני ענייני רכוש: הטלת מס רכוש ומתן פיצוי על נזקי מלחמה לרכוש ונזקי בצורת. החוק החליף חוקים אחדים שעסקו בנושאים אלה. בתיקון משנת 1981 בוטלו מרבית סעיפי החוק העוסקים במס רכוש. במימוש החוק עוסקת רשות המסים בישראל.
פרטי החוק | |
---|---|
תאריך חקיקה | 28 במרץ 1961 |
תאריך חקיקה עברי | י"א בניסן תשכ"א |
גוף מחוקק | הכנסת הרביעית |
חוברת פרסום | ספר החוקים 337, עמ' 100 |
הצעת חוק | ממשלתית |
משרד ממונה | משרד האוצר |
מספר תיקונים | 32 |
נוסח מלא | הנוסח המלא |
החוק אושר בכנסת הרביעית ב-28 במרץ 1961,[1] והוא חל משנת המס 1961, שתחילתה ב-1 באפריל 1961. בגרסתו הראשונה כלל החוק מס על קרקעות, בניינים, מטעים, ציוד (כולל כלי רכב) ומלאי. שיעור המס השנתי נקבע לפי אופי הנכס, ונע בין 0.2% משוויו של בניין חקלאי ל-1.5% משוויה של קרקע עירונית. מס מופחת ניתן ליישובי ספר ולבניין עירוני או תעשייתי המושכר לפי חוק הגנת הדייר. 40% מהמס הנגבה יועדו לקרן לתשלום פיצויים בגין נזקי מלחמה ונזקי בצורת. תנאי לזכאות לפיצויים היה תשלום המס בגין הנכסים שניזוקו.
החוק ביטל חוקים אחדים שהטילו מיסים או תשלומי חובה אחרים על רכוש:
מיום חקיקתו ועד לשנת 2020 תוקן החוק 32 פעמים. 15 התיקונים הראשונים כללו שלל שינויים בפרטי החוק, ללא שינוי מהותי בו.
תיקון מס' 6 לחוק[2] הסמיך את שר האוצר לקבוע כי ניתן יהיה לתת פיצויים לפי החוק גם בגין נזקים שנגרמו לנכסים מסוימים מחוץ לשטח מדינת ישראל. התיקון נוסף בשל פעולות הטרור שהחלו נגד מטרות ישראליות מחוץ לישראל.
בתיקון מס' 16 לחוק,[3] שתחולתו משנת המס 1981, בוטלו מרבית סעיפי החוק העוסקים במס רכוש, ונותר בתוקף רק מס רכוש על קרקע (כהגדרתה בחוק). דברי ההסבר להצעת החוק מנמקים צעד זה:[4]
בהתאם לביטול המס על מרבית הנכסים, בוטל התנאי לפיו פיצויים בגין נזק יינתנו בתנאי ששולם המס על הנכס שניזוק.
בתיקון מס' 27 לחוק,[5] שתחולתו מ-1 בינואר 2000, נקבע שמס רכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%, ובמקומו הונהג מס מכירה.
ישולמו פיצויים בגין נזקים משלושה סוגים:
כללי הזכאות לפיצויים וחישוב הפיצויים נקבעים בתקנות על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים. בין השאר קובעות התקנות את גובה הפיצוי שיינתן בעד נזק לחפצים ביתיים, ואת האפשרות לבטחם בסכום גבוה יותר תמורת פרמיה למדינה.[7]
התקנות העיקריות העוסקות בתשלום פיצויים לפי חוק זה הן תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973,[8] שהחליפו את תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזקי מלחמה ונזק עקיף), תשכ״ז–1967. הוראות שעה אחדות התאימו תקנות אלה לצרכים שעלו בעקבות מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות ועוד.
בשנת 2014 הותקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי), תשע"ה-2014,[9] המקנות זכות לפיצויים גם בגין נזק שנגרם ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי, שמטרתו העיקרית פגיעה בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני. תקנות אלה חלות לא רק על נזק לישראלים, אלא גם על נזק לנפגעים מפעולות "תג מחיר".[10]
במימוש החוק עוסקת רשות המסים בישראל. כאשר נכס נפגע עקב אירוע מלחמה, שמאי הרשות מעריכים את גובה הנזק כדי לקבוע את גובה הפיצוי. במקרה של נזק עקיף, כגון אובדן רווחים כתוצאה מהשבתת העסק, נקבעו כללים להערכת גובה הנזק. במלחמת לבנון השנייה הוגשו כ-30,000 תביעות לפיצויים לפי חוק זה,[11] ושולמו פיצויים בסך 3.7 מיליארד ש"ח.[12]
לעיתים לא ברור בוודאות האם נזק הוא תוצאה של פעולת איבה. הסמכות לקבוע האם נזק כלשהו הוא בגדר נזק מלחמה נתונה לשר הביטחון.[13] בעקבות גל השרפות בישראל בשנת 2016 פרסמה רשות המיסים רשימה של יישובים שבהם השרפות יוכרו כמעשי איבה ויזכו בפיצוי.[14] עד דצמבר 2017 הסתיים הטיפול ב–99% מ–2,762 תביעות שהוגשו לרשות המיסים, ושולמו פיצויים בסך כולל של 227 מיליון ש"ח.[15]
מי שרכושו מבוטח בביטוח רכוש אינו זכאי לפיצוי מחברת הביטוח, משום שפוליסת רכוש אינה מכסה נזקי מלחמה, אך בעקבות גל השרפות חברות הביטוח נענו לבקשת האוצר להשלים את הפיצוי למבוטחים שניזוקו, כאשר סכום ביטוח התכולה בפוליסה גדול מהפיצוי הממשלתי.[16]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.