Loading AI tools
גאולוג אנגלי, פלאונטולוג ואיש דת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם דניאל קוניבר (אנגלית: William Daniel Conybeare; 7 ביוני 1787 – 12 באוגוסט 1857) היה גאולוג אנגלי, פלאונטולוג ואיש דת. ידוע בעיקר בזכות עבודתו פורצת הדרך על מאובני זוחלים ימיים בשנות ה-20 של המאה ה-19, כולל מאמרים חשובים שפורסמו באגודה הגאולוגית של לונדון בנושא אנטומיה של איכתיוזאורוס והתיאור המדעי הראשון שפורסם של פליוזאורוס.
לידה |
7 ביוני 1787 הורשם, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
12 באוגוסט 1857 (בגיל 70) וינצ'סטר, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
מקום מגורים | בריטניה הגדולה |
מקום קבורה | בית הקברות ברומפטון |
מקום לימודים |
|
פרסים והוקרה | |
בן או בת זוג | שרה אן רנקן |
צאצאים | מרי אליזבת קוניבר, ויליאם ג'ון קוניבר, ג'ון צ'ארלס קוניבר |
הוא היה נכדו של ג'ון קוניבר, הבישוף של בריסטול (1692–1755), מטיף בולט, ובנו של ד"ר ויליאם קוניבר, רקטור בישופסגייט. הוא נולד ב-7 ביוני 1787 בלונדון, הוא התחנך בבית הספר בווסטמינסטר, לאחר מכן נסע ללמוד באוקספורד. שם, בשנת 1808 הוא קיבל תואר ראשון, בלימודים קלאסיים ובמתמטיקה, והמשיך לתואר שני שלוש שנים לאחר מכן.[1]
בשנת 1814 קיבל משרה בכנסייה בורדינגטון, ליד בנברי, וכן קיבל משרת מרצה בבריסלינגטון ליד בריסטול. בתקופה זו היה ממקימי האגודה לפילוסופיה של בריסטול (1822). במשך השנים הוא עבר בין משרות כנסייתיות במקומות שונים, וקיבל מינוי כמורה באקסמינסטר משנת 1836 עד 1844. הוא מונה למרצה בבמפטון בשנת 1839, כתב מספר פרסומים באותה העת, ומונה למשרה בכירה בכנסיית לנדאף, בקארדיף בשנת 1845.
קוניבר נמשך לחקר הגאולוגיה בהרצאותיו של ד"ר ג'ון קיד והמשיך לעסוק בנושא. ברגע שסיים את לימודיו באוקספורד, הוא ערך מסעות נרחבים בבריטניה וביבשת. הוא הפך לאחד החברים הראשונים בחברה הגאולוגית. גם פרנק בקלנד וגם אדם סדג'וויק הכירו לו תודה, שקיבלו ממנו עצות חשובות שקירבו אותם לתחום הגאולוגיה שבהם הם הגיעו להשגים גבוהים.
הוא תרם מאמרים לכתב העת של החברה הגאולוגית, וכן לכתבי עת בפילוסופיה. בשנת 1821, בשיתוף פעולה עם הנרי דה לה בש, הוא התפרסם בעזרת מאמר בכתב העת הגיאלוגי, על שיחזור האנטומיה של הפליוזאורוס.[2] המאמר כלל גם תיאור וניתוח חשוב של כל מה שנלמד עד אותו הזמן על האנטומיה של איכתיוזאורים כולל העובדה שהיו לפחות שלושה מינים שונים. תחזיותיו לגבי הפליוזאורוס הוכחו כנכונות על ידי גילוי שלד כמעט שלם על ידי מרי אנינג בשנת 1823, אותו תיאר קונביר לחברה הגאולוגית בשנת 1824.[3] אחד ממאמריו החשובים ביותר עוסק באזור הקרבון בדרום-מערב אנגליה, שנכתב בשיתוף עם פרנק בקלנד, ופורסם בשנת 1824.
עבודתו העיקרית היא "קווים לגאולוגיה של אנגליה ויילס" (1822), שהייתה מהדורה שנייה של יצירה קטנה שהוציא בשיתוף עם ויליאם פיליפס. התרומות המקוריות של קוניבר היוו את החלק העיקרי במהדורה זו, שרק חלקה הראשון העוסק בשכבת הקרבון פורסם. הספר של קוניבר היה בעל השפעה ניכרת על התקדמות הגאולוגיה בבריטניה.
בהיותו איש דת, קוניבר היה תומך נלהב בתאוריית הבריאתנות.[4][5]
הוא היה עמית בחברה המלכותית וחבר מקביל במכון בצרפת. בשנת 1844 הוענקה לו מדליית וולסטון על ידי האגודה הגאולוגית של לונדון.
הוא חלה בדרכו לוויברידג', סורי, וזמן קצר לאחר מכן ב-12 באוגוסט 1857, נפטר באיטשן סטוק, המפשייר. שם בנו צ'ארלס ראנקן קוניבר, שירת בכנסייה הקהילתית, הוא קבור בסמוך לקתדרלה בלנדאף, קרדיף.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.