Loading AI tools
אמן בריטי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וולטר לנגלי (באנגלית: Walter Langley; 8 ביוני 1852 – 21 במרץ 1922) היה צייר אנגלי ומייסד בית הספר ואסכולת ניולין לציור.[1]
לידה |
8 ביוני 1852 ברמינגהאם, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
---|---|
פטירה |
21 במרץ 1922 (בגיל 69) פנזאנס, הממלכה המאוחדת |
הוא נולד בברמינגהאם ואביו היה חייט. בגיל 15 הוא היה חניך לליטוגרפיה. בגיל 21 זכה במלגה לבית הספר בדרום קנזינגטון, שם למד עיצוב במשך שנתיים. היצירות שלו מצוירות לעיתים קרובות עם צבעי זהב וכסף ובסגנון הרנסאנס. הוא חזר לברמינגהם והתחיל לצייר במשרה מלאה, ובשנת 1881 נבחר לשותף של אגודת האמנים המלכותית בברמינגהם. באותה שנה הוצעו לו 500 לירות שטרלינג עבור עבודה לשנה על ידי מר ת'רופ, צלם מבירמינגהם. בכסף זה הוא ומשפחתו עברו לניולין, שם היה אחד האמנים הראשונים שהתיישבו בעיירה והחל לתעד את חיי קהילת הדייגים.[2]
הוא היה שמאלן מבחינה פוליטית, ותיאוריו היו בריאליזם חברתי של חיי האנשים ממעמד הפועלים, במיוחד הדייגים ובני משפחותיהם. הוא היה תומך של צ'ארלס בראדלוג, פוליטיקאי סוציאליסטי רדיקלי. הרקע שלו ממעמד הפועלים איפשר לו להזדהות עם תושבי הכפר והקשיים שהם סבלו. רבים מציוריו משקפים הזדהות זו עם הדייגים שביניהם הוא חי עם משפחתו. אחת היצירות הידועות ביותר היא "גברים חייבים לעבוד ונשים חייבות לבכות" (1883; מוזיאון ברמינגהאם וגלריה לאמנות), על פי שירו של צ'ארלס קינגסלי "שלושת הדייגים" (1851). אחר הוא הציור "בין הגאות" (1901; מוזיאון ורינגטון וגלריה לאמנות).[3]
אף על פי שהיה אחד הראשונים שהתיישבו במושבת האמנים ניולין, ויצר את בית הספר לציור בניולין, לנגלי הרוויח בתחילה מעט מהתהילה ההולכת וגוברת, בין השאר בגלל מוצאו ממעמד הפועלים. וחלק מיוחס לעובדה שעד 1892 צייר בעיקר בצבעי מים ולא במדיום היוקרתי יותר של צבעי שמן. הכשרתו המוקדמת בליטוגרפיה העניקה לציוריו פרטים ומרקם המראים את כישוריו הטכניים.
ב־1884 הוא התקבל לאגודת האמנים המלכותית בבירמינגהם (Royal Birmingham Society of Artists), והמשיך להציג באופן קבוע ברחבי בריטניה ומחוצה לה.
בהמשך הקריירה שלו המוניטין שלו הלכו וגדלו. אחד מציוריו של לנגלי הוצג על ידי לב טולסטוי כ"יצירת אמנות יפה ואמיתית בספרו "מהי אמנות?",[4] ואילו בשנת 1895 הוזמן לנגלי על ידי גלריית אופיצי לתרום דיוקן עצמי לתלות לצד אלה של רפאל, רובנס ורמברנדט באוסף הדיוקנאות שלהם של אמנים גדולים.
כיום עבודתו נחשבת "חיונית לתדמיתו של בית הספר ניולין", ולצד סטנהופ פורבס, הוא נחשב "העקבי ביותר בסגנון ובעיקר בתפוקה".[5]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.