התרסקות המטוס של נבחרת זמביה בכדורגל
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התרסקות המטוס של נבחרת זמביה בכדורגל קרתה בערב 27 באפריל 1993, ובמהלכה התרסק מטוס תובלה מסוג DHC-5 באפלו של חיל האוויר הזמבי לתוך האוקיינוס האטלנטי זמן קצר לאחר המראתו מליברוויל שבגבון. על המטוס היו רוב שחקני נבחרת זמביה בכדורגל וצוות הנבחרת, שטסו למשחק נגד נבחרת סנגל בדקר שבסנגל במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994. כל 25 נוסעי המטוס וחמשת אנשי צוות המטוס נספו. החקירה הרשמית מצאה כי הטייס כיבה מנוע שגוי בעקבות שריפת מנוע. כמו כן, החקירה מצאה כי גורמים נוספים להתרסקות היו עייפותו של צוות הטיסה ומכשיר פגום במטוס.[1]
 | |
| מטוס דומה למטוס שהיה מעורב בתאונה | |
| תאריך | 27 באפריל 1993 |
|---|---|
| מיקום | האוקיינוס האטלנטי, ליד גבון |
| גורם | שריפת מנוע, טעות אנוש |
| קואורדינטות | 0°37′05″N 9°18′46″E |
| הרוגים | 30 |
| ניצולים | אין |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | |
| כלי טיס | DHC-5 באפלו |
| מספר זנב | AF-319 |
| מוצא | לוסקה, זמביה |
| יעד | דקר, סנגל |
| חניות ביניים |
ברזוויל, הרפובליקה של קונגו ליברוויל, גבון אביג'אן, חוף השנהב |
| מפעיל | חיל האוויר הזמבי |
| נוסעים | 25 |
| אנשי צוות | 5 |
| הרוגים | 30 |
| ניצולים | אין |
|
(למפת גבון רגילה)  מיקום ההתרסקות | |
ההתרסקות
חיל האוויר הזמבי ביצע את הטיסה במיוחד עבור נבחרת זמביה בכדורגל. במהלך הטיסה היו אמורות להיות שלוש תחנות תדלוק: הראשונה בברזוויל שברפובליקה של קונגו, השנייה בליברוויל שבגבון, והשלישית באביג'אן שבחוף השנהב.[2]
בעצירה הראשונה בברזוויל התגלו בעיות במנוע. למרות זאת, החליט צוות המטוס להמשיך בטיסה, ומספר דקות לאחר ההמראה מתחנת התדלוק בליברוויל המנוע השמאלי של המטוס עלה באש וחדל מלתפקד. הטייס, שהטיס את הנבחרת גם ממשחק במאוריציוס נגד נבחרת מאוריציוס בכדורגל יום לפני כן, כיבה בטעות את המנוע הימני של המטוס וגרם למטוס לאבד את האנרגיה שלו במהלך המראתו מנמל התעופה הבינלאומי לאון מ'בה שבליברוויל ולהתרסק לתוך האוקיינוס האטלנטי. דו"ח גבונזי שפורסם בשנת 2003 יחס את מעשיו של הטייס לנורת אזהרה לקויה במחווני המטוס ולעייפותו.[2][1][3]
כלי הטיס
המטוס נכנס לשירות בשנת 1975. הוא קורקע למשך חמישה חודשים, מסוף שנת 1992 ועד 21 באפריל 1993. ב-22 באפריל וב-26 באפריל בוצעו בו טיסות ניסוי. לפני היציאה לסנגל, בדיקות שנערכו במטוס חשפו מספר ליקויים במנוע, כגון חלקיקי פחמן במסנני השמן, כבלים מנותקים ועקבות התחממות. למרות הליקויים, הטיסה התבצעה כמתוכנן.[2]
נוסעי המטוס
נבחרת זמביה בכדורגל בעת ההתרסקות הייתה מהנבחרות המבטיחות ביותר בהיסטוריה של נבחרות זמביה בכדורגל. באולימפיאדת סיאול 1988 הם ניצחו את הנבחרת האולימפית של איטליה בתוצאה 0–4, עם שלושער של קלושה בוואליה, שנבחר שנה לאחר מכן לשחקן השנה האפריקאי. עיני הנבחרת נישאו לעבר זכייה בגביע אפריקה לאומות 1994 לאחר שסיימה במקום השלישי בגביע אפריקה לאומות 1990, וכן לעבר הבטחת מקום במונדיאל 1994, גביע העולם הראשון בהיסטוריה של נבחרת זמביה.[4]
כל חמשת אנשי הצוות של המטוס ו-25 נוסעיו, שביניהם היו שחקני הנבחרת, מאמן הנבחרת ואנשי צוות נוספים בנבחרת, נספו בתאונה. קפטן הנבחרת, קלושה בוואליה, לא היה על סיפון המטוס מאחר שהיה בהולנד על-מנת להשתתף במשחקה של פ.ס.וו. איינדהובן באותו הזמן, וארגן את הגעתו לסנגל על-מנת לקחת חלק במשחק הנבחרת באופן נפרד. צ'ארלי מוסונדה, ששיחק באותה התקופה בבלגיה עבור קבוצת אנדרלכט, נפצע לפני המשחק ולכן לא היה על סיפון המטוס.[5] ג'ונסון בוואליה ניצל גם הוא מהאסון, מאחר שבאותו הזמן שיחק עבור קבוצת בולה בשווייץ.[6]
חקירת האסון
קמפיין לפרסום חקירת התאונה על-ידי ממשלת גבון נמשך עד לשנות האלפיים.[7][8] בחודש נובמבר 2003 פורסם דו"ח ראשוני של חקירה שבוצעה על-ידי ממשלת גבון, שטען כי המנוע השמאלי של המטוס עלה באש, וכי בניסיון להשטלת על השריפה צוות הטיסה ניסה לכבות את מנוע זה, אך כיבה את המנוע הימני של המטוס בשל נורת אזהרה שגויה. עם זאת, קרובי המשפחה של הקורבנות ממשיכים לדרוש מממשלת זמביה לפרסם דו"ח שמסביר כיצד הורשה המטוס לעזוב את זמביה ומדוע השחקנים הועברו למשחק במטוס צבאי.[9][10][11][12][13]
בחודש מאי 2002 קיבלו משפחות השחקנים שנספו בהתרסקות פיצויים בשווי 4 מיליון דולרים.[14]
אחרית דבר
חברי נבחרת זמביה שנספו בהתרסקות נקברו במה שנודע בשם "אקר הגיבורים", מחוץ לאצטדיון העצמאות בלוסקה.[9]
נבחרת חדשה הורכבה במהרה והובלה על-ידי קלושה בוואליה, והתמודדה עם השלמת המשימה הקשה של העפלה למונדיאל 1994, בה כשלה לאחר שסיימה עם נקודה אחת פחות מנבחרת מרוקו, ולאחר מכן עם ההכנות לקראת גביע אפריקה לאומות 1994 שהיה עתיד להיערך מספר חודשים לאחר מכן בתוניסיה.[3]
הנבחרת החדשה הציגה סגנון משחק התקפי בגביע אפריקה לאומות 1994, והגיעה עד לגמר הטורניר, בו שיחקה נגד נבחרת ניגריה. נבחרת זמביה עלתה ליתרון בתחילת המחצית הראשונה, אך נבחרת ניגריה השוותה את התוצאה במהירות, והפכה אותה במחצית השנייה. למרות ההפסד, חברי נבחרת זמביה חזרו לארצם כגיבורים לאומיים.[15]
בשנת 2012 זכתה נבחרת זמביה בגביע אפריקה לאומות 2012 שנערך בליברוויל, מאות מטרים בלבד מאתר ההתרסקות. הזכייה הוקדשה לנספים בהתרסקות. במשחק הגמר של הטורניר, ניצחה נבחרת זמביה את נבחרת חוף השנהב בתוצאה 8-7 בדו-קרב בעיטות עונשין לאחר תיקו 0-0 בתום 120 דקות.[16][17][18]
ההתרסקות הייתה נושא הסרט התיעודי הספרדי-זמבי "Eighteam" שיצא בשנת 2015, אותו ביים חואן רודריגס-בריסו.
קורבנות
כל 30 האנשים שהיו על סיפון המטוס נספו בהתרסקות. 24 גופות נמצאו, אך היה ניתן לזהות רק 13 מהן.[19]
צוות המטוס
- קולונל פנטון מונה (טייס)
- לוטננט קולונל ויקטור מובנגה (טייס)
- לוטננט קולונל ג'יימס סצ'יקה (טייס)
- מייג'ור אדוארד נמבוטה (מהנדס טיסה)
- קורפורל תומאס סקאלה
שחקני נבחרת זמביה
- אפורד צ'באלה (שוער)
- ג'ון סוקו (מגן)
- וייטסון צ'אנגווה (מגן)
- רוברט ואטייאקני (מגן)
- אסטון מולנגה (מגן)
- דרבי מקינקה (קשר)
- מוזס צ'יקוואלאקוואלה (קשר)
- ויזדום מומבה צ'אנסה (קשר)
- קלווין "מלאזה" מוטאלה (חלוץ)
- טימותי אמוויטווה (חלוץ)
- נומבה אמווילה (קשר)
- ריצ'רד אמוואנזה (שוער)
- סמואל צ'ומבה (מגן)
- מוזס מאסוואה (חלוץ)
- קנאן סיממבה (חלוץ)
- גודפרי קנגאווה (קשר)
- וינטר מומבה (מגן)
- פטריק "בומבר" בנדה (חלוץ)
צוות הנבחרת
- גודפרי צ'יטלו "אוקר" (מאמן)
- אלכס צ'ולה (עוזר מאמן)
- וילסון אמטונגה (רופא)
- וילסון סקאלה
אחרים
- מייקל אמוואפה (יו"ר התאחדות הכדורגל הזמבית)
- נלסון זימבה (עובד ציבור)
- ג'וזף בוואליה סלים (עיתונאי)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.