Loading AI tools
סקירה כללית על השפעת מגפת הקורונה על ילדים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגפת הקורונה השפיעה על הילדים ועל הנוער בשלל היבטים, בין אם בהיבטים בריאותיים[2], פיזיים[2][3], נפשיים,[3] חברתיים[4], חומריים, חינוכיים,[5] כלכליים[6][7] ועוד. חלק מההשלכות שהביעה עמה המגפה, היו מיידיות, ודבר זה בא על ידי ביטוי במדיניות הקורונה ומדיניות הסגרים. אך חלק מהשלכותיה של המגפה, היו ארוכות טווח ולא את כולן היה ניתן לזהות בין רגע. לדוגמה, השפעותיה הכלכליות והחינוכיות של מגפת הקורונה, באו לידי ביטוי רק לאחר זמן רב אחרי שהקורונה הגיעה לראשונה למדינות בהן השפיעה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין התייחסות למצב בשנת 2021. חלק מהנתונים הם מישראל ובעולם יכול להיות אחרת. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
מחלת הקורונה התגלתה לראשונה בדצמבר 2019 בווהאן שבסין, והחלה להתפשט במהרה למדינות שונות ברחבי העולם, ותקופת הדגירה של המחלה נעה בין 2 לבין 14 ימים, כאשר תקופת הדגירה השכיחה ביותר היא בין 3 ל-7 ימים.
השפעות המחלה היו לא שונות אצל ילדים. אף על פי שתסמיני המחלה חלשים יותר בקרב צעירים וילדים, היא משאירה תופעות לוואי קצרות וארוכות לאחר היעלמותה.
תסמונת דלקתית רב מערכתית בילדים (אנ') (PIMS) לדוגמה (קיצור ל-paediatric inflammatory multisystem syndrome), היא מחלה דלקתית שהתגלתה לראשונה בבריטניה ובארצות הברית, והיא מתחילה להופיע בין 2 ל-4 שבועות לאחר ההדבקה בקורונה. התסמינים של המחלה כוללים בדרך כלל חום, כאבי בטן, הקאות, שלשולים, פריחה, דלקת של שריר הלב והלם.[2][8]
עם זאת, התסמונת נחשבת ליחסית נדירה, התגלו כ-720 מקרים של PIMS בלבד בסוף פברואר 2021 באנגליה, בעוד שהיו למעלה מ-7,000 מקרי קורונה בכל יום בחודש זה באנגליה, וילד אחד בלבד מת מתסמונת PIMS בדצמבר 2021.[9][10]
גם בלי תסמונת PIMS, עלולים להופיע לצעירים תופעות לוואי עקב הדבקתם בקורונה, 10 עד 20 אחוז מהאנשים שנמצאו חיוביים לקורונה, חוו השפעות ארוכות טווח של הקורונה (או בקיצור: Long COVID), אשר נמשכו יותר מחודש, ו־2.3 אחוז[11] (1 מכל 44 אנשים) חוו תסמינים שנמשכים יותר מ־12 שבועות. התסמינים של "Long COVID" כוללים עייפות קיצונית, שיעול לאורך זמן, חולשת שרירים, חום נמוך, ערפל מוחי (חוסר היכולת להתרכז) ועוד.[12]
ילדים אשר חווים תסמיני Long COVID, עלולים להתקשות לעשות ספורט, להיות עייפים ועוד. אך התמותה חלשה, מתוך 5,210 מקרים של Long COVID, רק 46 ילדים ונערים מתו.[13]
התפרצות נגיף הקורונה, הביאה עימה גורמי לחץ ואי-דאות לילדים ולנערים בגילאי העשרה. לעיתים הקורונה הביאה עימה השפעות משמעותית על מצבם הרגשי של הילדים, על בריאותם הנפשי והתנהגותם. גורמים אלו נבעו עקב מדיניות הקורונה שננקטו במדינות רבות, הכוללות סגרים, ריחוק חברתי והגבלת תנועה, ולעיתים, המצב הנפשי החמור אצל הילדים נבע מלחץ מהמגפה עצמה ומהשפעותיה על אנשים אחרים.[14]
מחקרים שערכו סביב הנגיף והשפעותיו הנפשיות על צעירים, גילו כי צעדים שננקטו על מנת לשלוט בהתפרצות נגיף הקורונה, ובמיוחד מדיניות הסגרים וסגירת מוסדות החינוך לתקופות ממושכות, עשויות להשפיע לרעה על מצבם של ילדים ונערים כאחד. הסימנים עלולים להראות עלייה בחרדה, דיכאון, הפרעת דק פוסט-טראומטית, בכלל באוכלוסייה ובקרב ילדים בפרט.[14]
מאז פרוץ מגפת הקורונה, מנסים חוקרים ואנשים רבים להבין את השפעותיה של מגפת הקורונה בהיבטים נפשיים על האוכלוסיות הצעירות. יש עדויות חלקיות, אך ממצאי סקר שנערך בספרד ובאיטליה, שפורסמו באוגוסט 2020, ניתן לראות כי 85% מכלל ההורים המשתתפים, הבחינו בשינויים במצבם הרגשי וההתנהגות של ילדיהם במהלך הסגרים בפרט ובמשך הקורונה בכלל. התופעות השכיחות ביותר שההורים העידו על ילדיהם, היו: קשיי ריכוז, עצבנות, שעמום, חוסר מנוחה, תחושת בדידות ודאגות.[15]
בישראל, יש עלייה חדה ברמת החרדה, בהפרעות במצב הרוח והפרעות אכילה בקרב ילדים עד גיל 18. על פי הערכות שביצעו כתוצאה מסקר בישראל, עלה כי 80% ממנהלים של מרפאות, דיווחו על עלייה משמעותית בפניות לקבל שירות במרפאות בריאות נפש לילדים, ואף יותר ממה שקיבלו בגל הראשון של הקורונה.
במוקד 105 של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, התקבלו 1,406 פניות בשנת 2020 על "איום בהתאבדות", לעומת 780 פניות בשנת 2019.[16][3]
בתקופת הסגר של הקורונה, חלה עלייה משמעותית בזמן שמקדישים ילדים ובני נוער ברשתות החברתיות, בצפייה, במשחק ובשימוש באמצעים טכנולוגיים.
במחקר שנערך על ידי מכון חרוב וכלל מדגם של 654 ילדים בטווח הגילאים 10 עד 16, התגלה כי המעבר ללמידה מרחוק, השפיעה על תעסוקתם העיקרית של בני הנוער. 87.9% מהילדים, הרגישו מוגנים במידה רבה בביתם, בעת הלמידה מרחוק, רק 2.8% ענו שהם לא מסכימים.
במחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב, שהשווה בין ביטויים של רגשות חיוביים ושליליים בקרב נערים ונערות בטווח הגילאים של 12 עד 18 ביחס לשנים קודמות, עלה כי הנוער מרגיש עלייה חדה ברגשות השליליים בזמן משבר הקורונה. הרגשות השליליים שבאו לידי ביטוי כוללים: חוסר שקט, טרדה, לחץ ורגזנות, וגם עצב במידה פחותה.[17]
מיעוט מהמתבגרים דיווח על פחד, בהלה, עוינות, אשמה או בושה.[18] שמצא גם הוא ירידה במדדים של אושר. תוצאות המחקר דומות מאוד לתוצאות המחקר של מכון חרוב. והן מעידות על ירידה בשביעות הרצון של בני הנוער מסביבתם הקרובה.[4]
בקרב חלק מהמשפחות, לחציי הסגר וסגירת בתי הספר, הובילה לאלימות בתוך המשפחה, בין אם מדובר באלימות פיזית, נפשית, מינית, פסיכולוגית או כלכלית. על פי דו"ח של שירותי הרשויות המקומיות בתקופת משבר הקורונה, חלה עלייה משמעותית בדיווחים על מקרי אלימות במשפחה (26%).[19]
במדינות כמו אוסטרליה, נראתה גם כן עלייה באלימות במשפחה. המנכ"לית של ארגון השירותים החברתיים Wayss, טענה כי חלה עלייה משמעותית בשיחות לשירות המשטרה שלה, וכמות השיחות והבקשות לשירותים שלה עלו מ-120 בשבוע ל-209 שיחות בשבוע בעקבות הקורונה.
מגפת הקורונה השפיעה כלכלית על רבים מן האנשים בעולם בכלל, אך היא השפיעה גם על הנוער. במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2020, התמ"ג ירד ב-3% ביחס לתקופה המקבילה ב-2019.[7] היו הורים שעבדו מבית.[20]
הלמידה המקוונת שהתלמידים היו צריכים ללמוד דרכה, הקשתה על השכבות העניות. כיום ישנם יותר מרבע מיליארד תלמידים ברחבי העולם ללא גישה ללמידה.[21]
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל בשנת 2018, למרות מיזם מחשב לכל ילד, ב-23.6% ממשקי הבית עם ילדים אין אינטרנט וב-7.15% אין מחשב. ובעוד שב-21.7% ממשקי הבית היהודים בישראל אין חיבור לאינטרנט, נתונים אלו גבוהים בהרבה בחברה הערבית, בה ל-51% אין חיבור לאינטרנט.[22]
בנתון שנערך בסקר של קרן ברל כצנלסון, עולה כי במהלך חודש נובמבר 2020, 71% מכלל ההורים הדרדרו כלכלית במהלך חודש הקורונה, ו-29% מעידים על פגיעה כלכלית קשה או קשה מאוד. 44% מההורים מעידים כי עשו ויתורים כלכליים לטובת ילדיהם, ושיעור הנשים שהפחיתו את שעות עבודתן על מנת להיות עם ילדיהם, גבוה ב-30% משיעור הגברים.[23]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.