המחברות השחורות של מרטין היידגר
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המחברות השחורות של מרטין היידגר (בגרמנית: Martin Heideggers Schwarze Hefte) הן אסופה של 34 מחברות שנכתבו על ידי הפילוסוף הגרמני מרטין היידגר (1889–1976) בשנים 1931–1970. הן החלו להתפרסם בשנת 2014. במקור היו אלו מחברות קטנות עם כריכות שחורות, שבהן רשם היידגר תצפיות או "סקיצות".[1] פרסום המחברות עורר מהומה, בעיקר בשל תוכנן האנטישמי המפורש.[2]
היידגר כינה את המחברות השחורות "הערות הסדנאות" (Werkstattaufzeichnungen).[3] אחד מעוזריו של היידגר, פרידריך-וילהלם פון הרמן (אנ'), אמר שהמחברות נשמרו על שולחן ליד מיטתו של היידגר, וכי היידגר כתב במחברות בלילה לפני השינה.
פיטר טראוני ערך את כתבי היד של היידגר, והמחברות נוספו לאסופות כל כתביו (Gesamtausgabe; בראשי תיבות GA) בהוצאת Vittorio Klostermann.
נכון לשנת 2024 יצאו לאור תשעה כרכים; GA 94 (השנים 1931–1928), עד הכרך הסופי GA 102 (השנים 1963–1970), שפורסם בשנת 2021. בסך הכל פורסמו 34 מחברות המכילות 3384 עמודים בגרמנית. בתחילה סברו המוציאים לאור שאבדה המחברת הראשונה Anmerkungen I (המסווגת כיום תחת GA 97), אך היא נמצאה ברשותו של חוקר היידגר סילביו ויאטה (אנ').[4]
המחברות השחורות מכילות תוכן אנטישמי מפורש, שהצית מחדש את המחלוקת סביב הקשר בין היידגר והנאציזם (אנ') ביחס לפרויקט הפילוסופי שלו.[5][6] במחברות היידגר הצדיק את האנטישמיות שלו מטעמים פילוסופיים לכאורה. בין היתר טען היידגר שהעם היהודי הפך עצמו לגזע מתוקף התרחקותו מגויים ופעילותו בקהילות יהודיות מבודדות ("אי-היותם של היהודים בעולם") בשילוב האשמה בעיסוק יתר בכלכלה. ובשל כך, העם היהודי לכאורה ויתר דה פאקטו על זכותו למחות על היחס כלפיו תחת הרייך השלישי.
העובדה שבעידן התחבולה [Machenschaft] מועלה הגזע למעמד של "עיקרון" מובהק ומבוסס במיוחד של ההיסטוריה [Geschichte] (או סתם היסטוריה [Historie]), אינה המצאה שרירותית של "דוקטרינרים", אלא תוצאה של עוצמת התחבולה, השולטת בישות [Seiende] בכל תחומיה, ומחייבת אותה להיות כפופה לחישוב מתוכנן. דרך רעיון הגזע, ה"חיים" מובאים לכדי צורה של יכולת גידול, המוצגת כסוג של חישוב. היהודים, עם כישרונם לחישובים מתמטיים, "חיים" על פי העיקרון הגזעי במשך הזמן הארוך ביותר, ולכן הם אלה שמתגוננים בצורה הנמרצת ביותר מפני יישומו הבלתי מוגבל.
— Martin Heidegger, Überlegungen XII (GA 96) S. 56
ההיסטוריון של הפילוסופיה פיטר גורדון מציין כי היידגר מרבה להשתמש במונח Machenschaft ככינויו לכוח הטכנולוגי ששולט בעולם המודרני. כוח זה זוכה אצלו למעמד של מעין אל עתיק בעל כוח בלתי מותנה, הנעדר את העיגון המוחלט של הדברים. כפי שעולה בציטוט לעיל, במחברות היידגר מעניק משמעות אנטישמית ספציפית ל-Machenschaft. ”ברשומה מסביבות 1939 הוא מוקיע את הליברליזם, הפציפיזם ו"עליית כוחם של היהודים." עליית היהודים שייכת ל"מטאפיזיקה של המערב" שעזרה להפיץ "רציונליות ריקה" מחד גיסא ו"יכולת חישוב" מאידך גיסא. במקום אחר הוא כותב ש"אחת הצורות הנסתרות ביותר של 'העצום,' ואולי אף העתיקה ביותר, היא הנטייה לחישובים, ספסרות והתערבבות, שעליה מבוססת אי-היותם של היהודים בעולם."”.[7]
לפי פיטר טרוני (אנ'), שהיה אמון על עריכת המחברות השחורות, היידגר אימץ לעצמו זן חריג ביותר של אנטישמיות "אונטולוגית-היסטורית" (seinsgeschichtliche). "העדר ה"עולמיות" של היהודים הפך לקטגוריה פילוסופית: הטיפוס המנוגד לתמימות ולעבודת הכפיים המאפיינות את היות-בעולם".[7]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.