המלך אדוארד השביעי מת ב-6 במאי, ולאחר מכן הוצב ארונו בחדר הכס בארמון בקינגהאם,[1] ב-17 במאי נלקח הארון בתהלוכה אל וסטמינסטר הול, שם הוצב ארונו.[2] זה היה המקרה הראשון שנערך בארמון עבור בן משפחת המלוכה ונערך בהשראת הצבת ארונו של ויליאם גלדסטון שהוצב שם ב-1898.[1] ביום הראשון עמדו אלפי אנשים בסבלנות בגשם כדי לחלוק כבוד; כ-25,000 אנשים נדחו כאשר השערים נסגרו בשעה 22:00. ב-19 במאי רצה הקיסר וילהלם השני מגרמניה לסגור את האולם בזמן שהוא מניח זר; עם זאת, המשטרה הודיעה שייתכן שיהיה אי סדר אם זה יקרה, אז הקיסר נלקח דרך כניסה אחרת בזמן שהציבור המשיך להסתובב.[3] על פי ההערכות, כחצי מיליון איש ביקרו באולם במהלך שלושת הימים שבהם הוא היה פתוח.[4]
ההלוויה נערכה שבועיים לאחר מות המלך ב-20 במאי. המונים עצומים, המוערכים בין שלושה לחמישה מיליון, התאספו לצפות בתהלוכה, שבמסלולה היו 35,000 חיילים.[5] התהלוכה עברה מארמון בקינגהאם לארמון וסטמינסטר, שם נערך טקס קטן על ידי הארכיבישוף מקנטרברי, רנדל דיווידסון, בפני קבוצה קטנה של אבלים רשמית - אלמנתו של המלך המנוח המלכה אלכסנדרה, בנו המלך ג'ורג' החמישי, בתו הנסיכה ויקטוריה, אחיו הדוכס מקונוט, ואחיינו הקיסר הגרמני. שאר משתתפי ההלוויה המתינו מחוץ לאולם. ביג בן, הפעמון במגדל השעון הסמוך, הושמע 68 פעמים, אחת לכל שנת חייו של אדוארד השביעי. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נעשה בו שימוש בדרך זו בהלוויה של מונרך.[6]
התהלוכה כולה המשיכה אז מווסטמינסטר הול, דרך וייטהול והמאל, מהייד פארק קורנר עד למארבל ארץ', ומשם לתחנת פדינגטון; משם, רכבת הלוויה העבירה את האבלים לווינדזור.[1] האבלים השתמשו ברכבת המלכותית, אשר יחד עם קרון הלוויה שנבנה עבור המלכה ויקטוריה, נגררה על ידי הקטר GWR 4000 Class King Edward.[7] מהתחנה, התהלוכה המשיכה לטירת וינדזור, וטקס הלוויה מלא נערך בקפלת סנט ג'ורג'. טקס ההלוויה נערך לפי הפורמט שבו השתמשו בהלוויית המלכה ויקטוריה, אלא שהוא כלל את הקבורה בתוך הקפלה, בעוד שוויקטוריה נקברה במאוזוליאום המלכותי, פרוגמור. הליטורגיה התבססה באופן הדוק על "מסדר קבורת המתים" מתוך "ספר התפילה המשותפת". המלכה אלכסנדרה ביקשה במפורש המנון מאת סר ארתור סאליבן, "אח, אינך לפנינו", אולם הארכיבישוף דוידסון ואנשי דת בכירים אחרים חשבו שהיצירה חסרה מספיק משיכה ואלכסנדרה שוכנעה לקבל במקום זאת "את גופתו קבורה בשלום", המקהלה מתוך "המנון הלוויה" של ג'ורג' פרידריק הנדל למלכה קרוליין.[1]
גופתו של אדוארד נקברה זמנית בכספת המלכותית בווינדזור מתחת לקפלת אלברט. בהוראת המלכה אלכסנדרה, אנדרטה תוכננה והוקמה על ידי ברטרם מקנאל בשנת 1919, הכוללת דמות קבר של המלך והמלכה בשיש לבן המותקן על סרקופג שיש שחור וירוק, שם נקברו שתי הגופות לאחר מות המלכה האם ב-1925 במעבר הדרומי. האנדרטה כוללת תיאור של הכלב האהוב על אדוארד, קיסר, שוכב לרגליו.[9]
ההלוויה הייתה ראויה לציון במספר העצום של בני מלוכה חשובים באירופה ובעולם שהשתתפו בה. במסע הלוויה נערך מסע סוסים ולאחריו 11 קרונות.
דמויות רכובות על סוסים כללו את האישים הבאים (ניתנים בערך לפי סדר הרכיבה):
Todd Van Beck, "The Death and State Funeral of Sir Winston Leonard Spencer Churchill", part II, in Canadian Funeral News (October 2012), Vol. 40 Issue 10, p. 10 (online(אורכב 16.03.2014 בארכיון Wayback Machine))