ההפיכה בניז'ר (2023)
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההפיכה בניז'ר ב־2023 הייתה ההפיכה הצבאית החמישית במדינה מאז עצמאותה מצרפת ב-1960.[1] ב־26 ביולי, חיילים מהמשמר הנשיאותי של ניז'ר עצרו את הנשיא מוחמד בזום, וקבוצת חיילים אחרת הודיעה על הפלתו, סגרה את גבולות המדינה, השעתה את מוסדותיה והכריזה על עוצר תוך הקמת כת צבאית.[2][3] ההפיכה הצבאית שקדמה לה, הרביעית במספר, חלה ב-2010.[1]
תאריכים | 26 ביולי 2023 – 28 ביולי 2023 (3 ימים) | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קרב לפני | 2021 Niger coup d'état attempt | ||||||||||||||||
מקום | ניאמיי, ניז'ר | ||||||||||||||||
קואורדינטות | 13°30′54″N 2°07′03″E | ||||||||||||||||
תוצאה |
| ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
ניז'ר עברה ארבע הפיכות צבאיות מאז עצמאותה מצרפת ב-1960, האחרונה ב-2010,[1] לצד ניסיונות הפיכה נוספים. האחרון שבהם מ-2021, ובו יחידות צבא ניסו להשתלט על ארמון הנשיאות יומיים לפני השבעת הנשיא הנבחר מוחמד בזום, שהיה הנשיא הראשון שנבחר במדינה באופן דמוקרטי שנכנס לתפקידו בפועל. ההפיכה הגיעה גם בעקבות ההפיכות הצבאיות במדינות סמוכות כמו בגינאה, מאלי וסודאן ב-2021, ועוד שתיים בבורקינה פאסו בינואר ובספטמבר 2022.[4]
פרשנים טענו אמרו שעליית יוקר המחיה ותפיסות של חוסר כשירות ושחיתות של הממשלה עשויים להיות המניעים להפיכה.[4] המדינה מדורגת לעיתים קרובות בתחתית מדד הפיתוח האנושי של האומות המאוחדות,[5] וסבלה מהתקוממויות איסלאמיסטיות בראשות אל-קאעדה, המדינה האסלאמית ובוקו חראם,[6] אף על פי שצבאה קיבל הכשרה ותמיכה לוגיסטית מארצות הברית וצרפת, להן בסיסים צבאיים במדינה.
בשנת 2022, המדינה הפכה למרכז הפעולות האנטי-ג'יהאדיסטיות של צרפת באזור הסאהל בעקבות גירושה ממאלי ומבורקינה פאסו, כאשר הנשיא בזום מתואר כאחד המנהיגים הפרו-מערביים הבודדים שנותרו באזור.[5] ניז'ר הפכה לבת ברית מרכזית באזור של כוחות מערביים, במיוחד צרפתים ואמריקאים. עם הפיכות מרובות ורגש אנטי-צרפתי גובר באזור, הפכה ניז'ר לשותפה של מוצא אחרון של צרפת.[7] כמו כן דווח כי קצינים שעברו הכשרה אמריקאית הכשירו חברים רבים במשמר הנשיאותי.[8]
בתחילת 26 ביולי הודיע חשבון הטוויטר של נשיאות ניז'ר ששומרי הנשיא,[4] בפיקודו של הגנרל עבדורהאמאנה צ'יאני (אנ'),[9] השתתפו ב"הפגנה אנטי-רפובליקנית" וניסו, "לשווא", לקבל את תמיכתם של כוחות הביטחון האחרים.[4] עוד נאמר כי הנשיא מוחמד בזום ומשפחתו בריאים, לאחר שהתפרסמו דיווחים על כך שהוא מוחזק בארמון הנשיאות בבירה ניאמיי.[4] שר הפנים חמאדו סולי נעצר גם הוא והוחזק בארמון, בעוד כעשרים מחברי המשמר הנשיאותי נצפו בחוץ מאוחר יותר באותו היום.[10] על פי הדיווחים ההפיכה הובלה על ידי צ'יאני, שפרשנים טענו שבזום תכנן לפטר מתפקידו.[11]
הגברת הראשונה של ניז'ר, האדיזה בזום, ובנו, סאלם, נעצרו יחד איתו בארמון הנשיאות, ובנותיו שהו בפריז בזמן ההפיכה.[12]
בשעות הבוקר נחסמו הארמון והמשרדים הסמוכים על ידי כלי רכב צבאיים, וצוותי הארמון נמנעו מגישה למשרדיהם.[4] כ-400 אזרחים, תומכיו של בזום,[10] ניסו להתקרב לארמון, אך פוזרו על ידי המשמר הנשיאותי עם ירי, כשאחד מהם נפצע. במקומות אחרים בניאמיי תואר המצב כרגוע.[4] הנשיאות גם טענה כי הפגנות תמיכה בבזום התרחשו סביב הנציגויות הדיפלומטיות של המדינה בעולם.[10]
בתגובה לאירועים אלה כיתרו הכוחות המזוינים של ניז'ר את ארמון הנשיאות בתמיכה בבזום. הצבא גם פרסם הודעה בה נאמר שהבטיח "נקודות אסטרטגיות מרכזיות" במדינה. הנשיאות הצהירה כי הצבא והמשמר הלאומי מוכנים לתקוף את המשמר הנשיאותי.[13] ה-BBC דיווח גם כי כוחות נאמנים כיתרו את בניין השידור הציבורי ORTN.[6] שגרירות ארצות הברית בניז'ר הזהירה מפני נסיעה לאורך שדרות הרפובליקה בניאמיי,[10] בה שוכן ארמון הנשיאות.
בערב הודיע קולונל-מייג'ור חיל האוויר, אמדו אבדרמאן, בערוץ הטלוויזיה הממלכתי Télé Sahel, שהנשיא בזום הודח מהשלטון והכריז על הקמת מועצה לאומית לשמירה על המולדת.
לצדם של תשעה קצינים נוספים במדים, שייצגו את כל הזרועות השונות של כוחות הביטחון,[14] אמר אבדראמאן אמר כי כוחות ההגנה והביטחון החליטו להפיל את המשטר "בשל הידרדרות המצב הביטחוני וממשל גרוע".[9] הוא גם הכריז על פירוק חוקת המדינה, השעיית מוסדות המדינה, סגירת גבולות המדינה ועוצר ארצי מ-22:00 עד 05:00 עד להודעה חדשה, תוך שהוא מזהיר מפני כל התערבות זרה.[15][16]
אחד הקצינים שנראו במהלך ההכרזה זוהה מאוחר יותר כגנרל מוסא סלאו בארמו, ראש הכוחות המיוחדים של המדינה.[17]
בבוקר 27 ביולי צייץ בזום בטוויטר שבני ניז'ר אוהבי הדמוקרטיה ידאגו ש"הרווחים שהושגו בכבדות יישמרו", מה שהעיד על סירובו להתפטר מתפקידו.[16] שר החוץ שלו, חסומי מסאודו, אמר ל-France 24 כי "הכוח החוקי והלגיטימי" של המדינה נותר בידי הנשיא וחזר והדגיש שמצבו של בזום טוב ושלא כל הצבא מעורב.[18] מסאודו גם הכריז על עצמו כממלא מקום ראש המדינה וקרא לכל הדמוקרטים "לגרום להרפתקה הזו להיכשל".[16] נכון ל-29 ביולי 2023, בזום עדיין לא התפטר.
ב-27 ביולי פרסמה הנהגת הכוחות המזוינים של ניז'ר הצהרה חתומה על ידי ראש מטה הצבא, הגנרל עבדו סידיקו עיסא, בה הכריזה על תמיכתה בהפיכה, תוך שהיא מציינת את הצורך "לשמור על בריאותו הפיזית" של הנשיא ומשפחתו ולהימנע מ"עימות קטלני שעלול ליצור מרחץ דמים ולהשפיע על ביטחון האוכלוסייה".[19]
בהצהרה בטלוויזיה זמן קצר לאחר מכן הודיע אבדרמאן על השעיית כל הפעילויות של מפלגות פוליטיות במדינה עד להודעה חדשה.[20] הוא גם הודיע שהחונטה פרסמה נזיפה לצרפת על הפרת סגירת המרחב האווירי, לאחר שמטוס צבאי נחת בבסיס אווירי של המדינה. במהלך היום שידרה תחנת Télé Sahel שוב ושוב את ההכרזה על הקמת החונטה.[14]
הפגנה בעד ההפיכה התקיימה ב-27 ביולי כאשר כ-1,000 תומכים של החונטה הניפו דגלי רוסיה, הביעו תמיכה בקבוצת וגנר ויידו אבנים לעבר רכב חולף של פוליטיקאי.[21][17] המפגינים גם גינו את נוכחותן של צרפת ומדינות זרות אחרות בשטח המדינה. מפגינים אחרים התאספו מחוץ למפקדת מפלגתו של בזום, המפלגה הניז'רית לדמוקרטיה וסוציאליזם, וצולמו סוקלים ומציתים כלי רכב.[14] לאחר מכן הם פשטו ושרפו את המקום, ואילצו את המשטרה לפזר אותם בגז מדמיע.[22] הפגנות נערכו גם מול האספה הלאומית.[23] הדבר גרם למשרד הפנים לאסור על כל הפגנות בתוקף מיידי.[24]
ב-28 ביולי, בנאום ב-Télé Sahel, הכריז על עצמו הגנרל עבדורהאמנה צ'יאני כנשיא המועצה הלאומית לשמירה על המולדת. לדבריו ההפיכה בוצעה כדי לעצור את "התמוטטותה ההדרגתית והבלתי נמנעת" של המדינה, והוא אמר כי בזום ניסה להסתיר את "המציאות הקשה" במדינה, אותה כינה "ערימה של מתים, עקורים, השפלה ותסכול". צ'יאני אף מתח ביקורת על אסטרטגיית הביטחון של הממשלה ועל חוסר היעילות שלה לכאורה, אך לא נתן לוח זמנים לחזרה לשלטון אזרחי. מעמדו כראש מדינה בפועל אושר מאוחר יותר על ידי קולונל אבדרמאנה.[25]
הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS) ניסתה לתווך בין הממשלה למורדים, אך נכשלה.[26] על פי הדיווחים קודמו של בזום כנשיא, מהמדואו איסופו, כמו גם מנהיגים לשעבר אחרים, היו מעורבים במשא ומתן כזה.[6]
ההפיכה גונתה על ידי הבנק העולמי,[27] האיחוד האפריקאי, ECOWAS,[28] האומות המאוחדות, אלג'יריה,[29] האיחוד האירופי, צרפת, ארצות הברית[30] ורוסיה, שקראו לשחרורו המיידי של בזום.[17] נשיא בנין, פטריס טאלון, שתכנן להגיע לניז'ר מטעם ECOWAS כדי לתווך, כינה את ההפיכה "התנהגות לא נכונה מבחינה צבאית".[4] הקואליציה הפוליטית השלטת בניז'ר גינתה את ההפיכה כ"טירוף אובדני ואנטי-רפובליקני".[5]
יבגני פריגוז'ין, ראש קבוצת וגנר שפעלה במאלי השכנה והחליפה את צרפת בלחימה במלחמת האזרחים במאלי, כינה את ההפיכה חלק מהמאבק של ניז'ר ב"קולוניאליסטים" שלה.[17]
ההפיכה היא השביעית במערב ובמרכז אפריקה מאז ההפיכה במאלי ב-2020.[4]
קמרון הדסון, בכיר במרכז ללימודים אסטרטגיים ובין-לאומיים של ארצות הברית בוושינגטון די. סי., אמר כי ההפיכה עלולה להשפיע על מאבקה של ניז'ר במרד האיסלאמיסטי, והוסיף כי ישנן אינדיקציות לכך שצבא ניז'ר אינו מרוצה מרמת התמיכה שקיבל למלחמה בחמושים.[10] אולף לסינג, ראש תוכנית הסאהל בקרן קונראד אדנאואר, אמר כי ההפיכה הייתה "סיוט" עבור המערב, שסמך על בזום וניז'ר כ"עוגן הביטחוני החדש" שלו באזור. פלביאן באומגרטנר, אנליסט אפריקה בחברת הייעוץ הביטחוני Dragonfly, אמר שהדחתו של בזום עלולה להוביל להתרחבות פעילותה של קבוצת וגנר לניז'ר, בהתחשב בעובדה שהמדינה היא יצרנית חשובה של אורניום.[17]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.