האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות

האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות (בסרבית באלפבית קירילי: Српска академија наука и уметности; באלפבית לטיני: Srpska Akademija Nauka i Umetnosti; בקיצור: САНУ/SANU) היא החשובה שבין המוסדות האקדמיים של סרביה.

האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות
Српска академија наука и уметности
Srpska Akademija Nauka i Umetnosti

בניין האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות (SANU / САНУ) ברחוב קנז מיכאילובה 35 בבלגרד. הבניין נבנה ב-1822.
אקדמיה למדעים
תקופת הפעילות	19 בנובמבר 1841 בשם "החברה להשכלה הסרבית" (1842–1864) "חברת המלומדים הסרבים" (1864–1892) – 1 בנובמבר 1886 כ"אקדמיה מלכותית" – הווה
בעלי תפקידים
נשיא	צורן קנז'ביץ'
סגל	96 חברים ; 36 חברים בהתכתבות
שונות
הון עצמי	5,720,000 אירו (תקציב מתוכנן, 2020)
מיקום
מיקום	רחוב קנז מיכאילובה 35, בלגרד
מדינה	סרביה סרביה
קואורדינטות	44°49′04″N 20°27′23″E
www.sanu.ac.rs
(למפת בלגרד מוגדלת)   האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות (למפת בלגרד רגילה)   האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות

האקדמיה נוסדה ב-1 בנובמבר 1886 על ידי המלך מילאן הראשון אוברנוביץ' תחת השם "האקדמיה המלכותית של סרביה". היא התקיימה תחת השם הזה בין השנים 1886–1947. בשנת 1947 עקב הדחת המונרכיה, שינתה את השם ל"אקדמיה הסרבית למדעים" והחל משנת 1960 נקראת "האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות". הבניין הנוכחי ברחוב קנז מיכאילובה (הנסיך מיכאיל) בסטארי גרד בבלגרד, נבנה בשנת 1922. חבר אחד של האקדמיה זכה בפרס נובל: הסופר הסרבי-בוסני איוו אנדריץ'. באקדמיה התקבלו כחברים עוד 19 זוכי פרס נובל, שלושה מהם בעלי שורשים במרחב היוגוסלבי:לבוסלב רוז'יצ'קה, ולדימיר פרלוג, פטר הנדקה. אחד מחברי האקדמיה - בהתכתבות - המדען והממציא הסרבי-אמריקאי מיכאילו פופין זכה בפרס פוליצר על האוטוביוגרפיה שלו.

היסטוריה

הנסיך מיכאילו אוברנוביץ' נואם בפני המליאה הראשונה של "החברה להשכלה הסרבית" ב-8 ביוני 1842. ליתוגרפיה מאת אנסטס יובאנוביץ'

הנשיא הראשון של האקדמיה המלכותית הסרבית, יוסף פאנצ'יץ' (1887–1888)

הגלגול הראשון של המוסד קם ב-19 בנובמבר 1841 כ"חברה להשכלה הסרבית" (דרושטוו סרפסקֶה סלובֶנוסטי, Društvo srpske slovesnosti) שיועדה לשמירת השפה הסרבית ולהפצת המדע. לחברה היה ביטאון שהתפרסם ב-17 כרכים והוצאה לאור משלה. החל מהכרך העשירי השתמשה בכתיב שנקבע על ידי ווק קאראג'יץ'.

החברה להשכלה הסרבית נסגרה ב-1864 בצו של הנסיך מיכאילו אוברנוביץ'. אחת הסיבות לכך הייתה תרעומת השליט על כך שאישים שנחשבו מהפכנים כמו גריבלדי האיטלקי וצ'רנישבסקי והרצן הרוסים נבחרו לשורותיה כחברים זרים.

ב-29 ביולי 1864 על בסיס החברה להשכלה הסרבית קמה "חברת המלומדים הסרבית" (סרפסקו אוצ'נו דרושטוו, Srpsko učeno društvo). ב-13 במאי 1886 היא נסגרה בצו מיניסטריאלי לקראת פתיחת האקדמיה המלכותית. עקב מחאות הוקמה מחדש במקביל לאקדמיה ב-25 ביולי 1887 ולבסוף התמזגה סופית עם האקדמיה הסרבית בשנת 1892.

ב-1 בנובמבר 1886 הפרלמנט הסרבי (סוקופשטינה) החליט על הקמת האקדמיה המלכותית הסרבית. המלך מילאן הראשון בחר בחבריה הראשנים. בהמשך חברי האקדמיה עצמם עמדו לבחור בעמיתיהם לעתיד. בהתאם לחוק מ-5 באפריל 1887 האקדמיה המלכותית הסרבית מנתה 16 חברים ו-4 מחלקות: מדעי הטבע, מדעים פילוסופיים, מדעי החברה ואמנויות. הנשיא הראשון שלה היה יוסף פאנצ'יץ'.

מחלקות

בימינו המחלקות של האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות הן:

1. המחלקה למתמטיקה, פיזיקה וגאו-מדעים
2. המחלקה למדעי הכימיה והביולוגיה
3. המחלקה למדעים טכניים
4. המחלקה למדעי הרפואה
5. המחלקה לשפות וספרות
6. המחלקה למדעי החברה
7. המחלקה למדעי ההיסטוריה
8. המחלקה לאמנות (החל משנת 1906 המלחין סטבאן מוקרניאץ היה חבר בהתכתבות שלה)

הנשיא הנוכחי של האקדמיה (החל משנת 2023) הוא האסטרונום צורן קנז'ביץ'.

מכונים

עד אמצע 1948 פעלו באקדמיה 25 מכונים וכ-700 חוקרים. בעשורים הבאים, כמה מכונים הפכו לעצמאיים, וכיום פועלים במסגרת האקדמיה שמונה מכונים. הם משתפים פעולה עם מוסדות מדעיים לאומיים וזרים ופעילים גם במישור התרבותי והחינוכי.

• המכון לגאוגרפיה
• המכון למתמטיקה
• המכון למוזיקולוגיה
• המכון ללימודים ביזנטיים
• המכון לאתנוגרפיה
• המכון לחקר הבלקן
• המכון לשפה הסרבית
• המכון למדעים טכניים

נשיאי האקדמיה

• 1887–1888 יוסף פאנצ'יץ'
• 1888–1889 צ'דומיל מיאטוביץ'
• 1892–1895 דימיטריה נשיץ'
• 1896–1899 מילאן מיליצ'ביץ'
• 1899 יובאן ריסטיץ'
• 1899–1900 סימה לוזאניץ'
• 1900–1903 יובאן מישקוביץ'
• 1903–1906 סימה לוזאניץ'
• 1906–1915 סטויאן נובאקוביץ'
• 1915–1921 יובאן ז'ויוביץ'
• 1921–1927 יובאן צביאיץ'
• 1928–1931 סלובודן יובאנוביץ'
• 1931–1937 בוגדאן גברילוביץ'
• 1937–1960 אלכסנדר בליץ'
• 1960–1965 איליה ג'וריצ'יץ'
• 1965–1971 וליבור גליגוריץ'
• 1971–1981 פאבלה סאביץ'
• 1981–1994 דושאן קאנאזיר
• 1994–1998 אלכסנדר דספיץ'
• 1999–2003 דייאן מדאקוביץ'
• 2003–2015 ניקולה היידין
• 2015–2023 ולדימיר ס. קוסטיץ'
• 2023–הווה צורן קנז'ביץ'

מושב האקדמיה

בשנת הקמתה, 1886, האקדמיה ישבה בעיר ניש. בין השנים 1909–1952 בניין האקדמיה היה ברחוב ברנקובה מספר 15 בבלגרד. אחרי שבניין זה נהרס בשנת 1963 המוסד עבר לרחוב מיכאילובה מספר 35.

פרסומי האקדמיה

כתבי העת של האקדמיה הם:

• Glas (החל מ-1887)
• Spomenik (החל מ-1888)
• Godišnjak (החל מ-1888) (שנתון)
• Spomenica (‏1888).

אחד היעדים העיקריים של האקדמיה הוא פרסום "המילון של השפה הסרבית-קרואטית הספרותית והעממית", ממנו הופיעו 17 כרכים עד שנת 2006.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות (בסרבית)
• האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות, ברשת החברתית פייסבוק
• האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות, ברשת החברתית אינסטגרם