Loading AI tools
שחקן וקומיקאי אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דייוויד ויין ספייד (באנגלית: David Wayne Spade; נולד ב-22 ביולי 1964)[1] הוא שחקן, קומיקאי, סופר ומגיש טלוויזיה אמריקאי. הוא התפרסם בשנת 1990 בתור חבר צוות התוכנית "סאטרדיי נייט לייב", לאחר מכן הוא החל בקריירת משחק בקולנוע ובטלוויזיה. בין הסרטים בהם הוא כיכב ניתן למנות את "טומי בוי", "ג'ו דירט" ו"מגודלים".
דייוויד ספייד, 2010 | |
לידה |
22 ביולי 1964 (בן 60) בירמינגהם, מישיגן, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | David Wayne Spade |
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1987 |
עיסוק | שחקן, קומיקאי, מדבב |
מקום לימודים |
|
מספר צאצאים | 1 |
פרסים והוקרה | כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד |
http://www.davidspade.com | |
פרופיל ב-IMDb | |
בטלוויזיה הוא מוכר מהסיטקומים: "8 כללים פשוטים", "תהרוג אותי וזהו" ו"חוקי המשחק". הוא גם דיבב את קולו של קוזקו בסרט ההנפשה "הקיסר נפל על הראש". סגנונו הקומי, גם בסטנד-אפ וגם במשחק, מתאפיין בסרקזם.[2]
ספייד נולד בברמינגהאם, מישיגן שבארצות הברית למשפחה מרקע נוצרי. אימו היא ג'ודית' (לבית מיק) כתבת ועורכת מגזין, ואביו ויין מ' ספייד הוא נציג מכירות.[1] אחיו הם בריאן ואנדי ספייד.[3] אחיו אנדי הוא יזם שיחד עם אשתו המנוחה קייט ספייד (גיסתו של דייוויד), היו שותפים לייסודו של מותג האופנה "קייט ספייד ניו-יורק".
ספייד ומשפחתו עברו לסקוטסדייל, אריזונה, כאשר דייוויד היה בן ארבע.[4] ספייד למד בתיכון ולאחר מכן במכללה בסקוטסדייל, לפני שעבר לאוניברסיטה של מדינת אריזונה, שם הוא קיבל את התואר הראשון במנהל עסקים ב-1986.[5][6]
בעזרתו של חברו, הקומיקאי דניס מילר, הצטרף ספייד לתוכנית המערכונים "סאטרדיי נייט לייב" ב-1988. עד 1990 הפך לחבר צוות קבוע ולכותב ושם נהיה ידוע בסרקזם שלו. חלק מהדמויות שלו נהפכו ללהיטים, ביניהן תפקידו כדיילת במופע "Total Bastard Airlines", פקיד הקבלה של דיק קלארק בו הוא שואל אנשים ללא הבחנה, "ומי אתה?" וככתב מגזין "Hollywood Minute" בו הוא מספר בדיחות קצרות על סלבריטאים. הוא גם ביצע חיקויים של סלבריטאים, כולל בראד פיט ומייקל ג'יי פוקס. בראיונות עימו סיפר ספייד שהמופע "Hollywood Minute" זה שהבטיח את מעמדו.[7] אחד הרגעים הידועים ב"Hollywood Minute" התרחש ב-1996. בעת שתמונתו של אדי מרפי, שבעצמו הופיע בעבר ב"סאטרדיי נייט לייב", הופיעה על המסך, קרא ספייד "תראו, ילדים, כוכב נופל. הביעו משאלה!", בהתייחס לכישלון סרטו של מרפי בקופות באותו הזמן, "ערפד בברוקלין". האמירה הובילה לקריאות בוז מהקהל והרגיזה את מרפי שכעסו על ספייד ועל "סטרדיי נייט לייב" נמשך גם שנים אחר כך.[8]
אף על פי שרוב המשתתפים עזבו ב-1995, ספייד נשאר שנה נוספת כדי לעזור לשלב את הצוות החדש. הוא עזב ב-1996 עקב שחיקה. לדבריו "אני עוזב את זה כדי להוריד את הלחץ, לא כדי להיות כוכב קולנוע. אתה לא יכול להישאר שם לנצח, זה הורג אותך מבפנים. מזדקנים פה בשנות כלב. זה מקום קשוח." הוא חזר כאורח בפרק ב-1998 ופעם נוספת ב-2005.
ספייד הופיע יחד עם שותפו ל"סאטרדיי נייט לייב", כריס פארלי בשתי קומדיות חבר'ה, "טומי בוי" (1995) ו"כבשה שחורה" (1996). ב-1997, בשעה שהשניים תכננו את הסרט השלישי, מת פארלי ממנת יתר בגיל 33. כאשר ספייד סירב להשתתף בהלוויה, נפוצו שמועות על כך שהיחסים בין השניים הדרדרו. ספייד הודה כי היה ביניהם מתח, שחלקית נבע מעיית הסמים של פארלי, אך ציין כי הסיבה שהוא לא השתתף בהלוויה הייתה פשוט מפני שהיה לו קשה להתמודד עם זה רגשית.[9]
ב-2001 כיכב ספייד לראשונה כדמות הראשית בסרט "ג'ו דירט" שבו גם השתתף בכתיבה.
ב-2003 כיכב ספייד שוב בסרט, "דיקי רוברטס: ילד פלא לשעבר". גם פה ספייד היה שותף לכתיבה. זה היה הסרט הראשון מני רבים שבו השתתף ספייד והופקו על ידי שותפו לצוות "Saturday Night Live", אדם סנדלר. הבולטים שבהם הם "מגודלים" (2010) ו"מגודלים 2" (2013) בהם הופיעו ספייד וסנדלר בתפקידים הראשיים ושהיו להצלחה בקופות.
אף על פי שקיבל מספר הצעות לככב בתוכנית טלוויזיה משלו, הוא דחה אותן והצטרף לצוות השחקנים של קומדיית המצבים "תהרוג אותי וזהו", לצד לורה סאן ג'אקומו וג'ורג' סיגל, שנמשכה שבע עונות בין השנים 1997 ל-2003. בסדרה גילם ספייד את פקיד הקבלה הסרקסטי דניס פינץ'.
הוא אירח את התוכנית "The Showbiz Show with David Spade" בערוץ קומדי סנטרל במשך שלוש עונות, בין ספטמבר 2005 ועד אוקטובר 2007. בתוכנית ספייד התבדח על הוליווד וסלבריטאיה באופן דומה לזה שעשה ב"Hollywood Minute" ב"סטרדיי נייט לייב".[10]
מ-2007 ועד 2013, כיכב ספייד בסדרה "חוקי המשחק" של רשת CBS.
ספייד היה אחד הקריינים של משחק הווידאו "האגדה של ספירו: התחלה חדשה". הוא סיפק את קולה של השפירית המלווה את ספירו, ספארקס.[11]
ספייד היה מועמד לפרס האמי על כתיבתו ב"סאטרדיי נייט לייב".[12] על תפקידו כדניס פינץ' בסדרה "תהרוג אותי וזהו" קיבל גם כן מועמדות לפרס אמי[12] ושתי מועמדויות לפרס גלובוס הזהב.[13]
ב-5 בספטמבר 2003, קיבל ספייד כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.
ספייד יצא עם מספר שחקניות וסלבריטאיות, לרבות הת'ר לוקליר, ג'ולי בואן, טרי האטצ'ר ונאייה ריברה.[14][15] לו ולדוגמנית הפלייבוי ג'יליאן גרייס יש בת, הארפר, שנולדה ב-26 באוגוסט 2008.[16]
בדצמבר 2005, תרם ספייד 100,000 דולרים למשטרת פיניקס. התרומה אפשרה רכישת כלי נשק עבור קציני המשטרה.[17] ספייד גם תרם 200,000 דולרים עבור נפגעי טורנדו באוקלוהומה ב-2013,[18] 100,000 דולרים באתגר דלי הקרח ב-2014,[19] ו-100,000 דולרים לנפגעי מחלות נפש ביוני 2018 לאחר התאבדותה של גיסתו, מעצבת האופנה קייט ספייד.[20]
ספייד מתגורר בבוורלי הילס, קליפורניה.[21] ביוני 2017, הבית שלו נפרץ.[21] בעבר הותקף גם על ידי עוזרו.[22]
ספייד פרסם שני ספרים, "Almost Interesting" האוטוביוגרפי שיצא בשנת 2015,[23] ו-"A Polaroid Guy in a Snapchat World" שיצא לאור ב-2018 וזמין בגרסת ספר מוקלט בלבד.[24][25]
הוא קרוב משפחה של השחקנית רייצ'ל ברוסנהאן.
שנה | שם הסרט | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|
1987 | "בית ספר למשמר אזרחי" | קייל | |
1993 | "תופסים ראש" | אלי טורנבול | |
1995 | "טומי בוי" | ריצ'רד היידן | פרס הסרטים והטלוויזיה של MTV לצמד הטוב ביותר |
1996 | "כבשה שחורה" | סטיבן "סטיב" דודס | |
1998 | "ללא הגיון" | סקוט ת'ורפ | |
1999 | "חיזור מקורי" | דילן רמזי | השתתף בכתיבה |
2000 | "הקיסר נפל על הראש" | הקיסר קוזקו (קול) | מועמדות - פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון |
2001 | "ג'ו דירט" | ג'וסף ג'ו דירט | השתתף בכתיבה |
2003 | "דיקי רוברטס: ילד פלא לשעבר" | דיקי רוברטס | השתתף בכתיבה |
2005 | "Kronk's New Groove" | הקיסר קוזקו (קול) | |
2006 | "חמים על הספסל" | ריצ'י גודמן | מועמדות - פרסי בחירת הנוער |
2006 | "ילד של סבתא" | שילו | |
2010 | "מגודלים" | מרקוס "היגי" היגנס | |
הוליווד למטומטמים | הארווי הריסון | ||
2012 | "מפלצת של מלון" | גריפין, האיש הבלתי נראה (קול) | |
2013 | "מגודלים 2" | מרקוס "היגי" היגנס | |
"מאסטר הג'ונגל" | הבוס קיין (קול) | ||
2015 | "ג'ו דירט 2: לוזר יפה" | ג'וסף ג'ו דירט | גם כתב והפיק |
2015 | "אני כריס פארלי" | את עצמו | סרט תיעודי |
2015 | "מפלצת של מלון 2" | גריפין, האיש הבלתי נראה (קול) | |
2015 | השישה המגוחכים | ג'ורג' ארמסטרונג קסטר | |
2016 | "המהפך" | צ'רלי מק'מילן | |
2017 | "סנדי וקסלר" | את עצמו | |
2018 | "מפלצת של מלון 3: יוצאים לחופשה" | גריפין, האיש הבלתי נראה (קול) | |
2018 | "אב השנה" | ויין | |
2020 | "מיסי מסתבכת" | טים מוריס | |
2021 | "מפלצת של מלון: הפוך על הפוך" | גריפין, האיש הבלתי נראה (קול) | |
TBA | Outcome |
שנה | שם התוכנית/סדרה | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|
1990–1996 | "סאטרדיי נייט לייב" | תפקידים שונים | השתתף ב-70 פרקים. גם בכתיבה מועמדות - פרס אמי לבידור בפריים טיים לכתיבה יוצאת דופן של סדרת קומדיה (1990–1993) |
1992, 1998 | "המופע של לארי סנדרס" | את עצמו | שני פרקים |
1994 | "ביוויס ובאטהד" | מר מנרס/מר קנדי/כרטיסן (קולות) | 3 פרקים |
1997–2003 | "תהרוג אותי וזהו" | דניס פינץ' | 149 פרקים מועמדות - פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן משנה מצטיין בסדרה קומית (1999) |
2000 | "סמי" | סמי בלייק/ג'יימס בלייק (קולות) | 13 פרקים |
2004 | "אב הגאווה" | טומי | דיבוב,פרק אחד |
2004–2005 | "8 כללים פשוטים" | סי.ג'יי ברנס | 39 פרקים |
2005–2007 | "The Showbiz Show with David Spade" | את עצמו | 39 פרקים. כתב והפיק |
2007–2013 | "חוקי המשחק" | ראסל דנבר | 100 פרקים מועמדות - פרסי בחירת הנוער לשחקן הטלוויזיה הנבחר בסדרה קומית |
2014 | "David Spade: My Fake Problems" | את עצמו | סטנד-אפ |
2015–2017 | "Fameless" | Himself | 7 פרקים |
2016 | "רואדיז" | האריס דה-סוטו | 4 פרקים |
2016 | Crowded | קייל | תפקיד אורח |
2017 | ראש העיר | אד גאנט | 7 פרקים |
2018-2017 | אהבה | סטיבן הופקינס | 4 פרקים |
2021 | אדוני ראש העיר | בתפקיד עצמו | תפקיד אורח |
2021-טרם | סיפור פשע אמריקאי | TBA | עונה שלישית; אודות פרשת מוניקה לווינסקי |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.