ג'ון לאונרד

ג'ון ויליאם לאונרד (באנגלית: John William Leonard;‏ 25 בינואר 1890 – ‏ 26 באוקטובר 1974) היה לוטננט גנרל בצבא ארצות הברית אשר פיקד על כוחות שריון במלחמת העולם השנייה.

ג'ון ויליאם לאונרד
John William Leonard

ג'ון לאונרד
לידה	25 בינואר 1890 טולידו, אוהיו, ארצות הברית ארצות הברית
פטירה	26 באוקטובר 1974 (בגיל 84)
מקום קבורה	בית הקברות הלאומי ארלינגטון
מדינה	ארצות הברית
השכלה	האקדמיה הצבאית של ארצות הברית
השתייכות	הצבא האמריקני צבא ארצות הברית
תקופת הפעילות	1915–1952 (כ־37 שנים)
דרגה	לוטננט גנרל
תפקידים בשירות
מפקד דיוויזיית השריון ה-9 מפקד דיוויזיית השריון ה-20 מפקד דיוויזיית השריון ה-2 מפקד בית הספר לשריון מפקד הקורפוס ה-5 מפקד הקורפוס המוטס ה-18
פעולות ומבצעים
המהפכה המקסיקנית מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה
עיטורים
צלב השירות המצוין   מדליית השירות המצוין   כוכב הכסף לגיון ההצטיינות (קצין)   כוכב הארד (2)   לב הארגמן

לאונרד מעניק את צלב השירות המצוין לסמל ראשון אלכסנדר דראביק מהדיוויזיה שלו

ביוגרפיה

לאונרד נולד בעיר טולידו במדינת אוהיו, ארצות הברית. הוא נרשם ללימודים באקדמיה הצבאית של ארצות הברית (וסט פוינט). הכיתה שבה למד זכתה לכינוי "כיתת הכוכבים", בשל העובדה שלא פחות מ-59 מחבריו לספסל הלימודים הגיעו לדרגות גנרלים. המפורסמים שבהם: דווייט אייזנהאואר, עומר בראדלי וג'יימס ואן פליט. הוא סיים את לימודיו ב-1915 והתגייס לצבא ארצות הברית לוטננט משנה. ב-1916 הוא השתתף במשלחת העונשין למקסיקו - פעולת תגמול כנגד פשיטותיו של פנצ'ו וייה על אדמת ארצות הברית, תחת פיקודו של ג'ון פרשינג. במאי 1918 הוא נשלח להילחם בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה כחלק מרגימנט הרגלים ה-6, אשר היה חלק מהדיוויזיה ה-5 של חיל המשלוח האמריקני. במהלך המלחמה הוא הגיע לדרגת מייג'ור, ומונה למפקד גדוד במהלך קרב סן-מייל ומתקפת מז-ארגון.

ב-14 באוקטובר 1918 הוענק לו צלב השירות המצוין ודרגת כבוד של לוטננט קולונל. מלבד זאת עוטר במהלך המלחמה גם בלב הארגמן ובלגיון הכבוד וצלב המלחמה מטעם צרפת. לאחר המלחמה נותר באירופה כחלק מחיל המצב האמריקני עד אוקטובר 1921, ובין היתר שירת בסין בשנים 1933–1936. ב-18 בספטמבר 1936 הוא מונה למפקח על המשמר הלאומי במרילנד, וב-1 באוקטובר של אותה שנה הפכה דרגת הלוטננט קולונל שלו לקבועה. ב-1940 הוא הוצב במטה הדיוויזיה ה-2, וב-26 ביוני 1941 הוענקה לו דרגת כבוד של קולונל. ביולי של אותה שנה יצא כחבר משלחת לברזיל. בדצמבר מונה למפקד רגימנט החרמ"ש ה-6.

מלחמת העולם השנייה

ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה

עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה בדצמבר 1941,לאונרד היה עדיין מפקד רגימנט החרמ"ש ה-6. הרגימנט שלו נכלל במסגרת הדיוויזיה המשוריינת ה-1, והוצב בפורט נוקס. במרץ 1942 הוא מונה למפקד פיקוד קרבי בדיוויזיית השריון ה-4, וב-20 ביוני של אותה שנה הועלה לדרגת בריגדיר גנרל (כוכב אחד). ביולי הועבר לדיוויזיית השריון ה-9, ובספטמבר מונה למפקד הדיוויזיה. ב-27 באוקטובר הועלה לדרגת מייג'ור גנרל (שני כוכבים). הדיוויזיה שלו הוצבה בקנזס, והשתתפה במבצע פורטיטיוד - מבצע דגל כוזב שנועד לשטות בגרמנים ולגרום להם להאמין שבעלות הברית מתכננות נחיתה בפה-דה-קאלה, בעוד שהנחיתה האמיתית התבצע בנורמנדי. הדיוויזיה הייתה אחת הדיוויזיות האמתיות היחידות שהשתתפו במבצע, רובן היו מומצאות. בספטמבר 1944 נשלחה לבריטניה ואז נחתה בנורמנדי לאחר שהנחיתות העיקריות כבר הסתיימו. הדיוויזיה נכללה במסגרת הקורפוס ה-8 של טרוי מידלטון, אשר היה חלק מהארמייה הראשונה של קורטני הודג'ס. הדיוויזיה שימשה בתחילה ככוח סיור בגבול גרמניה-לוקסמבורג, וכאשר בדצמבר 1944 פתחו הגרמנים במתקפת הארדנים, מצאו עצמם חייליו של לאונרד חסרי כל ניסיון קרבי. הדיוויזיה לחמה באומץ במהלך המצור על בסטון וקרב סן וית. לאחר מכן השתתפה הדיוויזיה בפלישת בעלות הברית המערביות לגרמניה.

ב-7 במרץ גילו אנשיו כי למרות הניסיונות לפוצץ אותו בידי הגרמנים (בין היתר באמצעות V-2), גשר לודנדורף על הריין באזור רמאגן עדיין עומד על תלו. הגשר אפשר לבעלות הברית לחצות את הריין אל תוך גרמניה עצמה במהירות. בעיני בעלות הברית, המאורע הזה נקרא "הנס של רמאגן". גנרל דווייט אייזנהאואר אמר על הגשר כי "הוא שווה את משקלו בזהב". שלט גדול נתלה על אחד ממגדלי האבן ונכתב בו "חצה את נהר הריין ברגליים יבשות באדיבות הדיוויזיה המשוריינת ה-9". השלט נמצא כיום בתצוגה במוזיאון פטון לחיל השריון והפרשים בפורט נוקס, קנטקי, מעל טנק M26 פרשינג. היטלר זעם על המחדל שאפשר את לכידת הגשר, דן להורג חמישה קצינים והחליף את גרד פון רונדשטט באלברט קסלרינג בתפקיד האוברבפסלהאבר ווסט (המפקד העליון במערב). ב-15 במרץ התמוטט הגשר לפתע, אך עד אז כבר הפעילו האמריקנים על הנהר מספר גשרים צפים, וראש גשר מעבר לו. לאחר מכן הדיוויזיה נעה דרומה ומזרחה בתוך גרמניה מעבר לנהר לאהן, כבשה את לימבורג, לייפציג ופרנקפורט וסייעה בכיבוש כיס הרוהר. הדיוויזיה הוסטה לכיוון צ'כוסלובקיה כשהמלחמה הסתיימה ב-8 במאי 1945.

לאחר המלחמה

הוא המשיך לפקד על דיוויזיית השריון ה-9 עד אוגוסט 1945, עת הועבר לפקד על דיוויזיית השריון ה-20. באפריל 1946 הועבר לדיוויזיית השריון ה-2, וביולי של אותה שנה מונה למפקד בית הספר לשריון. שנתיים לאחר מכן נשלח כנספח צבאי בבריטניה, וב-1950 הועלה לדרגת לוטננט גנרל (שלושה כוכבים). ב-1951 מונה למפקד הקורפוס ה-5 ולאחר מכן למפקד הקורפוס המוטס ה-18. הוא פרש מהצבא ב-1950, ונפטר ב-26 באוקטובר 1974, בגיל 84.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון לאונרד בוויקישיתוף

• ג'ון לאונרד, באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה (באנגלית)
• ג'ון לאונרד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)