ג'לג'וליה

גַ'לְג'וּלְיָה (בערבית: جلجولية) היא מועצה מקומית ערבית-מוסלמית במחוז המרכז בישראל, 3 ק"מ מזרחית לכפר סבא. ג'לג'וליה היא יישוב עתיק יומין ששמו נזכר בכתובים היסטוריים. בולטים בו שני אתרים היסטוריים: הח'אן מהתקופה הממלוכית שהיה חלק מרשת חאנים שהשתרעו לאורכה של הדרך שעקפה את מישור החוף, ששפע ביצות בתקופה ההיא (דרך הדואר), ומסגד "אבו אלעון", אחד ממפקדי הצבא של צלאח א-דין. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1957. כלל תושבי ג'לג'וליה הם ערבים-מוסלמים.

ג'לג'וליה בצילום מהאוויר (המקבץ הלבן הגדול במרכז-ימין התמונה). משמאל ניתן להבחין במושב שדי חמד. למעלה ניתן להבחין בעיר קלקיליה.

ערך זה עוסק במועצה מקומית. אם התכוונתם לאתר ארכאולוגי פרהיסטורי, ראו ג'לג'וליה (אתר ארכאולוגי).

אין לבלבל ערך זה עם הערך "ג'לג'יליא".

ג'לג'וליה

הכניסה הדרומית ליישוב
שם בערבית	جلجولية
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	דרוויש ראבי
גובה ממוצע[1]	‎37 מטר
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
- אוכלוסייה	10,892 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2]	172
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.4% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	4,410 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי[2]	50
תחום שיפוט[3]	2,470 דונם
- דירוג ארצי[2]	228
מפת מיקום מפה דינמית (למפת גוש דן מוגדלת)   ג'לג'וליה (למפת גוש דן רגילה)   ג'לג'וליה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ג'לג'וליה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ג'לג'וליה 32°09′09″N 34°57′12″E מפת  __ כפר קאסם  __ ג'לג'וליה  __ כפר ברא מצפון וממערב: __ מועצה אזורית דרום השרון ממזרח: נפת סלפית מדרום: __ ראש העין tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4]	3 מתוך 10
- דירוג ארצי[2]	217
מדד ג'יני לשנת 2019[3]	0.3402
- דירוג ארצי[2]	244
לאום ודת[3]   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 98.6%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 1.4% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[3] גילאי 0 - 4 10.2% גילאי 5 - 9 10.2% גילאי 10 - 14 9.6% גילאי 15 - 19 10.3% גילאי 20 - 29 18.8% גילאי 30 - 44 16.9% גילאי 45 - 59 14.6% גילאי 60 - 64 3.1% גילאי 65 ומעלה 6.4% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[3] סה"כ בתי ספר 5 –  יסודיים 3 –  על-יסודיים 4 תלמידים 2,171  –  יסודי 1,214  –  על-יסודי 957 מספר כיתות 94 ממוצע תלמידים לכיתה 27.0 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)		פרופיל ג'לג'וליה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הכפר שוכן בצד "דרך הים" ההיסטורית. ביישוב נמצאו חרסים מתקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל, התקופה הפרסית, התקופה הערבית הקדומה, ומן התקופה הצלבנית.

יש חוקרים המזהים את המקום עם גלגל (שבשרון), אחת מערי הממלכה הכנעניות שכבש יהושע "מלך גוים לגלגל" (יהושע י"ב, כ"ג).

בתחומי היישוב שרידי חאן גדול מן התקופה הממלוכית, שנמצאים בחלקו הדרומי של הכפר. שטחו של החאן מוערך בלמעלה מ-5,000 מטרים רבועים, ובתקופת הביניים שימש תחנה חשובה בדרך השיירות ממצרים לסוריה. בכפר עברה גם דרך יפו - שכם, ואזור הכפר היה צומת בין שתי הדרכים.

ביישוב מצויים גם שרידי מסגד ממלוכי בשם מסגד אבו אלעון. המסגד נבנה לשם קיום טקסים של חסידי סופיות .בעבר חשבו שהמבנה שימש "מסכרה", בית מלאכה להפקת סוכר מקנים שגידלו בסביבה, אך טענה זו הופרכה בעקבות מחקר נוסף. כמו כן, קיים בדרום היישוב מקאם ממלוכי על-שם שמס אל-דין. ^[5]

אוכלוסייה

הכפר נחשב לכפר ותיק וקדום, ומקור תושביו המקוריים לא נודע.^[6] מפקד הבריטי שנערך בשנת 1922 נמנו בכפר 123 נפשות: 66 גברים ו-57 נשים, כולם מוסלמים.^[7] במפקד שנערך ב-1931 גדלה האוכלוסייה ל-260 נפשות: 134 גברים ו-126 נשים, כולם מוסלמים. הם התגוררו ב-60 בתים.^[8]

אוכלוסיית הכפר גדלה משמעותית אחרי מלחמת העצמאות. במשך השנים יושבו בכפר נפקדים נוכחים, הראשונים שבהם מצאצאי תושביה של אומלבס^[9] לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בג'לג'וליה 10,892 תושבים (מקום 172 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 69.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,026 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[10]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'לג'וליה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מועצה מקומית ג'לג'וליה (בערבית)
• ג'לג'וליה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

• פרופיל ג'לג'וליה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• מיכאל יעקובסון: כיפת הסלע המוזהבת צופה על כביש 6: המסגד החדש של ג'לג'וליה, 22.3.14, Xnet
• מידע על אתר ג'לג'וליה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
• ג'לג'וליה מחוברת לרשת החשמל, ארכיון שפילברג, 1958 (התחלה 4:50)
• מהגר אקלים | פרק 3 - איך זה שג'לג'וליה לא משלמת על חשמל ושאר הערים בישראל כן?

ג'לג'וליה

הערות שוליים

1. אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
2. לטבלת הדירוג המלא.
3. הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
4. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
5. Andrew Petersen, Jaljuliya: a Village on the Cairo-Damascus Road, Levant 29, 1997-01-01, עמ' 95–114 doi: 10.1179/lev.1997.29.1.95
6. Roy Marom, מרום, רועי, הפרכת השממה ההתיישבות הערבית המתרחבת בשרון ובמערב הר שכם, 1948 1700, חיפה, 2022 (עבודת דוקטורט) Dispelling Desolation: The Expansion of Arab Settlement in the Sharon Plain and the Western Part of Jabal Nablus, 1700-1948 (PhD dissertation), 2022-01-01, עמ' 73
7. Barron, J.B, . Palestine: Report and General Abstracts of the Census of 1922, Government of Palestine., 1923, עמ' table ix
8. Mills, E, Census of Palestine 1931. Population of Villages, Towns and Administrative Areas, Jerusalem: Government of Palestine, 1932, עמ' 58
9. Roy Marom, The Abu Hameds of Mulabbis: an oral history of a Palestinian village depopulated in the Late Ottoman period, British Journal of Middle Eastern Studies, 2021-06-09 doi: 10.1080/13530194.2021.1934817
10. פרופיל ג'לג'וליה באתר הלמ"ס