ברית המועצות במלחמת העולם השנייה
התערבות ברית המועצות במלחמת העולם השנייה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ב-23 באוגוסט 1939 חתמה ברית המועצות על הסכם ריבנטרופ-מולוטוב לאי-תוקפנות עם גרמניה הנאצית. זאת, כשנה לאחר שבריטניה, צרפת ואיטליה הפשיסטית חתמו עם גרמניה הנאצית על הסכם מינכן ב-30 בספטמבר 1938, שוויתר לגרמניה על שטח חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה, למרות הברית הצבאית בין צ'כוסלובקיה לבעלות הברית. בנוסף להסכם אי-תוקפנות, כלל ההסכם פרוטוקול סודי, שחילק את שטחי רומניה, פולין, ליטא, לטביה, אסטוניה ופינלנד ל"תחומי השפעה" של גרמניה ושל ברית המועצות, והסדרים טריטוריאליים ופוליטיים במדינות אלו. באוקטובר ובנובמבר 1940 התקיימו בברלין המגעים לצירוף ברית המועצות למדינות הציר, אך הדיונים לא נשאו פרי, מאחר שהמטרה האידאולוגית של היטלר הייתה לשלוט בכל מזרח אירופה.
ברית המועצות | |
חיילים סובייטים בסטלינגרד במהלך מנוחה לאחר לחימה | |
צד בעימות | חלק מבעלות הברית |
---|---|
תאריך כניסה לעימות | 22 ביוני 1941 |
העילה למלחמה | מבצע ברברוסה |
תאריך סיום העימות | 2 בספטמבר 1945 |
אירועי הסיום | כניעת יפן במלחמת העולם השנייה |
ראש המדינה | יוסיף סטלין |
נתוני המדינה | |
אוכלוסייה | 168,500,000 |
תוצאות המלחמה | |
אבדות בנפש | 23,200,000 חיילים ואזרחים |
פלישת גרמניה הנאצית לפולין ב-1 בספטמבר 1939 פתחה את מלחמת העולם השנייה. סטלין המתין עד 17 בספטמבר לפני שהחל בפלישה משלו לפולין. מחוזות קרליה וסאלה בפינלנד סופחו לברית המועצות לאחר מלחמת החורף ב-1940. לאחר מכן, ברית המועצות סיפחה את אסטוניה, לטביה וליטא וחלקים מרומניה (בסרביה, צפון בוקובינה וחבל הרצה). הפלישה לבוקובינה הפרה את הסכם מולוטוב-ריבנטרופ, שכן היא חרגה מתחום ההשפעה הסובייטי שהוסכם עם גרמניה.
ב-22 ביוני 1941 פלש היטלר לברית המועצות במבצע ברברוסה. סטלין היה בטוח שמכונת המלחמה הכוללת של בעלות הברית תעצור בסופו של דבר את גרמניה, ובסיוע השאל-החכר (כינויו של חוק אמריקאי, שנחקק בתקופת מלחמת העולם השנייה ואיפשר לנשיא ארצות הברית לספק סיוע לבעלות הברית), הסובייטים עצרו את הוורמאכט כ-30 ק"מ ממוסקבה (במהלך הקרב על מוסקבה). במהלך ארבע השנים הבאות, ברית המועצות הדפה את התקפות הציר, כמו בקרב סטלינגרד וקרב קורסק, ודחקה קדימה את הנאצים בהתקפות סובייטיות גדולות, כמו במתקפת ויסלה-אודר.
עיקר הלחימה הסובייטית התרחשה בחזית המזרחית – כולל מלחמת ההמשך עם פינלנד – אבל היא גם פלשה לאיראן באוגוסט 1941 בשיתוף פעולה עם הבריטים ובסוף המלחמה תקפה את יפן במבצע סערת אוגוסט, על אף שחתמה איתה על הסכם נייטרליות. ליפן וברית המועצות היו מלחמות גבול עד 1939, טרום מלחמת העולם השנייה.
סטלין נפגש עם וינסטון צ'רצ'יל ופרנקלין דלאנו רוזוולט בוועידת טהראן ודן עימם בעתידה של אירופה לאחר המלחמה. ברלין נפלה לבסוף באפריל 1945.
ברית המועצות ספגה את האבדות הגבוהות ביותר במלחמה, ואיבדה יותר מ-20 מיליון אזרחים, כשליש מכלל ההרוגים במלחמת העולם השנייה. ההפסד הדמוגרפי לכלל העמים הסובייטים היה גדול אף יותר[1].