בן עמי
מושב בצפון ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בֶּן עַמִּי הוא מושב בצפון ישראל ליד נהריה השייך לתנועת המושבים ונמצא בתחום מועצה אזורית מטה אשר. היישוב הוקם בשנת 1949 ושמו ניתן לו לזכרו של בן עמי פכטר שהיה מג"ד בחטיבת כרמלי במלחמת העצמאות ושנפל בקרב של שיירת יחיעם. היישוב הוקם על אדמות הכפרים הערביים "א-תל", "אום אל-פרג'" ו"א-נהר"[3][4][5][6] על ידי קבוצת חיילים משוחררים.
 רחוב במושב בן עמי | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מטה אשר |
| גובה ממוצע[1] | 28 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 768 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -2.2% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   בן עמי  באדום - בן עמי בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
במושב 65 משקים חקלאים. כמו כן הרחבה לבנים המונה 65 יחידות של חצי דונם. המושב מפורסם במטעי האבוקדו הרבים, בצימרים לתיירות ובעסקים תיירותיים אחרים כגון מחלבה לגבינות עיזים. בן עמי ממוקם מול בית החולים לגליל המערבי - נהריה בסמוך לכביש נהריה - מעלות-תרשיחא. שטחו של המושב כ-3,000 דונם.
המושב הוקם באוגוסט 1949 על ידי גרעין שהתגבש מפקודים של בן עמי פכטר, יוצאי גדוד 1 של הפלמ"ח וחבורה של בוגרי עליית הנוער שיחד מנו כ-90 צעיר וצעירה. לפני כן חיו המתיישבים בכפר א-נהר, בביתו הנטוש של מוחמד עפיפי (כיום בשטחי קיבוץ כברי)[6][7]. לגרעין המושב הוקצו 3,000 דונם של אדמות נפקדים, בהם אדמות הכפר אום אל פרג', אשר לטענת האפוטרופוס על נכסי נפקדים היה נטוש לגמרי בעת המפקד הקובע ב-1948. בעת העלייה על הקרקע נכנסו כ-40 המתיישבים הראשונים לצריפי פח ששימשו למגורים ארעיים[8].
ערביי אום אל פרג' ניסו לפחות מפברואר 1949 להאחז בכפרם, אך גורשו ממנה בפברואר 1949 ושוב בספטמבר 1949 כדי לאפשר את הקמת המושב[9]. בנובמבר 1949 שבו והתיישבו במרכז המושב כ-30 ערבים מאום אל פרג' אשר טענו שהם היו במקום מאז כיבושו באוקטובר 1948 וכלל אינם נפקדים. כסימוכין הביאו הערבים מכתב מהמושל הצבאי. במשך הזמן התפתחו עימותים רבים בין אנשי המושב אשר בקשו לנהוג בעלות באדמות שהוקצו להם והערבים אשר בקשו לשמור על האדמות שטענו שהם שלהם[10]. לשיא הגיע העימות בעת שהערבים ניסו למנוע מחברי המושב קטיף משמש מעצים שבמחלוקת ובתגובה נורה אחד הערבים ונפצע. כוח משטרתי הוצב במושב למשך שלושה שבועות כדי למנוע עימותים נוספים. הסכסוך נדון בבתי משפט שונים[11], בין השאר בבית המשפט המחוזי בחיפה בפני השופט משה לנדוי, אשר קבע שהערבים היו נפקדים ועל כן האדמות שייכות למושב[12]. במרץ 1953 קבע בית המשפט העליון סופית שהערבים היו נפקדים ועליהם לפנות את האדמות לטובת אנשי המושב[8]. אולם הפינוי התעכב בגלל דרישת הערבים לאדמה חלופית אחרת משהציעו להם, שנתמכה על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים. באוגוסט 1953 ניסו אנשי בן עמי לפנות את הערבים בעזרת בולדוזר, אולם הדבר לא עלה בידם[13]. ב-14 בספטמבר 1953 הועברו הערבים על ידי המשטרה לאדמות חלופיות במזרעה[14].
- תל א-נהר - תל יישוב קדום הנמצא בסמוך ליישוב הנוכחי, עליו נמצאו כלי צור מתקופת האבן התיכונה והחדשה וחרסים רבים מהתקופה הכנעניות הקדומה והתיכונה והתקופה הישראלית.
- בית מחמוד סעיד מרעי אל-עפיפי - אחד המבנים היחידים שנותרו מהכפר א-נהר, הנמצא בשטחי קיבוץ כברי[7].
- בן עמי, באתר מועצה אזורית מטה אשר
- בן עמי, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- בן עמי, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
בן עמי (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: שני קיבוצים ושני מושבים - סיפורי גבורה בשרשרת, גלי צה"ל, 3.7.2024
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
