Loading AI tools
בית כנסת בשכונת יגיע כפיים בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת יגיע כפיים הוא בית כנסת בנוסח ספרדי-ירושלמי שנבנה בשנת 1912 בשכונת יגיע כפיים[1], רחוב מיכל פינס 18 בירושלים.
בשנת 1900 נוסדה בירושלים אגודת בעלי מלאכה בשם "יגיע כפיים" במטרה להיטיב את תנאיי החיים של היהודית המתפרנסים מיגיע כפיהם.
בשנת 1908 החליטו אנשי האגודה לייסד שכונת מגורים שתיועד כולה לבעלי המלאכה, בה הם יוכלו להתגורר בתנאי שכירות הוגנים.[2] השכונה נבנתה על מגרש בן 30,000 אמה, שנרכש על ידי ישראל מרדכי טננבוים, בין השכונות זיכרון משה, אחווה וכרם. אבן הפינה לבניין בית הכנסת הונחה בשנת 1912. אחד האנשים שפעל להקמת בית הכנסת בשלב זה היה ראש ועד השכונה פייבל טוקטלי-מצב, ששימש גם ראש ועד שכונת יגיע כפיים. בית הכנסת ובתי השכונה נבנו על ידי הקבלן הירושלמי דוד שלמה קרשינסקי. ארגון "ועד הפקידים והאמרכלים" העניק למשתכנים הלוואות נדיבות.[3] כבר בראשית הבנייה הוחלט שרחובות השכונה יקראו על שם חכמי ישראל שהתפרנסו מיגיע כפיהם כמו האמורא הארץ ישראלי רבי יצחק נפחא והתנא רבי יוחנן הסנדלר, כמו גם על שם ועד הפקידים והאמרכלים (רחוב האמרכלים).
תחילה נבנה בית כנסת הקטן וצנוע, בן קומה אחת, ששימש רק את תושבי הסביבה, אך מאחר שהיה ממוקם על הגבול עם שכונת אחווה, התחילו להגיע אליו גם תושבו שכונת אחווה. [4] משנוצר הצורך להרחיב את מבנה בית הכנסת, החליטו ראשי ועד השכונה, בשנת 1913, לערוך מגבית מיוחדת עבור הרחבתו, הן בארץ והן מחוצה לה.[5]
התרומה התקבלה בסופו של דבר מתושב השכונה מיכאל בן דוד ביניא. בשנת 1914, בית הכנסת הורחב ונבנתה בו קומה נוספת. בחדר המבוא לעזרת הגברים, על הקיר החיצוני המקורי של בית הכנסת, קבועה אבן זיכרון לתרומתו. בתקופת המנדט, היה זה בית הכנסת הספרדי המרכזי של השכונות יגיע כפיים, אחוה וזיכרון משה.
בית הכנסת היה פעיל ברציפות עד שנת 2015 אז נסגר לצורך ביצוע שיפוצים נרחבים. בשנת 2015, יצא רבו של בית הכנסת, ר' דוד שלם, בקריאה לתורמים לסייע בגיוס הכספים הדרושים לשיפוצו. [6] בית הכנסת נפתח מחדש לאחר שיפוצו בשנת 2017.[7][8]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.