בידיא

**בידיא**
**بديا**
טריטוריה	הרשות הפלסטינית
נפה	סלפית
שטח	13,428 דונם
גובה	344 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	9,784 (2016)
קואורדינטות	32°06′51″N 35°04′39″E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת צפון השומרון רגילה) בידיא

בידיא (בערבית: بديا) היא עיירה פלסטינית בנפת סלפית שבשומרון, הנמצאת במרחק 32 ק"מ מדרום-מערב לשכם וכ-16 ק"מ מסלפית. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בבידיא היו 9,784 תושבים בשנת 2016^[1].

עובדות מהירות טריטוריה, נפה ...

סגירה

במועצה המקומית אחד עשר חברים אשר מייצגים את כל המשפחות הבולטות בבידיא, והם בוחרים את ראש העיירה. בידיא ממוקמת על רכס הרים הנמצא במערב רכס ההרים המרכזי, שעובר מצפון לדרום ביהודה ושומרון. היא שוכנת בגובה 320 מטר מעל פני הים. הכביש ההיסטורי שכם–ירושלים נמצא בקרבתה.

במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 792 מוסלמים^[2], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-1,026 מוסלמים אשר שכנו ב-245 בתים^[3].

ב-1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 1,360 מוסלמים, ואילו שטח הקרקע הכולל של הכפר היה 13,466 דונם. מתוכם היו 5,088 דונם של מטעים ואדמות השקיה, 2,319 של גידולי דגנים, ואילו 47 דונם סווגו כשטח בנוי.

בעקבות מלחמת השחרור, ולאחר הסכמי שביתת הנשק של 1949, עברה בידיא משליטה בריטית לירדנית.

בשנת 1961, האוכלוסייה של בידיא הייתה 2,212 נפש^[4].

לאחר 1967

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עברה בידיא משליטה ירדנית לישראלית. מדינת ישראל הפקיעה 950 דונמים של אדמה מבידיא, לצורך בניית ההתנחלויות ברקן, קריית נטפים, לסלילת כביש חוצה שומרון ולגדר ההפרדה^[5]^[6]^[7].

פרשת אלקנה ד'

בשנת 1981, מוח'תאר הכפר, מוסטפא אבו בכר, ניצל את מעמדו כדי למכור לכאורה מאדמות הכפר ליזמים יהודים שביקשו להקים התנחלויות סמוך לכפר. אבו בכר, עבד עבור חברה בשם "אהליבה לימיטד בע"מ", חברה שנרשמה בליבריה כמקלט מס, והייתה רשומה גם באזור יהודה ושומרון, ועסקה ברכישת קרקעות באזור יהודה ושומרון ומכירתן למתיישבים^[8]^[9]. אבו בכר, יחד עם מוח'תאר אחר, סמי שתאת, מכרו קרקעות שלא היו שייכות להם, אחרי שזייפו מסמכים וחתימות של תושבי הכפר. תושבי הכפר פנו לעורכי-דין ובמשטרה נפתחו תיקים, שלתוכם נאספו גם חוות־דעת של גרפולוג, שקבע כי החתימות מזויפות^[10]. במאי 1983, החלו טרקטורים להכשיר שטח על קרקעות אלו, לטובת הקמת התנחלות שנקרא אז "אלקנה ד'". איבראהים אל־אכרע, בעל הקרקע ניסה לחסום בגופו את הטרקטור שעלה על אדמתו. חיילי משמר-הגבול שהיו במקום ירו בו למוות^[11]^[12]^[13]. ההתנחלות "אלקנה ד'", שוועדת השמות הממשלתית נתנה לה את השם "גבריאל", לבסוף לא הוקמה^[14]^[15]. בזמן האינתיפאדה הראשונה, באוקטובר 1988, התנקשו אלמונים בחייו של אבו בכר^[16], בתגובה הטיל צה"ל עוצר על הכפר במשך חמישה ימים, עצר 120 תושבים ופוצץ שישה בתים. כמו כן הכריזה מדינת ישראל שהיא מפקיעה את השטח שבמחלוקת, והסתמכה על סעיף מחוק העות'מאני המתיר לה להפקיע אדמה חקלאית שלא עובדה במשך עשר שנים^[10].

לאחר הסכם אוסלו, 15% מאדמות הכפר מוגדרות כשטח B, ו-85% הנותרים הם שטח C. עד הקמת גדר ההפרדה נהגו ישראלים רבים לבצע קניות בכפר, בעיקר של רהיטים וחומרי בניין^[17]^[18]. מתחם הקניות שהוקם לאורך כביש חוצה שומרון הישן קיבל את השם "שוק בידיא"^[19]. לאחר שהכביש נחסם לתנועה על ידי צה"ל סמוך לכפר, השוק נסגר^[20].

באוגוסט 1986 נערכה במערה, כקילומטר מצפון לבידיא, חפירה מטעם המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם המרכז לחקר מערות בישראל. מערת בידיא היא מערת נטיפים מרהיבה ופעילה בשטח של 400 מ"ר ובאורך של 100 מטר, ובה מספר מחילות וחדרים. בחפירה נמצאו שרידי התיישבות החל מהתקופה הנאוליתית בארץ ישראל, האלף ה-6 לפנה"ס. בין הממצאים שנחשפו היו כלי חרס מהתרבות הירמוכית הצבועים אדום, חפצי לוואי למת מנחושת ומשנהב וכן טבעות זהב גדולות, אחד ממצאי הזהב הקדומים בעולם. מהתקופה הכלקוליתית בארץ ישראל נמצא במערה מכלול עשיר של כלי חרס, כלי בזלת, חפצי שנהב וכלי נחושת הדומים בצורתם למטמון נחל משמר. המערה ננטשה והכניסה אליה נחסמה במפולות באלף ה-3 לפנה"ס, ומאז לא דרכה בה רגל אדם^[21].

מדיה וקבצים בנושא בידיא בוויקישיתוף

صورة لخارطة مدن فلسطين قبل النكبة + صور لبلدة بديا (www.PALDF.net) شبكة فلسطين للحوار
Welcome To Biddya
Biddya, Welcome to Palestine
Survey of Western Palestine, Map 14: IAA, Wikimedia commons
Biddya Town (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
Biddya Town Profile, ARIJ
Biddya - aerial photo, ARIJ
Development Priorities and Needs in Biddya, ARIJ.
מיכל סלע, נקמת בידיא, כותרת ראשית, 19 באוקטובר 1988

[1]
מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
[2]
Barron, 1923, Table IX, Sub-District of Nablus, p. 25
[3]
Mills, 1931, p. 60
[4]
Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 15
[5]
דו"ח תא"ל ברוך שפיגל, 2004
[6]
נולדו בחטא: הקמת התנחלויות על קרקעות פרטיות בצווים צבאיים' יולי 2016
[7]
ג'אסט ויז'ן, תושבי הכפר בידיא יצאו למאבק נגד הפקעת אדמותיהם, באתר "שיחה מקומית", 12 ביוני 2014
[8]
נעמי לויצקי, פרשת המיוחסים, כותרת ראשית, 30 ביולי 1986
[9]
אלי דנון, המכס חוקר חשד להעלמת מע"מ של "אהליבה", מעריב, 3 באפריל 1986
[10]
מיכל סלע, נקמת בידיא, כותרת ראשית, 19 באוקטובר 1988
[11]
דני רובינשטיין, העבודות להכשרת הקרקע נמשכו אתמול באלקנה ד', דבר, 4 במאי 1983
[12]
איה אורנשטיין, "שתי חברות בנייה מאלקנה הונו רוכשי מגרשים ביו"ש", מעריב, 31 באוקטובר 1984
[13]
אילן בכר, איה אורנשטיין, חקירת הקרקעות ביו"ש מסתעפת לקבלנים נוספים, מעריב, 13 בדצמבר 1985
[14]
"המגרשים שקנינו לא היו ולא נבראו" - רוכשים באלקנה ד' תובעים את חברות "גל" ו"אוהליבה", מעריב, 11 באפריל 1986
[15]
אהוד רבינוביץ, רוכשי קרקעות דורשים התערבות הממשלה להקמת הישוב אלקנה ד', מעריב, 11 באפריל 1989
[16]
אורון מאירי, תשע נשמות - שש שנים, שמונה נסיונות חיסול, חדשות, 7 באוקטובר 1988
[17]
חגי אטקס, ‏המינהל האזרחי: היקף קניות ישראלים בשטחים - 3.2-1.3 מיליארד שקל בשנה, באתר גלובס, 20 בפברואר 2000
[18]
גדעון לוי, מותה של איקאה הפלסטינית, באתר הארץ, 18 במאי 2012
[19]
חגי אטקס, ‏ההפרדה מתה., באתר גלובס, 20 בפברואר 2000
[20]
נדב כהן, ‏כיכר השוק של בידיא ריקה, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2000
[21]
א' גופר, צ' צוק, מערת בידיא, בתוך חדשות ארכיאולוגיות, כרך פט', עמ' 33-34, 1987

[אוכלוסייה-1] [1]
מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה

[2] [2]
Barron, 1923, Table IX, Sub-District of Nablus, p. 25

[3] [3]
Mills, 1931, p. 60

[4] [4]
Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 15

[5] [5]
דו"ח תא"ל ברוך שפיגל, 2004

[6] [6]
נולדו בחטא: הקמת התנחלויות על קרקעות פרטיות בצווים צבאיים' יולי 2016

[7] [7]
ג'אסט ויז'ן, תושבי הכפר בידיא יצאו למאבק נגד הפקעת אדמותיהם, באתר "שיחה מקומית", 12 ביוני 2014

[8] [8]
נעמי לויצקי, פרשת המיוחסים, כותרת ראשית, 30 ביולי 1986

[9] [9]
אלי דנון, המכס חוקר חשד להעלמת מע"מ של "אהליבה", מעריב, 3 באפריל 1986

[סלע-10] [10]
מיכל סלע, נקמת בידיא, כותרת ראשית, 19 באוקטובר 1988

[11] [11]
דני רובינשטיין, העבודות להכשרת הקרקע נמשכו אתמול באלקנה ד', דבר, 4 במאי 1983

[12] [12]
איה אורנשטיין, "שתי חברות בנייה מאלקנה הונו רוכשי מגרשים ביו"ש", מעריב, 31 באוקטובר 1984

[13] [13]
אילן בכר, איה אורנשטיין, חקירת הקרקעות ביו"ש מסתעפת לקבלנים נוספים, מעריב, 13 בדצמבר 1985

[14] [14]
"המגרשים שקנינו לא היו ולא נבראו" - רוכשים באלקנה ד' תובעים את חברות "גל" ו"אוהליבה", מעריב, 11 באפריל 1986

[15] [15]
אהוד רבינוביץ, רוכשי קרקעות דורשים התערבות הממשלה להקמת הישוב אלקנה ד', מעריב, 11 באפריל 1989

[16] [16]
אורון מאירי, תשע נשמות - שש שנים, שמונה נסיונות חיסול, חדשות, 7 באוקטובר 1988

[17] [17]
חגי אטקס, ‏המינהל האזרחי: היקף קניות ישראלים בשטחים - 3.2-1.3 מיליארד שקל בשנה, באתר גלובס, 20 בפברואר 2000

[18] [18]
גדעון לוי, מותה של איקאה הפלסטינית, באתר הארץ, 18 במאי 2012

[19] [19]
חגי אטקס, ‏ההפרדה מתה., באתר גלובס, 20 בפברואר 2000

[20] [20]
נדב כהן, ‏כיכר השוק של בידיא ריקה, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2000

[21] [21]
א' גופר, צ' צוק, מערת בידיא, בתוך חדשות ארכיאולוגיות, כרך פט', עמ' 33-34, 1987

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

בידיא

לאחר 1967

פרשת אלקנה ד'

Wikiwand in your browser!

לאחר 1967

פרשת אלקנה ד'

Wikiwand in your browser!

היסטוריה

מערת בידיא

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


טריטוריה	הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה	סלפית
שטח	13,428 דונם
גובה	344 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	9,784^[1] (2016)
קואורדינטות	32°06′51″N 35°04′39″E
אזור זמן	UTC +2
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת צפון השומרון מוגדלת) בידיא (למפת צפון השומרון רגילה) בידיא (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בידיא (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בידיא