אסון בופאל
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסון בופאל היה אסון תעשייתי רב נפגעים שהתרחש בבופאל ב־1984. האסון נגרם כתוצאה משחרור לא מכוון של 42 טונות של מתיל איזוציאנט (MIC) ממפעל לייצור חומרי הדברה של חברת יוניון קרבייד, הודו, (כיום אברדי אינדסטריז, הודו) שממוקם בליבה של העיר בופאל, במדינת מאדהיה פרדש במרכז הודו. כ-500,000 איש נחשפו לגז הרעיל ומתוכם מתו כ-8,000 בשבועיים שלאחר האסון. מעריכים כי מאז מתו עוד 8,000 איש מתוצאות נלוות של ההרעלה. בנוסף אליהם, באירוע זה נפצעו למעלה מ-150,000 איש. אסון בופאל היה אחד האסונות התעשייתיים החמורים ביותר בהיסטוריה.
 | |
| תאריך |
3 בדצמבר 1984  |
|---|---|
| מיקום |
בופאל |
| גורם | שחרור לא מכוון של 42 טונות של מתיל איזוציאנט (MIC) ממפעל לייצור חומרי הדברה |
| קואורדינטות | 23°16′51″N 77°24′38″E |
| הרוגים |
18,000 |
| פצועים |
150,000 |
  | |
זמן קצר לאחר חצות הלילה של 3 בדצמבר 1984, מכל אחסון שהכיל MIC התחמם יתר על המידה ושחרר גז MIC רעיל וכבד מהאוויר. הגז נסחף לאורך הקרקע ברחובות הסמוכים והרג אלפי בני אדם באופן מיידי. מערכת התחבורה הציבורית בעיר קרסה, ואנשים רבים נרמסו למוות בניסיון להימלט.
רוב מקרי המוות והפציעות הרציניות יוחסו לבצקת ריאות, אבל הגז גרם למגוון רחב של מכאובים אחרים. סימנים ותסמינים של חשיפה למתיל איזוציאניד כוללים בדרך כלל שיעול, קשיי נשימה, כאבים בחזה, דמיעה, בצקת העפעפיים, ואובדן הכרה. הצריבה של מערכת הנשימה גרמה לייצור ליחה וקצף, ואנשים רבים ששאפו את הגז מתו מחנק על ידי הליחה שלהם עצמם. תופעות אלה עלולות להתפתח במשך 24 עד 72 השעות הבאות לפציעת ראות קשה, לדום לב, ולמוות. על פי ההשערה התרחשה תגובה כימית בתוך מכל האחסון ובאטמוספירה שהקיפה אותו, ולכן מלבד MIC גם פוֹסְגֶן, מימן ציאנידי וגזים רעילים נוספים תרמו חלק משמעותי לאסון.
החברה מעולם לא סיפקה מידע על ההרכב הכימי המדויק של החומרים הכימיים, אבל הדם והקרביים של כמה מהקורבנות היו בצבע אדום-דובדבן שאופייני להרעלת ציאניד חמורה. סדרת מחקרים שנערכה חמש שנים לאחר מכן הראתה שרבים מהניצולים סבלו עדיין מאחת או כמה מההפרעות הבאות: עיוורון חלקי או מלא, הפרעות בקיבה ובמעיים, פגמים במערכת החיסון, הפרעות לחץ פוסט-טראומטי, ובעיות וסת אצל נשים. נרשמה גם עלייה בשיעור הפלות טבעיות, בלידות של עוברים מתים, ובילדים עם פגמים גנטיים. בנוסף, חקירה של הבי בי סי שנערכה בנובמבר 2004 העלתה שהזיהום קיים עדיין בשטח.
מפעל יוניון קרבייד הוקם בשנת 1969 והורחב לייצור קארבאריל (חומר רעיל המשמש להרג כינים) ב-1979. MIC הוא תוצר ביניים בייצור הקארבאריל.
התאונה הכימית התרחשה בעקבות חדירה של מים לתוך מכל E610 שהכיל MIC, שנגרמה מכיוון שלוחות עם אטמי רצועות הוסרו ממכל שכן לצורך תחזוקה. התגובה שהתחוללה גרמה להתחממות ניכרת של הנוזל בתוך המכל (לטמפרטורה של מעל 200 מעלות). כתוצאה מכך הMIC שחרר כמות גדולה של גז רעיל, דבר שהוביל לפריצת חרום של ווסת לחץ. היו גורמים רבים שתרמו לתאונה זו, ואת כולם ניתן היה למנוע. הרי הם להלן על פי סדר כרונולוגי:
- ממסמכים שנתגלו לאחרונה, על ידי תהליך גילוי מסמכים במהלכה של תביעה נגד יוניון קרבייד על זיהום סביבתי בבית דין פדרלי מחוזי בניו יורק חשפו כי קרבייד ייצא למפעל ההודי "טכנולוגיה שלא נוסתה ולא הוכחה".
- שלא כמו מפעלי יוניון קרבייד בארצות הברית, המפעלים של חברת הבת בהודו לא היו מוכנים לתקלות. לא הוכנו תוכניות פעולה להתמודדות עם תקריות בסדר גודל כזה. דבר זה כלל העדר של הודעה לרשויות המקומיות על הסכנות שמציבים החומרים שבהם השתמשו במפעל בבופאל.
- דיווחים שהודפסו בחודשים שקדמו לאסון על ידי מדענים מתוך תאגיד יוניון קרבייד הזהירו מפני האפשרות של תאונה כמעט זהה לזו שהתרחשה בבופאל. הדיווחים זכו להתעלמות ולא הגיעו להנהלה הבכירה.
- בעקבות ירידה במכירות, פוטרו פועלים ובדיקות הבטיחות הפכו פחות ופחות תכופות.
- לא הותקנו לוחות עם אטמים שתפקידם למנוע ממים של צינורות שנוקו מלהגיע למכלי ה-MIC דרך שסתומים פגומים. התקנתם לא הייתה כלולה ברשימת הביצוע של הניקיון.
- בזמן האירוע, יחידת הקרור של המכל לא הייתה פעילה כדי לחסוך כסף, וחלק מנוזלי הקרור שלה היו בשימוש במקום אחר. לחיצה פשוטה בחדר הבקרה הייתה יכולה להפעיל לפחות את נוזלי הקרור שנשארו, אבל צוות העובדים לא שם לב לכך.
- מגדל ספיגה (Scrubber) המשחרר תמיסה בסיסית של סודיום הידרוקסיד (סודה קאוסטית) היה במצב כוננות, ולכן לא ניתן היה לנטרל את הגז הבורח, דבר שהיה עשוי להוריד את ריכוז הגז לרמה בטוחה.
- מסך ערפל מים שהיה עשוי להקטין את ריכוז הגז כוון רק לכ-13 מטר ולא הגיע לגז; הוא לא תוכנן לטפל בדליפה בסדר גודל כזה.
- למרות שהאזעקה הקולית החיצונית הופעלה כדי להזהיר את תושבי בופאל, היא הושתקה במהירות כדי למנוע יצירת בהלה בקרב התושבים. כך, רבים המשיכו לישון כשהם אינם מודעים לאסון המתקרב, ואלו שהקיצו הניחו שאם הייתה בעיה כלשהי היא נפתרה.
- מגדל הבערה שנועד לשרוף גזים לפני שחרורם לאטמוספירה לא פעל. הוא היה מושבת בציפייה לתיקונים.
- לאחר הדליפה לא דווח למשטרה אודות המקרה, והיא אף לא הייתה ערוכה לתרחיש מעין זה. אנשים רבים נמחצו בבהלה ששררה ברחובות כאשר מאות אלפי בני אדם מנסים לרוץ למקום בו יש אוויר שניתן לנושמו.
- לא ניתן מידע לבתי החולים ולרופאים אודות שיטות טיפול הולמות בנפגעים ששאפו גז MIC. נאמר להם לתת תרופות נגד שיעול וטיפות עיניים לחולים.
יוניון קרבייד, שכיום שייכת לחברת דאו כימיקלים, מכחישה את האשמות האלה באתר האינטרנט שלה, המוקדש לאסון. היא מצטטת חקירה שנעשתה על ידי חברת ייעוץ הנדסית בשם ארתור די. ליטל, שהסיקה שפועל יחיד הכניס בחשאי ובאופן מכוון כמות גדולה של מים לתוך מכל ה-MIC על ידי הסרה של לוח מדיד וחיבור של זרנוק מים לתוך מכל ה-MIC. החברה טוענת שכמות גדולה כל כך של מים לא יכלה להיכנס למכל במקרה, וכי מערכות הבטיחות לא נועדו להתמודד עם חבלה מכוונת. יוניון קרבייד טוענת כי שאר חברי הצוות של המפעל זייפו רשומות רבות כדי להרחיק את עצמם מהתאונה, וכי הממשלה ההודית עיכבה את החקירה שלה וסרבה לתבוע את העובד האחראי, כנראה מכיוון שהדבר יחליש את האשמות שלה בדבר הזנחה מצידה של יוניון קרבייד[1].
יוניון קרבייד מעולם לא זיהתה או נקבה בשמו של העובד שהיא טוענת שהיה אחראי לחבלה המכוונת במפעל בבופאל או ניסתה לתבוע אותו.
לאחר האירוע החלה חקירתו וזאת במקביל להפגנות נגד החברה[2]. בהסדר מחוץ לכותלי בית המשפט משנת 1988, הסכימה יוניון קרבייד לשלם 192 מיליון דולר[3] על נזקים שנגרמו מאסון בופאל (התביעה המקורית הייתה בסך 3.12 מיליארד דולר[4]). עם ההודעה על הסדר זה, מניות החברה ירדו ב-2 דולר למניה, קרי, בשיעור 7%.
יוניון קרבייד הייתה מעורבת בכריית אזבסט בין השנים 1963–1985. היא וחברות נוספות נתבעו, ונאלצו לשלם פיצויים לנפגעים מאזבסט בארצות הברית. אם פיצויים בגובה דומה היו ניתנים לקורבנות בבופאל, הסכום היה למעלה מ-10 מיליארד דולר, כלומר יותר משווי החברה והכיסוי הביטוחי שלה ב-1984. על פי המשרד בבופאל לטיפול ושיקום מטרגדיית הגז, עד אוקטובר 2003 ניתנו פיצויים ל-554,895 בני אדם על פציעות, ול-15,310 קרובי משפחה של קורבנות שמתו. הסכום הממוצע למשפחה של מת היה 2,200 דולר (הקישור אינו פעיל).
ב-1 בפברואר 1992 שופט השלום הראשי של בופאל הכריז על מנכ"ל יוניון קרבייד בזמן האסון, וורן אנדרסון, כעל עבריין הנמלט מפני החוק. אנדרסון, שפרש בשנת 1986, לא הופיע לשימוע המשפטי של תיק משפט הרצח בו הוא היה הנאשם המרכזי.
צווים הועברו לממשלת הודו כדי שזו תגיש בקשת הסגרה לארצות הברית, איתה היה להודו הסכם הסגרה. אבל בקשת ההסגרה מעולם לא בוצעה. פעילים רבים טוענים כי הממשלה ההודית היססה להציב מקרה קשה של בקשת הסגרה לארצות הברית, מחשש לתגובתם של המשקיעים הזרים בכלכלה ההודית, שהפכו לשחקנים חשובים יותר בעקבות פתיחת המדינה לסחר ולהשקעות חוץ. גם גישת הממשל של ארצות הברית, שנמנע מלפעול בפרשה, נתפסה כאדישות לנושא. דברים אלה הובילו למחאות חזקות בעבר, במיוחד על ידי ארגון גרינפיס. ויג'יי פרשאד הביע ביקורת על האם תרזה ועל האפיפיור יוחנן פאולוס השני, שפעלו למען קורבנות האסון אך טענו כי מדובר בתאונה גרידא ולא ייחסו ליוניון קרבייד כל אחריות תאגידית.
בתי המשפט של הודו דחתה את בקשתה של סוכנות החקירות המרכזית של הודו להפחית את חומרת כתבי האישום בנושא האסון מרצח להזנחה פושעת. נכון להיום, אנדרסון האו עדיין בחזקת נמלט מפני החוק בהודו וצפוי להאשמות שהעונש עליהם עשוי להסתכם ב-10 שנות מאסר.
בינתיים, מעט מאוד מכספי ההסדר עם תאגיד יוניון קרבייד הגיעו לניצולים ואנשי האזור מרגישים שלא רק יוניון קרבייד ואנדרסון בגדו בהם, אלא גם הפוליטיקאים ההודים. ביום השנה לאסון, מועלות באש בובות בדמותו של אנדרסון ושל פוליטיקאים. ביולי 2004, בית המשפט העליון של הודו הורה לממשלה לשלם לנפגעים ולמשפחות הנספים את שאר 330 מיליון הדולרים שנמצאים בקרן הפיצוי.
תאגיד יוניון קרבייד מכר את חברת הבת ההודית שלו, אשר הפעילה את המפעל בבופאל, ליצרן סוללות הודי בפברואר 1994. תאגיד דאו כימיקלים רכש את יוניון קרבייד בשנת 2001 בסכום של 10.3 מיליארד דולר באמצעות איגרות חוב ומניות. תאגיד דאו הצהיר באופן ציבורי מספר פעמים שתשלום ההסדר מטעם יוניון קרבייד כבר מילאו את אחריותה הכספית של דאו לאסון. עם זאת, על רקע ניסיונות של הניצולים לגרום לחברת דאו לנקות את האתר המזוהם באופן קשה, הוגשה בקשה לבית המשפט המחוזי בארצות הברית.
בעוד שחברת דאו וחברת הבת שלה יוניון קרבייד ארצות הברית סירבו לכבד את הסמכות השיפוטית של בתי המשפט ההודים, נמשך הדיון באישומים פליליים כנגד עובדים לשעבר של חבר יוניון קרבייד הודו, כולל היו"ר הקודם של החברה שרי קשהב מהינדרה; היושב ראש הנוכחי וחבר הדירקטוריון שרי ויגאי גוקהלה; סגן נשיא החברה לשעבר שרי קישהור קמדר; מנהל העבודה לשעבר שרי ג'י מוקונד; ומנהל מחלקת הייצור לשעבר שרי ס.פי. חודוהורי.
ביוני 2010 גזר בית המשפט בהודו עונשי מאסר על שמונה מהמעורבים בפרשה[5].
חוסר רצון פוליטי הוביל לקפאון בנושא ניקוי המפעל ומאות הטונות של החומרים הרעילים השונים שבקרבו, ושהושארו בשטח ללא כל טיפול. פעילי סביבה הזהירו כי הזיהום הוא בגדר חבית של חומר נפץ בליבה של העיר, וכי הזיהום שנגרם בגלל נוכחות הרעלים הוביל להרעלה איטית ומתמשכת שגרמה למחלות המשפיעות על מערכת העצבים, הכבד והכליות בבני אדם. מחקרים הראו כי שעורי מחלות הסרטן וחוליים אחרים גבוהים יותר באזור זה מאז האירוע. ארגונים ופעילים סביבתיים תבעו מתאגיד דאו לנקות את הפסולת הרעילה, ולחצו על ממשלת הודו לדרוש עוד כסף מדאו.
בתחקיר ששודר בערוץ הרדיו 5 של הבי בי סי, ב-14 בנובמבר 2004, דווח כי האתר עדיין מזוהם באלפי טונות של חומרים רעילים, כולל בנזן הקסהכלוריד וכספית המאוחסנים במכלים פתוחים או מונחים ישירות על הקרקע. על פי הדיווח, כמה אזורים הם מזוהמים כל כך שכל אדם שנכנס לאזור ליותר מ-10 דקות ללא מיגון צפוי להגיע לאובדן הכרה. גשמים באזור גורמים לסחף עילי המזהם את בורות המים ואת הבארות המקומיות. על פי תוצאות מבדקים שנערכו מטעם הבי בי סי על ידי מעבדות מוסמכות לאנליזה של מים מבריטניה רמת הזיהום בבורות המים גבוהה פי 500 מהמקסימום המותר על פי החוק הבריטי. סקרים סטטיסטיים עם קבוצת ביקורת באזורים בעלי רמת עוני דומה המרוחקים מהמפעל, דיווחו על רמות גבוהות יותר של מחלות שונות באוכלוסייה שגרה מסביב למפעל.
ב-3 בדצמבר 2004, במלאת 20 שנה לאסון, אדם בשם ג'וד פיניסטרה, שטען שהוא נציגה של חברת דאו, התראיין בערוץ הטלוויזיה של הבי בי סי[6][7]. הוא טען כי החברה הסכימה לנקות את האתר ולפצות את אלו שנפגעו באסון. מיד לאחר מכן נפל ערך המניות של חברת דאו ב-4.2% בתוך 23 דקות, דבר שהוביל להפסד של שני מיליארד דולר בנתח השוק. דאו מיהרה להוציא הצהרה לפיה אין אדם בשם זה הפועל מטעמה; שמדובר במתחזה שאינו קשור לדאו, ושהטענות היו מתיחה. הבי בי סי שידרו תיקון והתנצלות, אך הידיעה כבר עשתה לה כנפיים.
ג'וד פיניסטרה היה למעשה אנדי ביכלבאום, חבר בקבוצת התעלולים המחאתית The Yes Men (כינוי לאדם שתמיד מזדהה באופן מוחלט עם התאגיד בו הוא עובד). בשנת 2002 דה יס מן ערכו מסיבת עיתונאים מזויפת שבה הסבירו מדוע תאגיד דאו סירב לקחת אחריות על האסון. כמו כן חברי הקבוצה פתחו אתר בשם DowEthics.com (דאו-אתיקה) שנועד להיראות כמו האתר של דאו אבל לתת תיאור מדויק יותר, לדעתם, של המאורעות. בשנת 2004, מפיק של ערוץ החדשות של בי בי סי, שלח להם דוא"ל דרך האתר בבקשה לריאיון, אותו הם שמחו לספק.
ביכלבאום לקח קרדיט על התעלול בריאיון לתוכנית החדשות "דמוקרטיה עכשיו", והסביר מהו מקור שמו המזויף. הקדוש הנוצרי ג'וד הוא הפטרון של מטרות אבודות, ופירוש המילה "פיניסטרה" הוא "קץ כדור הארץ". הוא הסביר שהוא בחר בסוג כזה של מתיחה (לקיחת אחריות) משום שהדבר יראה לאנשים בדיוק כיצד יכול היה תאגיד כמו דאו לשפר את המצב וליצור תשומת לב תקשורתית וציבורית בארצות הברית, שבאופן כללי התעלמה מאזכור מלאת 20 לאסון, עד לתיקון ההצהרה על ידי דאו.[8]
- Alfred de Grazia, Metron Publications (1985). A Cloud over Bhopal - Causes, Consequences and Constructive Solutions. אורכב מ-המקור (HTML) ב-2009-08-26. נבדק ב-2008-03-24.
The first book on the Bhopal disaster, written on-site a few weeks after the accident.
- 20 שנה חלפו איש לא קיבל אחריות, צפריר רינת, "הארץ"
- עננים של אי צדק, דו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל (קישור למסמך pdf באורך 100 עמודים)
- אסון הגז בבופאל, באתר אמנסטי ישראל
- אסון בופאל ותוצאותיו: סקירה (בריאות סביבתית)(הקישור אינו פעיל)
- אתר האינטרנט של מרכז המידע על בופאל מאת תאגיד יוניון קרבייד
- קמפיין בינלאומי לצדק בבופאל
- ערוץ החדשות של בי בי סי - לילה אחד בבופאל
- ״כל הגז הזה״ - על אסון בופאל בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
- אסון בופאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
