אנדוגמיה

אֶנְדּוֹגַמְיָה (באנגלית: Endogamy, בעברית: נִשּׂוּאֵי פְּנִים) היא הנוהג לבחור את בן הזוג לנישואין מתוך הקבוצה החברתית, קבוצת השארות (מוצא אתני) או אותה קטגוריה חברתית. גם כיום רוב בני האדם בוחרים בני זוג מאותה קבוצת גיל, קבוצה אתנית, דת או מעמד חברתי.

בעבר היה נהוג להינשא בתוך השבט, בימינו יש חברות שבהן מקובל להינשא בתוך קבוצת שארות מורחבת (חמולה). נוהג זה נחשב למשמעותי עד כדי כך שאנתרופולוגים נוהגים לעיתים לקבוע את הקבוצה הרלוונטית לניתוח בהתאם לגבולות האנדוגמיה.

חוקרים שונים מבדילים בין שני סוגי אנדוגמיה: אנדוגמיה ערכית-נורמטיבית ואנדוגמיה התנהגותית.

• אנדוגמיה ערכית-נורמטיבית מתאפיינת באיסור מפורש על נישואי חוץ. האיסור נשען בדרך כלל על נורמות מנוסחות ופורמליות, כגון: חוקים דתיים.

ביהדות מזהיר האל את בני ישראל מנישואים עם בני עמים אחרים. בספר נחמיה העם היהודי מתחייב, כי "לא ניתן בנותינו לעמי הארץ ואת בנותיהם לא ניקח לבנינו"^[1].

• אנדוגמיה התנהגותית אינה אוסרת על נישואים מעורבים. אנדוגמיה מסוג זה מוגדרת כנטייה ממשית להימנע מנישואין עם בני זוג מחוץ לקבוצת השייכות. אנדוגמיה התנהגותית נתמכת על ידי גורמים שונים (משפחה, קבוצת השווים וכדומה) שמפעילים את המכניזמים של פיקוח חברתי.

בחברות מתועשות אנדוגמיה ערכית לרוב אינה נחשבת לגיטימית, אך אנדוגמיה התנהגותית נפוצה מאוד. בחברה המערבית, לרוב תהיה לבני הזוג רמת השכלה דומה, אמונותיהם והערכים שלהם משותפים או דומים, הם דבקים במצוות דתיות דומות, ולעיתים הם אף מאותו אזור מגורים ולמדו יחד באותם בתי ספר.

החברות האנושיות ברחבי העולם דוחקות בבני האדם להתחתן עם בני זוג הבאים מרקע חברתי דומה, אך נמנים עם המין השני. ההיגיון של אנדוגמיה פשוט: אנשים בעלי עמדה חברתית שווה מורישים אותה לצאצאיהם, וכך שומרים על הדפוסים החברתיים המסורתיים.

אנדוגמיה ביהדות

ביהדות מזהיר האל את בני ישראל מנישואים עם בני עמים אחרים וכתב הרמב"ם שהאיסור להתחתן הוא עם כופרים בדעות העם.

מקור האיסור בתורה בספר דברים, "ולא תתחתן בם"^[2].

סיבת האיסור

• הרמב"ם כתב ב"מורה נבוכים" משום ההמשך בדעות אחר הנכרים כמו שכתוב כי יסיר את בנך מאחרי^[3].
• ב"ספר החינוך" כתב "לפי שרוב המון העם, דרך טיפשות ימשכו אחר עצת נשותיהם. ואם יישא אדם בת אל נכר, תמשכהו לעבוד עבודה זרה. ועוד כי גם בניה הנולדים ממנו תגדל לעבודה זרה, ואוי לו לפוסל את זרעו"^[4].

מלבד הצווי בתורה מצאנו בספר נחמיה שהעם היהודי מתחייב כי "לא ניתן בנותינו לעמי הארץ ואת בנותיהם לא ניקח לבנינו"^[5].

ראו גם

• אקסוגמיה – נישואי חוץ

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אנדוגמיה

• אנדוגמיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. ספר נחמיה, פרק י', פסוק ל"א
2. קטגוריה:דברים ז ג – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
3. קטגוריה:דברים ז ד – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
4. ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תכז – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
5. מ"ג נחמיה י לא – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.