אלקנה הרנוף
איש צבא ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איש צבא ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלקנה הרנוף (22 בדצמבר 1939 – 13 בנובמבר 2021) היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מזכיר צבאי לשר הביטחון יצחק רבין וראש מחלקת המודיעין במטה ללוחמה בטרור של המטה לביטחון לאומי.
 | |
| הרנוף כקצין צנחנים | |
| לידה |
22 בדצמבר 1939 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה | 13 בנובמבר 2021 (בגיל 81) |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1957–1990 (כ־33 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
| תפקידים אזרחיים | |
| ראש מחלקת המודיעין במטה ללוחמה בטרור, המועצה לביטחון לאומי | |
  | |
הרנוף נולד בתל אביב ואת נעוריו העביר בקיבוץ שדות ים כילד חוץ, שם הכיר ונשא את אשתו שושנה.
בשנת 1957 התגייס הרנוף לחטיבת הצנחנים, יצא לקורס קצינים והיה למפקד פלוגה. לאחר מספר שנים הרנוף החל בלימודי תואר ראשון במקרא ובלימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, אך לימודיו נפסקו עם פרוץ מלחמת ששת הימים, במסגרתה לחם הרנוף בקרב על גבעת התחמושת. לאחר המלחמה והשלמת לימודיו עבר הרנוף לחיל המודיעין ושימש, בין היתר, כקמ"ן חטיבת גולני. במלחמת יום הכיפורים הוצב הרנוף כקצין מודיעין באוגדה 36 בזמן קרבות הבלימה מול הכוחות הסוריים, תחת פיקודם של דני אגמון ורפאל איתן.[1]
לאחר המלחמה מונה הרנוף לתפקיד ראש ענף בחטיבת המחקר של אגף המודיעין שהיה אמון על מחקר צבאי של הזירה המצרית, כחלק מחילופי הגברי הנרחבים שבוצעו בה לאחר קריסת הקונספציה - הכישלון לזהות את הכוונות וההיערכות המצרית והסורית למלחמה. הרנוף היה ידוע בגישתו המחקרית שלפיה למרות טראומת המלחמה, על אגף המודיעין להישמר מפני הערכות אלרמיסטיות שגויות ולא רק מפני הערכות מרגיעות שגויות, כמו זו שקדמה למלחמה. גישה זו התגבשה סביב ביקורו של נשיא מצרים סאדאת בישראל - ביקור שאותו אגף המודיעין, בהובלת ראש אמ"ן דאז שלמה גזית, זיהה בשוגג ככסות לפלישה מצרית לסיני, בניגוד לעמדתו החולקת של הרנוף שלפיה פני מצרים לשלום.[2] ההערכה המודיעינית הביאה את הרמטכ"ל דאז מוטה גור להחליט על גיוס מילואים נרחב, מהלך שהיה מעמיד בסיכון את המגעים לשלום עם מצרים אילולא נבלם על ידי ראש הממשלה מנחם בגין. הרנוף מילא שורת תפקידים בחטיבת המחקר (וכן שימש כמדריך במכללה לפיקוד ולמטה), ראשית כראש ענף ולאחר מכן כראש הזירה הדרומית, סגן ראש חטיבת המחקר ולבסוף, עת שהוענקה לו דרגת תת-אלוף, כראש חטיבת המחקר.
הרנוף כיהן כראש חטיבת המחקר בין שנת 1984 לשנת 1987, ראשית תחת פיקודו של אהוד ברק כראש אמ"ן ולאחר מכן תחת פיקודו של אמנון ליפקין-שחק. חטיבת המחקר ליותה מבצעים צבאיים רבים במהלך כהונתו של הרנוף, מקצתם ידועים לציבור כגון מבצע רגל עץ ומבצע אטבירוס. בשנים אלה גם נרקם קשרו המקצועי של הרנוף עם שר הביטחון יצחק רבין.
בשנת 1987 סיים הרנוף את תפקידו כראש חטיבת המחקר ומונה על ידי רבין לשמש כמזכירו הצבאי, תפקיד בו נשא לאורך תקופת האינתיפאדה הראשונה ועד 1989. הרנוף השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף בשנת 1990.
לאחר שחרורו מצה"ל, הרנוף ייסד חברה לייעוץ ביטחוני עם מספר קצינים בכירים נוספים, אך לאחר מספר שנים חזר לשירות ציבורי כראש מחלקת המודיעין של המטה ללוחמה בטרור שבמטה לביטחון לאומי, תפקיד אותו מילא עד שפרש לגמלאות. בפברואר 2012 הגיש, יחד עם תא"ל דני ארדיטי מכתב תלונה חריף לראש המועצה לביטחון לאומי יעקב עמידרור ולנציבות שירות המדינה בהקשר לתפקודו של ניצן נוריאל כראש המטה ללוחמה בטרור וקרא להדחתו.[3]
הרנוף התגורר בתל אביב-יפו ונפטר ב-13 בנובמבר 2021 ממחלת הסרטן. הוא הובא למנוחות בקיבוץ שדות ים. היה אב לשניים וסב לשבעה נכדים ושני נינים ביום מותו. בתו תמנע היא עורכת דין הנשואה לנשיא אוניברסיטת תל אביב, אריאל פורת, ובנו שגיא הוא פרופסור לנוירוכירורגיה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
