איווניסקה

איווניסקה (בפולנית: Iwaniska; ביידיש: איוונסק) הוא כפר במחוז אפטא שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, כ-50 ק"מ מזרחית לקילצה, בו שכנה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

איווניסקה (כפר)
Iwaniska

סמל איווניסקה דגל איווניסקה דגל איווניסקה
כנסייה באיווניסקה
מדינה	פולין פולין
פרובינציה	שוויינטוקז'יסקיה שוויינטוקז'יסקיה
מחוז	אפטא
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	1,236 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות	50°43′54″N 21°16′30″E
אזור זמן	UTC +2
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת פולין מוגדלת)   ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז קלינינגרד ג ר מ נ י ה הים הבלטי איווניסקה (למפת פולין רגילה)   ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז קלינינגרד ג ר מ נ י ה הים הבלטי איווניסקה (למפת פרובינציית שוויינטוקז'יסקיה רגילה)   קיילצה אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי סטרחוביצה סקרז'יסקו-קמיינה לודז' של. לו. פולין קטן פודקרפצקיה מזוביה איווניסקה (למפת פרובינציית שוויינטוקז'יסקיה מוגדלת)   קיילצה אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי סטרחוביצה סקרז'יסקו-קמיינה לודז' שלזיה לובלין פולין קטן פודקרפצקיה מזוביה איווניסקה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בכפר כנסייה נאו-גותית מראשית המאה ה-20, בית קברות מהמאה ה-15 ובית קברות צבאי לחללי מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה.

תולדות היישוב

תחילת היישוב במאה ה-13, ובשנת 1403 הוענקו לו זכויות עיר בידי משפחת האצולה זבירובסקי. באמצע המאה ה-16 היה היישוב לאחד ממרכזי הקלוויניזם בפולין, ומפעם לפעם התכנסו בו לוועידותיהם.

בזכות מיקומו של היישוב, על הדרך הראשית שהוליכה מקרקוב לוורשה ועברה דרך אפטא וסנדומייז', הייתה התפתחותו מהירה, והוא הפך למרכז מסחרי חשוב באזור, בו נערכו ירידים שנתיים. תקופת השגשוג באה לקצה באמצע במאה ה-17, עם פלישת השוודים לפולין, ועם פשיטות הקוזקים באזור בשליחותו של ג'רג' ראקוצי השני, אשר החריבו את המקום.

בין השנים 1815 ו-1915 נכלל היישוב בתחום פולין הקונגרסאית. בשנת 1869 בוטל מעמדו העירוני, לאחר השתתפות תושביו במרד ינואר.

יהודי איווניסקה

תחילתו של היישוב היהודי באיווניסקה היא במאה ה-18, כאשר ליהודים הותר לרכוש במקום מגרשים ולבנות בתים. באמצע המאה ה-19 התארגנו יהודי היישוב לקהילה עצמאית, ובנו בית כנסת מעץ. לקהילה השתייכו אז גם יהודי הכפרים הסמוכים. בשנת 1899 הוזמן לכהן ברבנות הקהילה הרב יצחק דוד שפירא, ובין יהודי המקום היו אז חסידים מזרמים שונים. בשנים 1907 עד 1914 ישב בכפר רבי יעקב, נכדו של הרב דוד בידרמן. את מקומו מילא הרב יחיאל אלטר פרלגר.

באביב 1918 פרצה בכפר דליקה, ורוב בתיו, ובכלל זה בית הכנסת, עלו בלהבות. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם חיו יהודי הכפר בדחיקות, והתפרנסו בעיקר ממסחר זעיר וממלאכה. החוג הציוני הראשון בכפר נוסד בשנת 1916, ובהמשך, פעלו במקום הנוער הציוני ובית"ר. בשנת 1927 נוסד בכפר בית ספר מרשת בית יעקב, ובשנת 1930 נפתחה בו ספרייה יהודית. בשנת 1924 עלה על כס הרבנות בכפר הרב יעקב יצחק וידמן.

ערב מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה היהודית במקום 1,663 נפש, למעלה ממחצית תושבי הכפר.

בשואה

בראשית ספטמבר 1939 נכבש הכפר בידי הגרמנים. בתחילת ימי שלטונם, הוחל בשילוח קבוצות של צעירים יהודים למחנות עבודה מרוחקים, והוטלו במקום גזירות שונות.

בשנת 1941 הטילו הגרמנים על היהודים בכפר תשלומי כופר גבוהים. באחד המקרים הצית פולני תושב הכפר את הבתים ברחוב היהודי של הכפר, ובד בבד מסר לגרמנים רשימה של עשרה יהודים שלטענתו ביצעו את המעשה. אלו נאסרו על ידי הגרמנים, ותשעה מהם הוצאו להורג. באותה תקופה הוטל על יהודי הכפר לענוד סרט עם מגן דוד על זרועם, ונאסר עליהם ללכת על מדרכות הכפר, ולקיים קשרי מסחר עם לא יהודים. כמו כן, הוחרם רכוש היהודים.

ביום 27 במרץ 1941 הגיעה לכפר קבוצת יהודים שגורשו מווינה, והקהילה היהודית במקום התגייסה לעזרתם. בסוף 1941 באו לכפר נציגים של ארגון טודט, והחלו בלקיחת צעירים יהודים למחנות עבודה.

בסתיו 1942, כשנודע להנהגה היהודית בכפר המועד שקבעו הגרמנים לגירוש ממנו, הורה הרב המקומי רבינוביץ' לחסידיו לקבור את כל ספרי הקודש ותשמישי הקדושה שנותרו בבית הכנסת בבית העלמין היהודי שבכפר, והפציר בהם לעשות כל שביכולתם כדי להציל את נפשם. רבים נענו לקריאתו, והחלה יציאת יהודים ליער בקבוצות קטנות.

ביום 15 באוקטובר 1942 הקיפו את הכפר אנשי גסטאפו וס"ס, ועמם שוטרים אוקראינים. במועד זה כ-300 יהודים מהכפר כבר הספיקו להימלט אל הבונקרים שהוכנו ביער. הנותרים, כ-1,600 איש, רוכזו בכיכר השוק. הגרמנים ערכו חיפושים בבתי היהודים, וירו בכל יהודי שנתפס כשניסה להסתתר. יהודי הכפר גורשו לגטו צ'מיילוב, ומשם הובלו תחת משמר כבד יחד עם יתר יהודי המקום לתחנת הרכבת באוסטרוב, ממנה שולחו למחנה ההשמדה טרבלינקה. יהודי אחד מהכפר, ישראל זלצר, הצליח להימלט מטרבלינקה.

יהודי הכפר שברחו ליער התארגנו בקבוצות קטנות להגנה עצמית, והגרמנים ערכו אחריהן מצוד, במהלכו נתפסו רבים מהיהודים בשל הלשנות, והוצאו להורג. בין הנתפסים היה גם הרב רבינוביץ', שהוצא להורג בנובמבר 1942. מבין יהודי הכפר שרדו בודדים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איווניסקה בוויקישיתוף

• איווניסקה במרכז מורשת יהדות פולין
• אתר מורשת יהדות איוונסק (באנגלית)
• יולנטה קריימר, איווניסקה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 228–230), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)