אוסטאולפיס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אוסטאולפיס (שם מדעי: Osteolepis) הוא סוג נכחד של דג מהקבוצה ריפידיסטים שחי בתקופת הדבון שבעידן הפלאוזואיקון. הוא היה קרובו של האאוסתנופטרון שחי באותה תקופה.
עובדות מהירות אוסטאולפיס, תקופה ...
אוסטאולפיס | |
---|---|
תקופה | |
דבון | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי סנפירים בשרניים |
סדרה: | Osteolepiformes |
משפחה: | Osteolepididae |
סוג: | אוסטאולפיס |
שם מדעי | |
Osteolepis אגאסי, 1843 | |
סגירה
שמו Osteolepis (”אוסטאולפיס“) הוא מיוונית: ὀστέον (”אוסטאון“) – עצם, ו־λεπίς (”לפיס“) – קשקשת.[1]
דג זה הגיע לאורך 20 סנטימטרים, וקשקשיו היו גדולים, מרובעים ומכוסים בשכבת קוסמין (אנ'), חומר ספוגי גַרמִי. על פני השטח של שכבה זו היו נקבוביות שמהן נמשכו תעלות עד לתאי חישה עמוקים יותר בעורו, שככל הנראה שימשו לחישת תנודות במים.
דג זה היה טורף של חסרי חוליות ודגים אחרים. דג זה היה בעל מספר תכונות המשותפות לו לחברי הקבוצה בעלי ארבע רגליים וכנראה הוא היה קרוב לבסיס העץ האבולוציוני שלהם.[2]
המאובנים של דג זה התגלו באגם אורקדי (אנ') שבסקוטלנד, והוא תואר בשנת 1843 על ידי החוקר לואי אגאסי.
- איור של אוסטאולפיס