נשף

Hebrew

Root
נ־שׁ־ף (n-sh-p)

Verb

נָשַׁף • (nasháf) (pa'al construction)

1. to exhale, to blow

Conjugation

non-finite forms		to-infinitive: לנשוף / לִנְשֹׁף action noun: נְשִׁיפָה passive participle: נָשׁוּף
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נָשַׁפְתִּי		נָשַׁפְנוּ
	second	נָשַׁפְתָּ	נָשַׁפְתְּ	נְשַׁפְתֶּם1	נְשַׁפְתֶּן1
	third	נָשַׁף	נָשְׁפָה	נָשְׁפוּ
present		נוֹשֵׁף	נוֹשֶׁפֶת	נוֹשְׁפִים	נוֹשְׁפוֹת
future	first	אנשוף / אֶנְשֹׁף		ננשוף / נִנְשֹׁף
	second	תנשוף / תִּנְשֹׁף	תִּנְשְׁפִי	תִּנְשְׁפוּ	תנשופנה / תִּנְשֹׁפְנָה2
	third	ינשוף / יִנְשֹׁף	תנשוף / תִּנְשֹׁף	יִנְשְׁפוּ	תנשופנה / תִּנְשֹׁפְנָה2
imperative		נשוף / נְשֹׁף	נִשְׁפִי	נִשְׁפוּ	נשופנה / נְשֹׁפְנָה2
notes		Pronounced נָשַׁפְתֶּם and נָשַׁפְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Conjugation of נָשַׁף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

References

• “נשף” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language