מת

Hebrew

Etymology

Root
מ־ו־ת (m-w-t)
7 terms

Inherited from Proto-Semitic *mawut-. Cognate with Arabic مَاتَ (māta), Ge'ez ሞተ (motä), Egyptian mwt, Akkadian 𒈪𒌈 (mītum).

Pronunciation

• Audio:

  (file)

Adjective

מֵת • (mét) (feminine מֵתָה, masculine plural מֵתִים, feminine plural מֵתוֹת)

1. Dead, having died.
2. (intensifier) very much, completely (as in dead tired).

   אֲנִי עָיֵיף מֵת ― aní ayéf mét ― I'm dead tired

   אֲנִי מֵת לִרְאוֹת אוֹתָהּ הַלַּילָה ― aní mét lir'ót otáh haláyla ― I'm dying to see her tonight

Derived terms

• תחיית המתים / תְּחִיַּת הַמֵּתִים (t'khiyát hametím)

Verb

מֵת • (met) (pa'al construction)

1. To die.
2. Masculine singular present participle and present tense of מת (met).
3. To be crazy or mad about something.

   אֲנִי מֵת עַל שׁוֹקוֹלָד ― aní met al shokolád ― I'm mad about chocolate

Conjugation

non-finite forms		to-infinitive: לָמוּת action noun: מִיתָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	מתתי / מַתִּי		מַתְנוּ
	second	מתת / מַתָּ	מתת / מַתְּ	מתתם / מַתֶּם	מתתן / מַתֶּן
	third	מֵת	מֵתָה	מֵתוּ
present		מֵת	מֵתָה	מֵתִים	מֵתוֹת
future	first	אָמוּת		נָמוּת
	second	תָּמוּת	תָּמוּתִי	תָּמוּתוּ	תמותנה / תָּמֹתְנָה1
	third	יָמוּת	תָּמוּת	יָמוּתוּ	תמותנה / תָּמֹתְנָה1
imperative		מוּת	מוּתִי	מוּתוּ	מותנה / מֹתְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Conjugation of מֵת (see also Appendix:Hebrew verbs) 

Hyponyms

• נֶהֱרַג (neherág, “to be killed”)
• נִפְטַר (niftár, “to pass away”)
• נִרְצַח (nirtsákh, “to be murdered”)

Yiddish

Etymology

Borrowed from Hebrew מֵת (mét, “dead person”).

Pronunciation

• IPA^(key): /mɛɪ̯s/

Noun

מת • (meys) m, plural מתים (meysem)

1. dead person

Related terms

• ממיתן (meymesn), צעממיתן (tsemeymesn)
• תּחית המתים (tkhiyes hameysem)
• אויפֿשטיין תּחית המתים (oyfshteyn tkhiyes hameysem)
• מחיה מתים זײַן (mekhaye meysem zayn)