מצא

Aramaic

Verb

מצא • (transliteration needed)

1. to be able

Hebrew

Etymology

Root
מ־צ־א (m-ts-ʾ)

Compare Ge'ez መጽአ (mäṣʾä, “to come”).

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /maˈtsa/

• Audio:

  (file)

Verb

מָצָא • (matsá) (pa'al construction, passive counterpart נִמְצָא)

1. to find

Conjugation

non-finite forms		to-infinitive: למצוא / לִמְצֹא action noun: מְצִיאָה passive participle: מָצוּא
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	מָצָאתִי		מָצָאנוּ
	second	מָצָאתָ	מָצָאת	מְצָאתֶם1	מְצָאתֶן1
	third	מָצָא	מָצְאָה	מָצְאוּ
present		מוֹצֵא	מוֹצֵאת	מוֹצְאִים	מוֹצְאוֹת
future	first	אֶמְצָא		נִמְצָא
	second	תִּמְצָא	תִּמְצְאִי	תִּמְצְאוּ	תִּמְצֶאנָה2
	third	יִמְצָא	תִּמְצָא	יִמְצְאוּ	תִּמְצֶאנָה2
imperative		מְצָא	מִצְאִי	מִצְאוּ	מְצֶאנָה2
notes		Pronounced מָצָאתֶם and מָצָאתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Conjugation of מָצָא (see also Appendix:Hebrew verbs) 

Derived terms

• מצא חן בעיני

References

• H4672 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible