חימם

Hebrew

Etymology

Root
ח־מ־ם (kh-m-m)

From the root ח-מ-ם (ḥ-m-m)/ח-ם (ḥ-m), using binyan pi'el.

Verb

חימם / חִמֵּם • (khimém) (pi'el construction, passive counterpart חומם / חֻמַּם)

1. (transitive) To heat, to heat up, to warm, to warm up (an object or space).

Conjugation

non-finite forms		to-infinitive: לְחַמֵּם action noun: חימום / חִמּוּם
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חיממתי / חִמַּמְתִּי		חיממנו / חִמַּמְנוּ
	second	חיממת / חִמַּמְתָּ	חיממת / חִמַּמְתְּ	חיממתם / חִמַּמְתֶּם	חיממתן / חִמַּמְתֶּן
	third	חימם / חִמֵּם	חיממה / חִמְּמָה	חיממו / חִמְּמוּ
present		מְחַמֵּם	מְחַמֶּמֶת	מְחַמְּמִים	מְחַמְּמוֹת
future	first	אֲחַמֵּם		נְחַמֵּם
	second	תְּחַמֵּם	תְּחַמְּמִי	תְּחַמְּמוּ	תְּחַמֵּמְנָה1
	third	יְחַמֵּם	תְּחַמֵּם	יְחַמְּמוּ	תְּחַמֵּמְנָה1
imperative		חַמֵּם	חַמְּמִי	חַמְּמוּ	חַמֵּמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Conjugation of חימם / חִמֵּם (see also Appendix:Hebrew verbs)