איים

Hebrew

Etymology 1

Root
א־י־ם (ʾ-y-m)

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /iˈjem/

Verb

איים / אִיֵּם • (iyém) (pi'el construction)

1. (intransitive) to threaten [with עַל]

Conjugation

non-finite forms		to-infinitive: לְאַיֵּם action noun: אייום / אִיּוּם
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	איימתי / אִיַּמְתִּי		איימנו / אִיַּמְנוּ
	second	איימת / אִיַּמְתָּ	איימת / אִיַּמְתְּ	איימתם / אִיַּמְתֶּם	איימתן / אִיַּמְתֶּן
	third	איים / אִיֵּם	איימה / אִיְּמָה	איימו / אִיְּמוּ
present		מְאַיֵּם	מְאַיֶּמֶת	מְאַיְּמִים	מְאַיְּמוֹת
future	first	אֲאַיֵּם		נְאַיֵּם
	second	תְּאַיֵּם	תְּאַיְּמִי	תְּאַיְּמוּ	תְּאַיֵּמְנָה1
	third	יְאַיֵּם	תְּאַיֵּם	יְאַיְּמוּ	תְּאַיֵּמְנָה1
imperative		אַיֵּם	אַיְּמִי	אַיְּמוּ	אַיֵּמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Conjugation of איים / אִיֵּם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

Related terms

• איום / אִיּוּם (iyúm)

Etymology 2

Noun

אִיִּים • (iyim)

1. plural indefinite form of אִי (í)‎