ערבית
שפה שמית השייכת לענף הדרומי של השפות השמיות המערביות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה; האזנהⓘ?) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות. ככזאת היא קרובה לעברית ולארמית, ששייכות לענף הצפוני של השפות השמיות המערביות. הערבית הספרותית (اللغة العربية الفصحى, "אללע'ה אלערביה אלפֻצְחַא") משמשת בעיקר לכתיבה ולתקשורת בכל רחבי העולם הערבי, והיא בעלת תפקיד מפתח בחיי כל המוסלמים, שכן היא משמרת את שפת הקוראן, אשר נכתב בלהג הערבית של שבט קורייש. לצד הערבית הספרותית קיימת גם ערבית מדוברת (הנקראת בניבים המזרחיים: العامية, "אלְעַאמִّיַّה", ובניבים המערביים: الدارجة, "א-דַّארִגַ'ה"), ולה ניבים רבים, שמשמשים שפת אם לכ-180 מיליון בני אדם ברחבי אסיה ואפריקה (לדוגמה, ערבית לבנונית, מצרית, מרוקאית). הערבית היא שפה רשמית (לאו דווקא יחידה) כמעט בכל מדינות המזרח התיכון (להוציא את ישראל, איראן וטורקיה) ובכל מדינות צפון אפריקה. כמו כן היא אחת מהשפות הרשמיות של ארגון האומות המאוחדות.
מדינות |
מדינות הליגה הערבית; מיעוטים במדינות השכנות, ביניהן ישראל, דרום סודאן, ניגריה, מאלי, קניה ועוד. |
---|---|
אזורים | צפון אפריקה, המזרח התיכון ומערב אסיה. אוכלוסיות ערביות בעולם כולו. |
דוברים | 420 מיליון |
שפת אם | 290 מיליון |
כתב | אלפבית ערבי |
משפחה |
|
לאום |
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות אלג'יריה אלג'יריה אריתריאה אריתריאה בחריין בחריין ג'יבוטי ג'יבוטי ירדן ירדן כווית כווית לבנון לבנון לוב לוב מאוריטניה מאוריטניה מצרים מצרים מרוקו מרוקו סהרה המערבית סהרה המערבית סודאן סודאן סומליה סומליה סומלילנד סומלילנד סוריה סוריה עומאן עומאן עיראק עיראק ערב הסעודית ערב הסעודית הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית צ'אד צ'אד קומורו קומורו קטר (מדינה) קטר תוניסיה תוניסיה תימן תימן |
ארגון | האומות המאוחדות, הליגה הערבית, ארגון המדינות האסלאמיות |
מוסד |
مجمع اللغة العربية بالقاهرة – האקדמיה ללשון הערבית (מצרים)
|
קוד שפה | ar |
קוד ISO 639-1 | ar |
קוד ISO 639-2 | ara |
קוד ISO 639-3 | ara |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
הערבית נחשבה כשפה רשמית בישראל, עד לחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי שהגדיר אותה כבעלת "מעמד מיוחד".
באסלאם, לערבית יש ממד דתי: לפי מוחמד, שפתו של האדם הראשון בגן-עדן הייתה ערבית, והיא נלקחה ממנו לאחר שחטא, אז הוא החל לדבר בסורית. רק כשהאדם חזר בתשובה, האל החזיר לו את ידיעת השפה הערבית.[1] שפת הקוראן נחשבת לשון הקודש של דת האסלאם. לפי דת זו, אלוהים נתן את הקוראן לידי הנביא מוחמד במפורש בשפה הערבית. כל גרסה מתורגמת של הקוראן נחשבת משום כך נחותה בערכה. הערבית משמשת כשפת פולחן בדת המוסלמית, שעל פיה נדרש כל מוסלמי לדעת את השפה.
לערבית יש גם ממד לאומי: השפה הערבית הספרותית הייתה מיסודות הפאן-ערביות ומיסודות הלאומיות הערבית אשר ראתה בדוברי הערבית במזרח התיכון אומה אחת בעלת שפה, תרבות, ומורשת היסטורית משותפת. עבד אל-ע'ני א-נאבולסי טוען כי הגדרת "ערבי" היא בעבר, בהווה ובעתיד מי שיכול לדבר ערבית באופן טבעי וללא קשיים, כשהניב אינו פוגע בהיותו ערבי[דרושה הבהרה].[1]
הנתונים בערך זה מתייחסים לשפה הערבית הספרותית (اللغة العربية الفصحى)