מדגם רשום
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דיני המדגמים והעיצובים בישראל שואבים חיותם משתי מערכות חוק. הראשונה, היא מחלק ג' שבפקודת פטנטים והמדגמים, חקיקה שנוצרה בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1924 ומאז היא תקפה עד היום, לגבי מדגמים שנרשמו עד לכניסתו לתוקף של חוק העיצובים. השנייה, הוא חוק העיצובים, התשע"ז–2017. חוק העיצובים החדש לא ביטל את פקודת הפטנטים והמדגמים והוא יצר שתי מערכות חוק אשר פועלות במקביל. האחת, היא ביחס לעיצובים שנרשמו עד לכניסת החוק לתוקפו, עיצובים אלו נקראים "מדגמים". השנייה, היא ביחס לעיצובים שנרשמו לאחר כניסת חוק העיצובים לתוקפו (אוגוסט 2018), עיצובים אלו נקראים "עיצובים"[1].
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא כתוב כמו ערך אנציקלופדי, ישראליזציה. | |
ערך זה דן בנושא המדגמים (להבדיל מעיצובים), בהתאם לפקודה, ומונה כמה מההבדלים בין מדגמים לפי הפקודה משנת 1924 ובין עיצובים לפי חוק העיצובים. מדגם (design) או עיצוב תעשייתי (industrial design) הוא ענף אחד בעץ דיני הקניין הרוחני, הנועד לספק הגנה לאסתטיקה ולעיצוב החזותי של חפצים שעיצובם אינו נגזר ישירות מהפונקציונליות שלהם. המדגם מהווה אחת מזכויות הקניין הרוחני המחייבות רישום בלשכת הרשם הטריטוריאלי במדינה, ובמדינת ישראל אצל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. עיצוב תעשייתי נועד להגן על צורה או על הרכב של דפוס או של צבע, או על שילוב של דפוס וצבע שהוא בעל ערך אסתטי. עיצוב תעשייתי יכול להיות גם דפוס דו-ממדי או תלת-ממדי המשמש לייצור מוצר, סחורה תעשייתית או מלאכת יד.
המדגם הוא בעצם אותם קווי דמות, קישוט או עיטור, אשר מיישמים אותם בהקשר למוצר מסוים – הפן העיצובי. לא מדובר במוצר אחד, אירוע חד פעמי, אלא מוצר המשולב בייצור תעשייתי, אשר תוצאותיו יהיו הרבה יחידות הנושאות אותו עיצוב – הפן התעשייתי.
סעיף 2 לפקודת הפטנטים והמדגמים, 1924 מגדיר "מדגם", או במקור "סימן אמצאה", כך:
קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט שמייחדים לכל חפץ על ידי תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין-רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכני.