חללית
כלי טיס שטס בחלל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חללית היא כלי המשוגר לחלל למשימות מחקר, תקשורת, צילום, מטאורולוגיה, ניווט ועוד. חלליות מאוישות נשלחות לזמן מוגבל בחלל שבסופו הן שבות אל כדור הארץ ונבנות כך שיתאימו לחדירה לאטמוספירה, ואילו חלליות שמיועדות לחקור את מערכת השמש החיצונית, כגון וויאג'ר 1, לא מיועדות לחזור.
חלליות שוגרו לחלל החל מהמחצית השנייה של המאה ה־20, שהראשונה בהן הייתה הלוויין הסובייטי ספוטניק 1 ששוגר ב־4 באוקטובר 1957. ב־12 באפריל 1961 שוגרה לראשונה חללית שנשאה אדם לחלל, ווסטוק 1 שנשאה את יורי גגארין. רוב החלליות נועדו לבצע משימה יחידה.
דוגמה לחלליות שנועדו לבצע מספר רב של משימות הייתה מעבורת חלל. ארצות הברית פיתחה צי של 5 מעבורות חלל שביצעו מאז 1981 למעלה מ־120 משימות. עם זאת, גישה זו ניטשה עקב עלותה הגבוהה, וב־2011 הסתיימה תוכנית מעבורת החלל. החללית אוריון צפויה להחליף את מעבורות החלל.
חללית משוגרת לרוב באמצעות משגר בעל מנוע רקטי. השיגור עצמו מתבצע מכן שיגור. בדרך כלל, המשגר מורכב ממספר שלבים כדי להקטין את מסתו ככל שהשיגור מתקדם, ולאפשר האצת הטיל למהירות הנדרשת ממנו. ברוב המקרים יש למשגר יש שלושה שלבים. השלבים שסיימו את פעולתם מנותקים מהמשגר ונופלים.
את המילה "חללית" הגה אורי אבנרי בשנת 1953 כאשר תרגם עבור עיתונו "העולם הזה" מאמר של ורנר פון בראון על המסע העתידי בחלל, שהיה אז עדיין בגדר מדע בדיוני.[1]