חיטה
צמח ממשפחת הדגניים, שתורבת במזרח התיכון, מקור מזון חשוב לאדם / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חיטה (שם מדעי: Triticum) היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם. החיטה היא צמח עשבוני חד שנתי עם ציצית שורשים[1].
חיטה | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | חד פסיגיים |
סדרה: | דגנאים |
משפחה: | דגניים |
סוג: | חיטה |
שם מדעי | |
Triticum | |
תחום תפוצה | |
חיטה היא הגידול השני הנפוץ ביותר בעולם אחרי תירס ולפני אורז[2]. היא גדלה בכל חלקי העולם מלבד האזורים הטרופיים[1]. הייצור השנתי עומד על 736 מיליון טון.
מינים תרבותיים של חיטה הם מרכיב המזון העיקרי בתרבויות רבות, במיוחד באזור הים התיכון, והיא נמנית בין חמשת מיני דגן; החיטה היא גם אחד משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.
הגידול הנפוץ ביותר הוא חיטה מצויה (T. aestivum). התיעוד הארכאולוגי הקיים מצביע על כך שחיטה תורבתה לראשונה באזורי הסהר הפורה בסביבות 9,600 שנים לפני הספירה. מבחינה בוטנית, גרעין החיטה הוא קריופסיס (caryopsis), סוג של פרי. הייצור העולמי של חיטה וגידולי דגנים אחרים גדל פי שלושה בתחילת המאה ה-21 וצפוי לגדול עוד יותר עד אמצע המאה ה-21. הביקוש העולמי לחיטה הולך וגדל בגלל התועלת של הגלוטן לתעשיית המזו.
חיטה היא מקור חשוב לפחמימות. בעולם, זהו המקור המוביל לחלבונים צמחיים במזון המיועד לבני האדם, בעל תכולת חלבון של כ-13%, שהיא גבוהה יחסית לדגניים עיקריים אחרים, אך נמוכה יחסית באיכות החלבון (אספקת חומצות אמינו חיוניות). כאשר היא נצרכת כדגן מלא, החיטה מהווה מקור למספר רב של חומרים בעלי ערך תזונתי רב וסיבים תזונתיים. באחוז קטן יחסית מהאוכלוסייה הכללית הגלוטן – המהווה את מרבית החלבון בחיטה, עלול לעורר מחלות שונות בעלות אופי אלרגי: Coeliac disease, Non-coeliac gluten sensitivity, Gluten ataxia, Dermatitis herpetiformis.